אחרי בחירות האמצע: ישראל ניצבת בפני אתגר חדש בוושינגטון

הברית האסטרטגית הקריטית ביותר של ישראל ניצבת כעת בפני מבחן שכמוהו לא נראה עשרות שנים. תוצאות בחירות האמצע בארצות הברית שהעלו לשלטון בקונגרס נציגים דמוקרטים המפקפקים בתמיכה בישראל, וגרמו לבכירים רפובליקנים ובראשם הנשיא טראמפ לקרוא לחישוב מסלול מחדש, משנות את כללי המשחק מהר יותר מכל תרחיש שאליו התכוננו בירושלים.

הוול סטריט ג'ורנל בניתוח נרחב על המשבר מול וושינגטון שמתרחש בתזמון קריטי. ישראל שקועה במשבר מנהיגות עמוק לאחר שהבחירות האחרונות לא הניבו הכרעה ברורה, והותירו את ראש הממשלה בנימין נתניהו במאבק הישרדות מול יריבו, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט. בעוד נתניהו השתמש בקשריו הקרובים עם טראמפ כקלף בחירות מרכזי, כעת גם מעמדו הפוליטי וגם היחסים עם אמריקה תלויים על בלימה, וכל זאת כשברקע מתנהלות מלחמות בחזיתות איראן, לבנון ועזה, לצד בידוד בינלאומי גובר.

"יש בישראל פאניקה בלתי נתפסת", אומר ג'וש קרסנה, דיפלומט לשעבר וחוקר בכיר במרכז משה דיין. "הישראלים חונכו להאמין שהאמריקנים תמיד יהיו חברים שלנו, ובמובן מסוים זו הייתה קריאת השכמה".

אף שישראל עדיין נהנית מתמיכה משמעותית בקונגרס, הניצחון הדמוקרטי עיבה משמעותית את שורות המחוקקים שצפויים לדרוש התניות על סיוע או לחסום העברות נשק. דני סיטרינוביץ', חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מעריך כי "הסיוע הכספי העתידי עלול לעמוד בפני מגבלות נוקשות, והקונגרס ידרוש פיקוח הדוק הרבה יותר על השימוש בנשק אמריקני, במיוחד בנוגע למדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים".

סיטרינוביץ' מזהיר בראיון לוול סטריט ג'ורנל, כי ההשלכות יחרגו מעבר לסיוע הכספי: ממשלים עתידיים עלולים להימנע מהטלת וטו על החלטות ביקורתיות נגד ישראל באו"ם, ולעשות הבחנה חדה יותר בין הגנה על ישראל מפני התקפות לבין תמיכה בפעולות צבאיות שישראל יזמה.

הרוח החדשה המנשבת במפלגה הדמוקרטית באה לידי ביטוי חריף בחילופי דברים סביב הצעתו של יאיר לפיד לצאת ל"סיור" בארה"ב לשיקום התמיכה. חבר הקונגרס הדמוקרטי הנבחר מניו יורק, בראד לנדר, השיב לו בעוקצנות: "אנחנו לא צמאים לסיורי בחירות והופעות. אנחנו רעבים לראות כבוד לחוק הבינלאומי ולזכויות אדם".

השבר הנוכחי הוא תוצר של התנגשות בין שנים של הזדהות פוליטית מפלגתית מובהקת שאפיינה את שנות נתניהו, לבין "הגל הכחול" הדמוקרטי. בעוד מבקרי הממשלה טענו שנים כי נתניהו הזניח את המפלגה הדמוקרטית שבה התמיכה בישראל צללה בעקבות המלחמה בעזה, אירועי השבוע הוכיחו כי הבעיה של ישראל עמוקה אף יותר מהפער הבין-מפלגתי.

ביום הבחירות עצמו, הדהים הנשיא טראמפ את הבכירים בישראל כשהכריז בראיון ל"פוקס ניוז" כי הסיוע הצבאי לישראל ייפסק "עד סוף השנה הנוכחית". טראמפ הסביר כי הצעד נועד לשמוט את הקרקע מתחת לקמפיינים של מועמדים דמוקרטים, דוגמת הסנאטור הנבחר ממישיגן עבדול אל-סייד, שרכבו על הבטחות להפסקת הסיוע.

כאשר התבררו ממדי התבוסה הרפובליקנית, סגן הנשיא ג'יי די ואנס לא היסס לתלות את האשמה בתסכול הבוחרים מהמלחמה באיראן ומהיחסים עם ישראל. דן שפירו, בכיר אמריקאי לשעבר, ניתח את המצב בחריפות: "נתניהו הפך למורעל עבור כמעט כל דמוקרט וגם עבור רפובליקנים רבים שקושרים את המלחמה לתבוסה שלהם. זה מצב חירום עבור ישראל. אם היא רוצה לשמר את מערכת היחסים הזו, זה לא יכול לקרות עם נתניהו".

הטלטלה הנוכחית מעלה זיכרונות ממשבר סואץ ב-1956, אז איים ממשל אייזנהאור בסנקציות על ישראל בגין הפלישה לסיני. באיראן כבר מיהרו לנצל את ההשוואה; דובר מטעם משמרות המהפכה התייחס לעמדה האמריקנית כיום במצר הורמוז מול ישראל כאנלוגיה לכישלון הבריטי-צרפתי דאז. עם זאת, במהלך השנים שיקמו ארה"ב וישראל את יחסיהן וידעו לצלוח משברים אסטרטגיים גם בתקופות קשות.

כעת, עיני המערכת הבינלאומית נשואות להכרעה הפוליטית בישראל. הנשיא הרצוג יטיל את המנדט על נתניהו או על איזנקוט, שמסתמן כבעל הסיכויים הגבוהים יותר עקב מספר ממליצים רב יותר, אך נדרש לצלוח משוכות פוליטיות מורכבות. איזנקוט כבר התחייב לשקם את הקשר: "תחת הנהגתי נחדש ונעמיק את השותפות, נחזק את היסודות הדו-מפלגתיים ונפעל למען מזרח תיכון שמוגדר לא רק על ידי היעדר סכסוך, אלא על ידי הזדמנויות ושיתוף פעולה".

הממשלה הבאה, תהא אשר תהא, תיאלץ להתמודד עם קונגרס ובית לבן שדורשים שניהם "איפוס" מוחלט של היחסים. כפי שסיכם זאת אבנר גולב, לשעבר בכיר במל"ל: "ב-7 באוקטובר למדנו שיעור קשה, שצריך להקשיב לאויבים שלנו. עכשיו למדנו שאנחנו צריכים לעשות בדיוק אותו דבר גם עם החברים שלנו".