מתקפה עצימה או מהלומה ממוקדת: התוכניות של ארה"ב וישראל נגד איראן נחשפות

על רקע המתיחות הגוברת והקיפאון במגעים הדיפלומטיים, גורמים אמריקנים המעורים בפרטים חושפים לניו יורק טיימס, כי ארצות הברית וישראל הכינו שתי תוכניות פעולה צבאיות עיקריות לתרחיש של חידוש הלחימה מול איראן. התוכניות מציגות דילמה אסטרטגית מורכבת עבור הנשיא דונלד טראמפ, שיידרש להכריע בין מבצע נרחב שעשוי לטלטל את הכלכלה העולמית, לבין פעולה כירורגית שספק אם תשיג את יעדי המלחמה.

אופציה א': מערכה אינטנסיבית של מספר ימים התוכנית הרחבה והשאפתנית ביותר מציעה לצאת למבצע צבאי אינטנסיבי שיימשך ימים ספורים. בנק המטרות בתרחיש זה אינו מסתכם ביעדים צבאיים בלבד, אלא כולל פגיעה בתשתיות האנרגיה של איראן, במתקני הגרעין, ובמאגרי הטילים והכטב"מים שלה. עם זאת, בוושינגטון ריאליים ואינם משלים את עצמם כי מבצע צבאי קצר, קשה ככל שיהיה, יוביל לקריסת משטר האייתוללות; לשם כך, הם מתכננים להמשיך ולהישען על לחץ כלכלי.

לצורך יישום התוכנית, יופעל כוח אש אדיר: מטוסי קרב שימריאו משתי נושאות המטוסים השוהות כיום באזור (נושאת מטוסים שלישית צפויה להגיע בעוד כשבועיים), גיחות מבסיסים ברחבי המזרח התיכון, ומפציצים אמריקניים אסטרטגיים מסוג B-1 ו-B-2. המבצע יגובה בכ-50,000 חיילים אמריקנים המוצבים באזור, באירופה ובארה"ב, לצד למעלה מ-12 ספינות מלחמה.

כהכנה, ארה"ב וישראל כבר הגבירו לאחרונה את קצב האימונים המשותפים, כולל טיסות תרגול ותמרוני תקיפה מעל שמי עיראק. בנוסף, נפרסה בישראל סוללת פטריוט אמריקנית נוספת, והפנטגון יחד עם מחלקת המדינה החלו בפינוי זהיר של כוח אדם לא חיוני מבסיסים ומתקנים במזרח התיכון.

מוקד עניין מרכזי בתוכנית זו הוא מתקן הגרעין התת-קרקעי "הר המכוש". הנשיא טראמפ הביע לא פעם עניין להטיל על האתר החצוב עמוק באדמה את פצצת ה-MOAB (המוכרת כ"אם כל הפצצות" ומשקלה כעשרה טונות) הפצצה הלא-גרעינית הגדולה ביותר בארסנל של ארה"ב. אולם, מומחי נשק מזהירים כי הפצצה, שמתפוצצת מעל פני הקרקע ויוצרת הדף רחב, ככל הנראה לא תצליח לחדור את סלע הגרניט המגן על האתר. בנוסף, חומרים גרעיניים רגישים כבר קבורים כעת תחת הריסות המתקפה הקודמת שאירעה במקום ביוני 2025.

היתרון המרכזי של תרחיש זה הוא פגיעה אנושה בארסנל האיראני, שעשויה לאלץ את טהרן להסכים להגבלות על תוכנית הגרעין ולפתיחה מלאה של מצר הורמוז. מנגד, החיסרון בולט: תקיפה כזו מעולם לא הוכיחה את עצמה כפתרון קסם. היא עלולה לגרור תגובת נגד איראנית חריפה נגד מדינות המפרץ, מה שיוביל לזינוק במחירי האנרגיה ולעלייה באינפלציה העולמית. טהרן כבר איימה כי בסבב הנוכחי היא תכוון את האש גם לחוות שרתים ולכבלי אינטרנט ותקשורת תת-ימיים. הגנה אקטיבית על בעלות הברית במפרץ תכביד מאוד על מלאי המיירטים המצומצם של הפנטגון. "ארה"ב יכולה להתחיל בגדול, אך התחמושת תאלץ אותה לסיים מהר. ולארה"ב אין בלעדיות על מתי זה יסתיים גם לאיראן יש זכות הצבעה", ציינה בכירה במכון המחקר סטימסון שבוושינגטון.

אופציה ב': מהלומה מצומצמת ויעד ממוקד החלופה השנייה המונחת על השולחן היא גרסה מרוככת וקצרה של התוכנית הראשונה. על פי מתווה זה, תשתיות האנרגיה של איראן יוצאו כליל מחוץ לטווח הסכנה, והתקיפות יתמקדו אך ורק ביעדים צבאיים ואתרי גרעין נבחרים. הרציונל הוא הפחתת הסיכוי שאיראן תנקום דרך פגיעה בתשתיות הנפט של המפרץ.

אף שמדובר באופציה מוגבלת, היא עדיין תהווה עליית מדרגה משמעותית ביחס לתקיפות האזהרה הקטנות שביצעה ארה"ב בשבועות האחרונים באי קשם ובאתרים נוספים, אשר כוונו בעיקר נגד משגרי טילים וכטב"מים ריקים בניסיון להרתיע את האיראנים מהמשך הפגיעה בספינות סוחר במצר הורמוז. אותן תקיפות מוגבלות היו הפעילות ההתקפית הראשונה של ארה"ב על אדמת איראן מאז ימי הקרבות של תחילת חודש ספטמבר.

היתרון בחלופה זו הוא שתינתן לטראמפ ההזדמנות להכריז על פגיעה בארסנל האיראני, להכריז על סוג של ניצחון ולשמר את מלאי המיירטים היקר של הצבא. החיסרון, כפי שמודים בכירים בממשל, הוא שתקיפה כזו לא תשיג אף אחד מהיעדים האסטרטגיים המקוריים שהציב הנשיא, ותותיר בידי איראן את קלף המיקוח סביב מצר הורמוז. יתרה מזאת, חרף הפגיעה במתקנים נקודתיים, מפקדי הצבא האמריקני כבר למדו על בשרם כי לאיראן יש יכולת התאוששות מפתיעה ויכולת לשקם במהירות אתרי טרור ונשק שניזוקו.