עמית סגל: אחרי כשעה: הסתיימה פגישת אנשי נתניהו-איזנקוט-בנט
כך חיסלה ישראל גנרלים זרים במטרה לגלות מה עלה בגורל רון ארד
תחקיר ה"ניו יורק טיימס" חושף כיצד חטיפות גנרלים איראנים, עינויים וחיסולים בוצעו במשך שנים על בסיס ההנחה השגויה שטהרן מחזיקה בנווט הנעדר בעוד שהתשובה הייתה כל הזמן בלבנון
רון ארד צילום: ארכיון
בספטמבר 2021 ארבו סוכני מודיעין ישראליים לגנרל האיראני עבדאללה סאברי ברובע דיפלומטי יוקרתי בסוריה. כשהם מחופשים למובילים, חלפו הסוכנים על פני מחסומי האבטחה, וכשהגנרל יצא לריצה סמוך לקופסת מקרר ענקית, הם השתלטו עליו, סיממו אותו, דחסו אותו לתוך הקופסה והבריחו אותו לישראל. המטרה הבלעדית של החטיפה הנועזת הזו, לצד שורת מבצעים חשאים נוספים, הייתה אחת ויחידה: לגלות מה קרה לרון ארד.
פרטים חדשים אלו עולים מתחקיר נרחב של ה"ניו יורק טיימס", המבוסס על ראיונות עם עשרות בכירים לשעבר באיראן, בישראל ובארה"ב. התחקיר חושף כיצד במשך עשרות שנים הפכה האמונה המוחלטת שהוכחה בדיעבד כשגויה כי איראן מעורבת בהיעלמותו של הנווט השבוי ב-1986, לצידוק למבצעים חוצי גבולות, חטיפות וחקירות קשות. כך, למשל, הגנרל האיראני עלי רזא עשגרי, שנעלם באיסטנבול ב-2006, נחטף על ידי המוסד, נחקר לגבי ארד במשך שבועות וחוסל מבלי שהיה בידיו שום מידע.
בישראל היו נחושים למצוא אותו, עד שאפילו ארבעה עשורים לאחר היעלמותו, ישראל לקחה את הסיכון לחטוף את הגנרל סאברי בסמיכות לשגרירות שלו. גורמים איראניים אמרו כי נושא ארד היה הדבר היחיד עליו שאלו אותו החוקרים.
"הנושא של רון ארד ליווה אותנו לכל מקום", אמר מוחמד עלי אבטחי, סגן נשיא איראן בין השנים 1997 ל-2005, ל"טיימס" בראיון טלפוני מטהראן. "בכל מפגש בינלאומי שהייתה לנו, שאלו אותנו על רון ארד, רון ארד".
המקרה אף הגיע אחריהם לוותיקן. כאשר נשיא איראן דאז, מוחמד ח'אתמי, ביקר ברומא בשנת 1999, האפיפיור יוחנן פאולוס השני הגיש לו מכתב מאשתו של ארד, ובו התחנן למידע, אמר אבטחי. "ישראל הייתה אובססיבית לגבי תפקידה של איראן בפרשת רון ארד", אמר. "עמדתנו הייתה שאין לזה שום קשר אלינו. זה קרה בלבנון".
משהו בזה גרם לכמה גורמי מודיעין ישראלים להאמין שאיראן לא קשורה. איראן ידעה שישראל תשלם מחיר כבד עבור מידע על ארד. אם למנהיגים האיראנים יש מידע כזה, מדוע הם לא ינסו לנצל אותו?.
בשנת 2004, ישראל הסכימה לשחרר אסיר לבנוני בכיר בתמורה לראיות גנטיות המוכיחות את מה שקרה לארד. מנהיג חיזבאללה דאז, חסן נסראללה, היה להוט להוציא זאת לפועל, ולכן גייס את עזרתה של ממשלת איראן.
"קיבלתי את הרושם שחיזבאללה והאיראנים באמת ניסו בכל כוחם לאתר את הגופה", אמר גרהרד קונרד, קצין מודיעין גרמני שסייע בתיווך במשא ומתן, ל"טיימס". "נסראללה ידע שהוא יכול לגבות ממנו כל מחיר, אפילו אם הוא מת".
איראן שלחה את עבדאללה סברי, מפקד במשמרות המהפכה ששירת שנים רבות בלבנון, לסייע בתיאום החיפושים, החקירה בין חיזבאללה לאיראן הסתיימה בדו"ח סודי לפיו ארד נפטר בשנת 1988 בנבי שית, הכפר במזרח לבנון בו הוחזק.
הממצאים נחשבו כה חשובים עד שנשיא איראן לשעבר, עלי אכבר האשמי רפסנג'אני, שהיה מעורב בחיפושים, שלח את אחד מילדיו לגרמניה כדי למסור אותם באופן אישי. "במהלך כל המשא ומתן, ישראל התעקשה שנמצא מידע על רון ארד, אך לא הצלחנו למצוא דבר", אמר חוסיין מוסביאן, שגריר איראן לשעבר בגרמניה.
שורשיו של המחדל נעוצים באוקטובר 1986, אז מטוסו של ארד הופל בדרום לבנון והוא נפל בידי ארגון "אמל" בראשות מוסטפא דיראני. למרות שהחקירות המקוריות הצביעו על לבנון, ההנחה שאיראן מעורבת התקבלה כאמת מוחלטת בישראל, בין היתר בעקבות עדות מפוקפקת של רופא איראני ב-1992 ומסכת לחצים ועינויים שעבר דיראני ב-1994, תחתיו טען כי קצין איראני סיפר לו שמשמרות המהפכה חטפו את ארד.
אולם שורה של דוחות פנימיים וסודיים שהוזמנו לאורך השנים בישראל קבעו חד-משמעית כי איראן מעולם לא החזיקה בארד. ב-2006 הגיש ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, דוח ששלל את מעורבות איראן, וב-2016 הגיע סא"ל עו"ד אבי כאלו, כששימש ראש מחלקת השבויים והנעדרים באמ"ן, למסקנה דומה לזו שהעלו בשב"כ. בדוח מפורט שהגיש לראש הממשלה נתניהו בסוף 2016. לדבריו, אמר שחטיפת איראנים לא תפתור את תיק רון ארד. כשפרש ב-2019 מתפקידו, הוא עזב באמונה שהתיאוריה האיראנית נקברה, והמליץ למקד את החיפושים בנבי שית.
ההכרה הזו חלחלה לצמרת הביטחונית בישראל רק לאחרונה, בין היתר בעקבות חקירתו של הגנרל סאברי, ששוחרר בהמשך ביוהנסבורג. כיום, ההערכה הרווחת בקרב גורמים המעורבים בתיק היא שארד מעולם לא הוחזק באיראן, וכנראה מת כבר ב-1988 בכפר הלבנוני נבי שית. המקום שעליו הצביעו הדוחות הראשונים לפני עשורים. במסגרת שינוי המגמה, פשטו השנה חיילי צה"ל בפינת בית קברות בשכונה, בחיפוש אחר שרידיו של ארד, וחשפו קבר. הם לא מצאו דבר, אך גורמים רשמיים אומרים כי החיפוש נמשך כאשר כעת מתמקדים בלבנון ולא באיראן, זאת לאחר היעלמותו של אחמד שוקר, קצין לבנוני בדימוס שנחשד כי ידע את מיקומו ונחטף על ידי סוכני המוסד בשנה שעברה ומאז נעלם.
