מוטי קסטל: השופטת פרידמן פלדמן: היא עומדת בראש התביעה התובעת: הנוכחית, אני לא יודעת שחבריי יסבירו מכוח מה צריכה להיות מזומנת לכאן מכוח מה?? יש בקשה פוזיטיבית בדר"כ מזמינים את היועמ"שית לעדות השופטת פרידמן פלדמן: יש כאן הרבה דברים במשפט הזה שהם לא רגילים
סיום הסיוע האמריקני לישראל? נתונים חושפים כמה זה יהיה קשה בפועל
הצהרתו של הנשיא טראמפ על כוונה להפסיק את הסיוע הביטחוני לישראל תפסה רבים בהפתעה, אך הנתונים מראים מציאות מורכבת: ישראל כבר הזמינה ציוד צבאי אמריקני בשווי של עשרות מיליארדי דולרים, מעבר לסכומים שאושרו. גמילה מהסיוע צפויה לקחת שנים, ועלולה להוביל לזינוק בתקציב הביטחון הישראלי
הגעת נשק אמריקאי לישראל צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון
הצהרתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ביום שלישי האחרון, לפיה בכוונתו להפסיק את הסיוע לישראל, עוררה הדים רבים. אולם, נתונים חדשים ממחישים את הקושי המעשי הכרוך במהלך כזה. ישראל הזמינה ציוד צבאי אמריקני בשווי של מיליארדי דולרים מעבר למה שוושינגטון התחייבה לתת עד כה, מה שמדגיש את המורכבות שבסיום הזרמת הכספים למדינה.
ארצות הברית כבר הבטיחה קרוב ל-7 מיליארד דולר בסיוע צבאי שנתי לישראל לשנתיים הקרובות. אולם, על פי מסמך של מחלקת המדינה האמריקנית שנשלח לקונגרס ונבדק על ידי ה'וול סטריט ג'ורנל', גם לאחר תום הסכם הסיוע הנוכחי ב-2028, ישראל תזדקק לכ-10 מיליארד דולר נוספים כדי לממן את ההזמנות הקיימות נכון לאפריל 2026. לא ברור בכמה השתנה סכום זה מאז.
חשיפת הנתונים מגיעה על רקע הבחירות לאמצע הכהונה בארה"ב, שהובילו לתבוסה של המפלגה הרפובליקנית ולשליטה דמוקרטית בקונגרס. התמיכה האמריקנית בישראל הייתה אחד הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות. סגן הנשיא, ג'יי די ואנס, ציין ברשת X כי המלחמה באיראן ומערכת היחסים של ארה"ב עם ישראל היו בין הסיבות העיקריות שהובילו את הבוחרים להצביע נגד הרפובליקנים.
הדיונים על סיום הדרגתי של הסיוע הצבאי האמריקני מתנהלים כבר חודשים בין גורמים אמריקנים וישראלים. ראש הממשלה נתניהו, התבטא בעבר בעד הצורך של ישראל להיגמל בהדרגה מהסיוע האמריקני, והציע לבטל את הסיוע הישיר במהלך העשור הקרוב. למרות זאת, גורמים בישראל, כולל במערכת הביטחון, הופתעו מהצהרתו של טראמפ ביום שלישי, כך דווח בוול סטריט 'ג'ורנל'.
ישראל היא אחת מהנהנות העיקריות בעולם מסיוע ביטחוני אמריקני, ומקבלת מדי שנה כ-3.3 מיליארד דולר (במסגרת תוכנית המימון הצבאי הזר) לרכישת ציוד אמריקני. מבנה המימון הייחודי מאפשר לישראל להשתמש בכספים עתידיים שהובטחו לצורך רכישת ציוד כבר היום, מה שמעניק לשתי המדינות גמישות באספקת נשק.
הסיוע האמריקני הנוכחי ניתן במסגרת מזכר הבנות לעשור שנחתם בתקופת ממשל אובמה ותקף עד שנת 2028. בנוסף, בשנת 2024 אישר הקונגרס סיוע חריג בסך כ-26 מיליארד דולר על רקע מלחמת "חרבות ברזל". בסך הכל, מאז הקמתה ב-1948 ועד מאי 2025, ארצות הברית סיפקה לישראל כ-174 מיליארד דולר בסיוע ביטחוני (הנתון אינו מותאם לאינפלציה).
למרות הכספים שאושרו, החוב העתידי נותר עומד על כ-10 מיליארד דולר. במכתב ממחלקת המדינה ללשכתו של חבר בית הנבחרים חואקין קסטרו (דמוקרט מטקסס) נכתב כי סכום זה "יכול להיות מכוסה על ידי תוכנית מיוחדת או מענק כספים, או שניהם". המשמעות היא שהשאלה מי יישא בעלות ההזמנות הללו נותרה פתוחה.
במקביל לקריאות להפסקת הסיוע, מקדמים מחוקקים אמריקנים חקיקה שתמיר את המימון הזר בהשקעות ביטחוניות ובייצור משותף של טכנולוגיות צבאיות. ההצעה, שצפויה להיכלל בחוק אישור ההגנה הלאומית החדש, תעגן את שיתוף הפעולה הצבאי בין ארה"ב לישראל בחוק האמריקני.
תומכי החקיקה טוענים כי הצעד יקל על שיתוף פעולה טכנולוגי (בדומה להצלחת מערכת 'כיפת ברזל'), בעוד שהמבקרים חוששים כי הדבר ישלב את ישראל עמוק מדי בשרשראות האספקה של הפנטגון, ויקשה על ביטול שיתופי פעולה דומים בעתיד.
מעבר לכך, המעבר למודל של ייצור משותף לא נותן מענה לצרכים המיידיים של ישראל, שעדיין מסתמכת על זרימה קבועה של נשק אמריקני, כולל פצצות. אם ישראל תידרש לממן בעצמה יותר מהרכש הביטחוני, הדבר עלול להוביל לזינוק משמעותי בתקציב הביטחון, שעומד כיום על כ-7% מהתמ"ג – שיעור גבוה יותר מכל מדינה החברה בנאט"ו.
בנוסף, עצירת הסיוע תתנגש בחוק אמריקני אחר, המחייב את הממשל לשמור על ה"יתרון האיכותי הצבאי" של ישראל מול שכנותיה במזרח התיכון.
לאור כל זאת, גורמים אמריקנים מכהנים ולשעבר מעריכים כי הפסקה פתאומית של הסיוע הביטחוני אינה סבירה. ג'וש פול, פקיד לשעבר במחלקת המדינה שהתפטר במחאה על התמיכה האמריקנית במלחמה בעזה, ציין כי "לא סביר שנפסיק עד סוף השנה" בגלל הכספים שכבר אושרו בקונגרס. לדבריו, טרם נראו מהלכים מעשיים לביסוס הצהרת טראמפ.
