עמית סגל: יו״ר ש״ס הרב אריה דרעי: ״בשבוע שעבר הורו לי מרנן ורבנן מועצת חכמי התורה שליט״א להמשיך לכהן כיו״ר תנועת ש״ס. קיבלתי את הוראתם ללא הרהור, וכבר התחלנו לפעול במלוא המרץ. לנוכח המשימות והאתגרים הרבים העומדים לפנינו, בכוונתי לצאת לסיורי עומק מקיפים לאורכה ולרחבה של הארץ, לחזק את הקשר הישיר וההדוק עם השטח, עם הנציגים והפעילים ועם הציבור. לשם כך, ביקשתי וקיבלתי את הסכמת מועצת חכמי התורה לפנות את מקומי ברשימת ש״ס לכנסת לטובת הנציגים הצעירים, שכבר הוכיחו את עצמם בעשייה הפרלמנטרית. במקביל, אמשיך לכנס את ישיבת סיעת ש״ס מדי שבוע כסדרן, להנחות את חברי הכנסת ולפקח מקרוב על עבודת החקיקה והוועדות בכנסת. אמשיך בס״ד לפעול כיו״ר תנועת ש״ס לאורם של מרנן ורבנן שליט״א, ויחד נמשיך להחזיר עטרה ליושנה, לשמור על עולם התורה ועל זהותה היהודית של מדינת ישראל״.
עמימות תחת לחץ: המהלך האמריקני שמאיים על החשאיות הגרעינית של ישראל
כתבה שפורסמה ברשת ה-CNN מצביעה על סדקים במדיניות האמריקנית ארוכת השנים, בעקבות דרישות של מחוקקים דמוקרטים להכיר בפומבי ביכולות הגרעיניות המיוחסות לישראל
אילוסטרציה צילום: Pixabay
רשת CNN הקדישה אתמול את הכתבה הראשית באתר שלה למה שהיא הגדירה כתוכנית הגרעין הצבאית של ישראל, וסקרה את מדיניות העמימות שנשמרה במשך שישה עשורים. לפי הכתבה, במשך 60 שנה שירתה העמימות את שתי המדינות: ארה"ב יכלה להמשיך להתנגד פומבית להפצת נשק גרעיני, וישראל מצידה לא נדרשה להסביר מעולם כיצד השיגה את יכולותיה, אם בכלל.
כעת, על רקע שחיקת התמיכה בוושינגטון והחלטת הנשיא דונלד טראמפ להפסיק את הסיוע הצבאי, טוענים ב-CNN כי הסטטוס-קוו עלול להשתנות.
שורשי המדיניות חוזרים לשנת 1960 ולמיתוס הידוע על "מפעל הטקסטיל" בדימונה, אז ניתנה התשובה המתחמקת למשלחת דיפלומטים אמריקנים שחגו במסוק מעל אתר הבנייה בנגב. בהמשך, לאורך המלחמה הקרה ובעקבות שיחות רגישות של שגרירים כמו יצחק רבין, התעצבה הנוסחה לפיה ישראל "לא תהיה הראשונה להכניס" נשק גרעיני לאזור.
עקרונות אלו גובשו סופית בפגישה היסטורית בין הנשיא ריצ'רד ניקסון לראש הממשלה גולדה מאיר בספטמבר 1969. לפי מכון המחקר SIPRI, ישראל מחזיקה כיום בכ-90 ראשי נפץ גרעיניים.
עם זאת, בשנה האחרונה מתרחשים סדקים ראשונים בחומת השתיקה בוושינגטון. במאי האחרון הוביל חבר בית הנבחרים חואקין קסטרו מכתב של 29 מחוקקים דמוקרטים למזכיר המדינה מרקו רוביו, שבו דרשו להכיר במציאות הגרעינית המיוחסת לישראל. בדיון בוועדת החוץ שהתקיים חודש לאחר מכן, סיפק רוביו את אחת האמירות הגלויות ביותר של דיפלומט אמריקני בנושא, כשאמר כי רוב העולם מעריך שיש לישראל נשק גרעיני, אך מסיבות של מדיניות חוץ ארה"ב בוחרת שלא לדבר על כך בפומבי.
ד"ר אור רבינוביץ', חוקרת בכירה באוניברסיטת סטנפורד, הסבירה בכתבה כי הדרישה של חברי הקונגרס מהווה שבירה של טאבו ארוך-שנים ופערה סדק ראשון במטריית ההגנה האמריקנית. לדבריה, הנכונות להעלים עין התבססה על תפיסת ישראל כמדינה אחראית, אך התבטאויות פומביות של אישים בולטים מימין ומשמאל בישראל מאז 7 באוקטובר - בהן ציוצי חברי כנסת ואמירות של שרים לשעבר על אופציות קיצוניות - ערערו את התפיסה הזו בעיני מחוקקים בארה"ב.
קסטרו עצמו הגדיר בראיון ל-CNN את מדיניות העמימות כמיושנת, פזיזה ומסוכנת לעידן הגאופוליטי הנוכחי, והזהיר כי מסוכן לארה"ב להילחם לצד ישראל מבלי להכיר את "הקו האדום" שלה. מנגד, מומחים אחרים כמו פרופ' מתיו קרוניג מזהירים כי חשיפה פומבית של היכולות עלולה ללחוץ על מדינות נוספות באזור לפתח נשק גרעיני, ומציינים כי רק פריצה אפשרית של איראן לגרעין תאלץ לבסוף את ישראל לנטוש את העמימות ולבסס הרתעה גלויה. מטעם הביתלבן ומשרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה לכתבה.
