הח"כ החדש עמרי רונן בנאום ראשון - טלי גוטליב ואלמוג כהן מנסים להפריע ללא הצלחה
"סרבנות שקטה" בצה"ל? החשש מפני החלטות הרמטכ"ל
בצה"ל נערכים להענקת עיטורים וצל"שים למי שגילו גבורה במהלך המלחמה - אך מאחורי הקלעים גוברת הדאגה מהלחצים הציבוריים והמשפטיים שילוו את ההחלטות. קצינים בכירים מזהירים מפני תופעה של "סרבנות שקטה" בקרב חברי הוועדות | כל הפרטים
הרמטכ"ל אייל זמיר צילום: יונתן סינדל/פלאש 90
המשימה הבאה של הרמטכ"ל אייל זמיר מסתמנת כמורכבת במיוחד: חלוקת הצל"שים והעיטורים למי שגילו מעשי גבורה במהלך מתקפת 7 באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל.
בצה"ל נערכים להליך רחב היקף, אולם קצינים בכירים מזהירים כי ההחלטות עלולות להפוך למוקד של לחצים ציבוריים, מחלוקות משפטיות ומתיחות בתוך שורות הצבא.
לפי הפרסום ב"וואלה", החשש המרכזי הוא שכל החלטה בדבר הענקת עיטור או צל"ש תגרור ביקורת מצד משפחות, לוחמים והציבור. בצבא חוששים כי הלחץ להעניק הכרה למעשי גבורה רבים עלול לפגוע בהבחנה בין סוגי העיטורים ובמשמעותם, שנבנתה לאורך שנות קיומה של המדינה.
אחד החששות שעלו בדיונים הוא מצב שבו פעולות הישרדות של חיילים ואזרחים בתנאים קיצוניים יוגדרו באופן אוטומטי כמעשי גבורה המזכים בעיטור. בצמרת הצבא מזהירים כי הרחבה בלתי מבוקרת של הקריטריונים עלולה להביא לזילות העיטורים ולפגוע במעמדם של מי שזכו בהם בעקבות מעשי גבורה יוצאי דופן.
קושי נוסף נוגע להכרעה בעניינם של מי שפעלו בתנאים חריגים, אך לא בהכרח ביצעו מעשי לחימה במובן הקלאסי. בין המקרים שיידרשו לבחינה נמצאים גם חיילים ואזרחים שהתמודדו עם מצבי הישרדות קשים, לרבות בשבי ובמהלך אירועי החטיפה לרצועת עזה.
לצד הקשיים הללו, בצה"ל מזהים גם תופעה מדאיגה של "סרבנות שקטה": לפי גורמים צבאיים, ישנם קצינים שחוששים לקחת חלק בוועדות שיידרשו להכריע מי ראוי לקבל עיטור ומי לא, בשל ההשלכות הציבוריות והאישיות של החלטותיהם. החשש הוא שקצינים יעדיפו להימנע ממעורבות בתהליך כדי שלא למצוא את עצמם במוקד של ביקורת מצד משפחות או גורמים אחרים.
במקביל, בצבא נערכים גם לאפשרות של ערעורים משפטיים על ההחלטות. משפחות שכולות כבר מקבלות המלצות לבחון היטב את התחקירים הצבאיים ואת הממצאים הנוגעים לאירועים שבהם נפלו יקיריהן, כדי שיוכלו להתמודד עם החלטות שלא יעלו בקנה אחד עם ציפיותיהן.
כדי להתמודד עם המורכבות, הוקמו ועדות שיבחנו את המועמדויות בכמה שלבים, החל ממפקדי החטיבות והאוגדות ועד לוועדה המטכ"לית העליונה. ההליך כולל גם בקרה משפטית, בחינת עדויות ומסמכים, במטרה להבטיח שההחלטות יתקבלו על בסיס תשתית עובדתית ולא כתוצאה מלחצים חיצוניים.
בצה"ל שואפים להשלים את התהליך עד חג השבועות 2027, אולם גורמים צבאיים מעריכים כי היקף המקרים והרגישות הכרוכה בהם עלולים לעכב את לוחות הזמנים. במערכת הצבאית מבינים כי לצד החובה להוקיר את מעשי הגבורה הרבים במלחמה, כל החלטה בנושא עלולה להפוך למחלוקת ציבורית ומשפטית.
