הח"כ החדש עמרי רונן בנאום ראשון - טלי גוטליב ואלמוג כהן מנסים להפריע ללא הצלחה
הכנסת התחלפה, העתירות נמשכות: חוקי בתי הדין והרבנות במבחן בג״ץ
שלושה מהלכי חקיקה שמכון המחקר מרכז יכין היה שותף בגיבושם נועדו להסדיר את סמכויות בתי הדין ואת הרכב האספה הבוחרת של הרבנות הראשית | לאחר השבעת הכנסת החדשה, העתירות נגד ההסדרים ממשיכות להתברר | במרכז יכין מדגישים: הכנסת הבהירה בחקיקה מפורשת את עמדתה בעקבות פסיקות קודמות
הכנסת, בית הדין הרבני וביהמ"ש העליון צילום: AI
יום לאחר השבעת הכנסת ה־26, שלושה הסדרים שאישרה הכנסת היוצאת בתחומי בתי הדין והרבנות הראשית עדיין עומדים לבחינת בג״ץ. החקיקה עוסקת במזונות ילדים, בבוררות בהסכמה ובהרכב האספה הבוחרת את הרבנים הראשיים ואת מועצת הרבנות הראשית.
בשתי עתירות כבר הוצאו צווים על תנאי, ובשלישית נקבע דיון. החוקים לא בוטלו, והכרעה סופית בעתירות טרם ניתנה.
מכון המחקר מרכז יכין היה שותף בגיבוש שלושת מהלכי החקיקה, שקודמו בכנסת בהצעות חוק ממשלתיות ופרטיות. את עבודת המכון ליוו הרב יאיר קרטמן והרב יעקב יקיר, מנהלי תחום משפט ובתי דין, באמצעות מחקר, גיבוש הסדרים והשתתפות בדיוני ועדת החוקה.
אחד המהלכים הבולטים הוא חוק הבוררות בבתי הדין הדתיים, שאושר במרץ 2026. החוק מאפשר לבתי דין רבניים ושרעיים לדון כבוררים בסכסוכים אזרחיים בהתאם לדין הדתי, כאשר הצדדים מסכימים לכך בכתב ובכפוף לתנאים ולחריגים שנקבעו בחוק.
ההסדר נחקק כעשרים שנה לאחר פסק הדין בעניין סימה אמיר, שבו נקבע כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לקיים בוררות בסכסוכים אזרחיים ללא הסמכה בחוק. מבחינת תומכי החקיקה, ההסדר החדש נותן מענה לקביעה זו ומאפשר למי שמעוניינים בכך לבחור בבוררות בבית דין דתי. גם נגד החוק החדש הוגשה עתירה.
המהלך השני נוגע למזונות ילדים. בנובמבר 2025 אישרה הכנסת הוראת שעה לשנתיים, המעגנת את סמכות בתי הדין הרבניים לדון במזונות שנכרכו כדין בתביעת גירושין. התיקון נחקק בעקבות פסיקת בג״ץ שהגבילה את סמכות בתי הדין בתחום.
תומכי ההסדר מדגישים את האפשרות לרכז את העניינים הנלווים לגירושין בערכאה אחת, במקום לנהל הליכים מקבילים. הבחירה בהוראת שעה מאפשרת גם לבחון את מדיניות פסיקת המזונות לקראת הסדר קבוע. מנגד, בעתירת ישראל חופשית נטען כי החוק מאפשר לחייב הורה להתדיין בבית הדין הרבני ללא הסכמתו.
ב־1 בנובמבר הוציא בג״ץ צו על תנאי בעתירה. תצהירי התשובה אמורים להיות מוגשים עד 3 בינואר 2027.
ההסדר השלישי עוסק באספה הבוחרת של הרבנות הראשית, המורכבת מ־80 רבנים ומ־70 נציגי ציבור. התיקון הגדיר תנאי הסמכה לעשרת הרבנים שממנים הרבנים הראשיים לאספה. במקביל, עוגנה חובה לכלול בה לפחות 30 נשים במסגרת נציגי הציבור.
תומכי התיקון רואים בו הסדרה של הנציגות הרבנית לצד הרחבת ייצוג הנשים. העותרים טוענים כי תנאי ההסמכה מונעים מנשים להשתלב במכסת הרבנים שממנים הרבנים הראשיים ופוגעים בשוויון. בספטמבר הוציא בג״ץ צו על תנאי גם בעתירה זו.
במכון המחקר מרכז יכין רואים בשלושת ההליכים מחלוקת עקרונית על היחסים בין המחוקק לבית המשפט. לעמדת המכון, הכנסת נתנה מענה מפורש לסוגיות שעלו בפסיקה, ולכן יש לתת משקל להכרעתה. במכון מדגישים כי לצד שאלות הסמכות והחקיקה, עומד לדיון גם מעמדם של בתי הדין והרבנות הראשית כמוסדות המבטאים את זהותה היהודית של המדינה.
