עמיחי שטיין: ספינת התקיפה האמפיבית USS Makin Island (LHD-8), הנושאת את יחידת המשלוח הימית ה-13, מפליגה דרך ים סין הדרומי לעבר המזרח התיכון. מדובר על כוח תגובה מהירה עצמאי של חיל הנחתים של ארצות הברית, הפועל מתוך ספינות מלחמה אמפיביות המשמשות כבסיס נייד. הספינה מתקרבת למצר מלאקה במהירות של 16.2 קשרים, בקצב זה, היא תגיע לאזור הפעילות של פיקוד המרכז בעוד כ-10 ימים, בסוף נובמבר
טייסי המפציצים חושפים את תקיפת הגרעין: "כדור אש אדיר בגובה עשר קומות"
כמעט שנה וחצי אחרי מבצע "פטיש חצות", משתפים הצוותים האמריקניים בפרטים מ-37 השעות באוויר, בהטעיה התקשורתית ובשינוי התוכנית ברגע האחרון בעקבות בטון שיצקו האיראנים. מוביל המבצע על פעילות חיל האוויר הישראלי: "חיסלו הרבה איומים והפכו את המשימה להרבה יותר בטוחה"
כמעט שנה וחצי לאחר תקיפת מתקני הגרעין באיראן בלילה שבין 21 ל 22 ביוני 2025, חושפים לראשונה טייסי המפציצים האמריקניים שהשתתפו במבצע "פטיש חצות" את מאחורי הקלעים של המשימה. בתחקיר שפורסם במגזין Air & Space Forces Magazine, המבוסס על ראיונות עם אנשי הצוות, מתוארת טיסה חשאית שנמשכה כ 37 שעות וכללה 14 טייסים בשבעה מפציצים חמקניים מדגם B2, שנשאו יחד פצצות במשקל כולל של כ 190 טונות ותואמו עם עשרות מטוסי קרב ותדלוק.
ההכנות לתקיפת מתקן העשרת האורניום התת קרקעי בפורדו החלו כבר ב-2009, ובמסגרתן פותחה פצצת הענק חודרת הבונקרים GBU 57 במשקל 13.6 טונות, שרק מפציץ B2 מסוגל לשאת. התוכנית התמקדה בפירי האוורור של המתקן, אולם ימים ספורים לפני התקיפה זיהה המודיעין כי האיראנים יצקו בטון מעל הפירים בניסיון למגן אותם. המידע אילץ את המתכננים לשנות את התוכנית כ-16 שעות בלבד לפני ההמראה, לאחר שחלק מהטייסים כבר הלכו לישון, כך שהפצצות הראשונות נועדו לקלף את שכבת הבטון והבאות אחריהן נועדו לחדור לעומק המתקן.
במקביל, הטייס שכונה בתחקיר "אלפא" והוביל את המבצע ציין כי מתקפת הפתיחה הישראלית ב-13 ביוני במסגרת מבצע "עם כלביא" שינתה את תנאי הזירה. לדבריו, פעילות חיל האוויר הישראלי הייתה "שיעור אומן בהפעלת כוח אווירי מערבי", והוסיף: "הם חיסלו הרבה מאוד איומים והפכו את המשימה להרבה יותר בטוחה עבורנו".
כדי לשמור על סודיות מוחלטת הפעילה ארצות הברית מבצע הטעיה, שבמסגרתו המריאו מפציצים נוספים בגלוי מערבה לעבר האוקיינוס השקט או ההודי ומשכו את תשומת הלב התקשורתית. באותה עת, בחצות הלילה של 21 ביוני, המריאו שבעת המפציצים האמיתיים מבסיס וייטמן במיזורי מזרחה, דרך האוקיינוס האטלנטי והים התיכון. הטייסים הסתירו את המשימה גם מבני משפחותיהם. "לא אמרתי לה כלום, פשוט הלכתי לעבודה ולא חזרתי", סיפר אלפא על אשתו, בעוד אחרים טענו כי הם יוצאים לטיסת אימון.
במהלך הטיסה הממושכת נאלצו הטייסים להתמודד עם עייפות קיצונית בתא צפוף, תוך הסתפקות בתנומות קצרות של 30 עד 45 דקות, קפה, משקאות אנרגיה ותרופות ממריצות שאושרו בידי רופאים. באחד מרגעי המתח הקומיים בטיסה קם הטייס המכונה "בראבו" להתמתח והפעיל בטעות את חגורת ההצלה המתנפחת שלו. קול פיצוץ הרעיד את התא, ואלפא הבחין בשותפו מנסה לנקב את החגורה.
לאחר 18 שעות באוויר הבחינו הטייסים באורות הבירה האיראנית מבעד לחלון, ואחד מהם קרא: "אלוקים אדירים, זאת טהראן!". שישה מפציצים הופנו לפורדו והשביעי נשלח דרומה למתקן בנתנז, שכבר הותקף קודם לכן בידי צה"ל. בשעה 2:10 לפנות בוקר שעון איראן הטילו אלפא ובראבו את שתי הפצצות הראשונות על פורדו, במרווח טעות של 15 שניות בלבד. לאחר שהוטלו הפצצות החודרות המתינו הצוותים רגעים מתוחים, שאותם תיארו כ"חמש השניות הארוכות בחיים שלכם", עד שכדור אש אדיר בגובה של בניין בן עשר קומות האיר את ההרים.
בדרכם החוצה משמי איראן נשמעו בתאי הטייס התרעות על פעילות עוינת אפשרית, ואחד הטייסים, שהבטיח לעצמו במשך שנים לאכול כריך מעל המטרה באיראן, הספיק לקחת ביס אחד בלבד לפני שעצר מחשש לפגיעת טיל. בתחקירים שלאחר המבצע התברר כי האיראנים כלל לא ירו לעבר המפציצים, ועם יציאתם מהמרחב האווירי דיווחו אלפא ובראבו בקשר: "סיימנו, אנחנו בטוחים!". רק במהלך תדלוק אווירי בדרך חזרה גילו הטייסים מצוות המתדלקת כי הנשיא דונלד טראמפ כבר הכריז על התקיפה וכי הם מככבים בראש מהדורות החדשות. לקראת הנחיתה הוביל אלפא מטס חגיגי ספונטני מעל וושינגטון הבירה, ורק לאחר שנחתו במיזורי, עברו בדיקות רפואיות ונכנסו לתחקיר המסווג, נחשף בפניהם לראשונה שמו הרשמי של המבצע: "פטיש חצות".
