עינב קרנר: נתוני שב"א – ההוצאות בכרטיסי אשראי באוקטובר 2026 עמדו על 51.593 מיליארד ש"ח,עליה של 12.5% לעומת אוקטובר אשתקד לעומת ספטמבר השנה נרשמה ירידה של 6.2%.המעניין הוא שהחגים נמשכו עד אמצע אוקטובר בשנה שעברה ועדיין נרשמה עלייה חדה בהוצאות באוקטובר השנה
המגמה האדומה נמשכת: מיליארדים נמחקו מאז הבחירות, הבנקים חוטפים מכה קשה
המסכים בתל אביב ממשיכים להיצבע באדום עז בעקבות אי-הוודאות הפוליטית והחשש מקושי בהקמת ממשלה. בעוד המוסדיים הישראלים מוכרים מניות פיננסים ומסיטים כספים לטכנולוגיה, בבורסה מדווחים על נתון מפתיע: המשקיעים הזרים דווקא מזרימים מאות מיליונים לסקטור המקומי
אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק
המסחר בבורסת תל אביב ממשיך להתנהל בירידות חדות, כאשר המסכים שוב נצבעים באדום. מדד ת"א 35 מאבד 2.9%, ת"א 125 יורד ב-2.77% ומדד ת"א 90 נחלש ב-2.34%. סקטור הבנקאות סופג מכה קשה עוד יותר, עם צלילה של כ-3.4% כך דווח בוואלה.
מאז הבחירות, שתוצאותיהן הגבירו את אי-הוודאות הפוליטית והחשש מקושי בהרכבת ממשלה יציבה, איבדו המדדים המרכזיים כ-8% מערכם - שיעור זהה לזה שאיבד מדד הבנקים. בענפי הבנייה והביטוח נרשמו נפילות חדות עוד יותר של כ-16%, כשהחשש מפיזור הסמכויות ומהשלכות התוצאות בקלפי ממשיך להעיב על המסחר.
בתוך כך, בהנהלת הבורסה מנסים להרגיע את הרוחות ומציגים נתון מפתיע. דווקא המשקיעים הזרים, שאפשר היה לצפות שימהרו להוציא את כספם מישראל ברגעי משבר פוליטי, פועלים במגמה הפוכה לחלוטין. מאז הבחירות הם רכשו מניות בתל אביב בהיקף נטו של כמעט 900 מיליון שקל.
בסקירה שפרסם ניסן אברהם, כלכלן ביחידת המחקר של הבורסה, נכתב כי "למרות הירידות בבורסה, היחלשות השקל ואי-הוודאות הפוליטית, המשקיעים הזרים רכשו מניות בתל אביב בהיקף נטו של כ-894 מיליון שקל מאז הבחירות, בעיקר לסקטור הפיננסי החשוף במידה רבה להתפתחויות במשק המקומי".
הנתונים מתייחסים לתקופת המסחר מ-28 באוקטובר, יום לאחר הבחירות, ועד ל-4 בנובמבר. מתוך כלל הרכישות של הזרים, כ-630 מיליון שקל הופנו ישירות לענפי הפיננסים: 276 מיליון שקל במניות הביטוח, 248 מיליון שקל בבנקים ועוד 106 מיליון שקל בחברות שירותים פיננסיים. מדובר בסקטורים שזהותם תלויה לחלוטין בחוסן המשק המקומי.
מן העבר השני, הגופים המוסדיים הישראלים, המנהלים את כספי הפנסיה והחסכונות של הציבור, בחרו בכיוון שונה לחלוטין. על אף שרכשו מניות בהיקף נטו של כ-100 מיליון שקל, המוסדיים מכרו מניות בנקים בכ-137 מיליון שקל ומניות ביטוח בכ-111 מיליון שקל. במקביל, הם העדיפו להסיט כספים ורכשו מניות טכנולוגיה בכ-380 מיליון שקל ומניות נדל"ן ובנייה בכ-106 מיליון שקל.
הפער בין השחקנים נובע מאופי החברות: חלק גדול מחברות הטכנולוגיה פועלות בשווקים הבינלאומיים ולכן הן חשופות פחות למתרחש במשק הישראלי. בעוד שהזרים הגדילו השקעות בענפים שמופעלים ישירות ממהלכים מקומיים, המוסדיים הישראלים העדיפו להפנות משאבים לחברות הפועלות בעיקר מחוץ לישראל.
במקביל, קרנות הנאמנות מומשו ומכרו מניות בהיקף נטו של כ-470 מיליון שקל, מתוכן כ-171 מיליון שקל בענף הביטוח וכ-98 מיליון שקל בענף המסחר והשירותים. המכירות התפשטו גם לענפי הטכנולוגיה והביומד. בקרנות הסל, לעומת זאת, נרשמו רכישות נטו בהיקף של כ-43 מיליון שקל.
אי-הוודאות הפוליטית והחשש מפלונטר מתמשך בהרכבת הקואליציה ממשיכים להעיב על המסחר. פרמיית הסיכון של ישראל, שמשקפת את רמת הסיכון שהמשקיעים מייחסים למדינה, עלתה עוד טרם יום הבחירות ונותרה ברמתה הגבוהה גם לאחר פרסום התוצאות בקלפי.
