אסף רוזנצוייג: ראש ממשלת פולין דונלד טוסק מאשים את רוסיה ב"פרובוקציה מכוונת" לאחר שעצם זר נפל בתחומה של פולין במסגרת המתקפה האווירית הלילית באוקראינה. "אנחנו יודעים שמה שנפל על אדמת פולין הגיע מרוסיה"
לקחי המלחמה: ישראל שדרגה את קלע דוד לקראת "מערכה ממושכת"
בצל שחיקת מלאי המיירטים והיערכות איראן המחודשת, חושפת רשת בלומברג כי המערכת הותאמה להתמודדות עם מטחים ממושכים. עלות כל מיירט עומדת על כמיליון דולר בלבד, בעוד שבידי טהרן נותרו לפחות 1,700 טילים בליסטיים
ישראל ביצעה שדרוג משמעותי במערכת ההגנה האווירית "קלע דוד", המאפשר לה כעת ליירט "מגוון רחב של איומים בליסטיים ולעמוד בשבועות של מתקפות ממושכות", כך מדווחת הבוקר (שישי) רשת בלומברג האמריקנית. על פי הדיווח, המצטט את החוקר הראשי של מערך ההגנה האווירית בחיל האוויר, המטחים הכבדים שספגה ישראל מוקדם יותר השנה אמנם חשפו פערים בהגנה, אך סיפקו לצבא כמויות אדירות של נתונים שאפשרו להטמיע שיפורים במערכת, "לעיתים תוך ימים ספורים".
השדרוג נועד לפתור את אחת הבעיות המרכזיות של ישראל ושל ארצות הברית במלחמה הנוכחית: בעוד שתקיפות מדויקות הופכות לזולות וקלות יותר עבור איראן וארגוני הטרור, המיירטים יקרים בהרבה והמלאי שלהם הולך ונשחק. לפי נתוני הוושינגטון פוסט, במלחמה נעשה שימוש ביותר מיירטים אמריקניים מאשר ישראליים, וישראל הסתמכה גם על סוללות THAAD שמפעילה ארצות הברית ועל מיירטים המשוגרים מספינות. השדרוג הנוכחי מעניק לישראל פתרון מקומי הזמין בכמויות גדולות יותר, בזמן שאיראן מנצלת את ההפוגה בלחימה כדי לשקם את ארסנל הטילים שלה. על פי הערכת מודיעין מערבית שפורסמה בבלומברג בשבוע שעבר, למרות התקיפות האוויריות של ארצות הברית וישראל, סביר להניח שבידי איראן יש לפחות 1,700 טילים בליסטיים והיא מייצרת כ-50 בחודש, נתון שמהווה חלק משיקוליו של הנשיא דונלד טראמפ בשאלה אם לחדש את הלחימה.
היתרונות הבולטים של "קלע דוד", המפעילה את מיירטי "שרביט קסמים" ומקבילה כיום פחות או יותר למערכת הפטריוט, הם המחיר והיקף הייצור. מיירט "שרביט קסמים", שפותח במשותף על ידי רפאל וחברת RTX, עולה כמיליון דולר בלבד, שליש מעלותו של טיל "חץ 3" המיועד ליירוט בחלל, ופער עצום לעומת מיירט פטריוט PAC 3 שעשוי לעלות יותר מארבעה מיליון דולר. גורם המעורה בתעשייה מסר כי רפאל ו RTX מסוגלות לייצר אלפי מיירטים בשנה בישראל ועוד 2,500 בארצות הברית עבור "כיפת ברזל" ו"קלע דוד". זאת בשעה שוושינגטון מציעה התחייבויות ארוכות טווח לעידוד ייצור מיירטי פטריוט יקרים אך מתקשה לעמוד בביקוש, לאחר שנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הצהיר כי ארצו לבדה זקוקה ל-350 מיירטים בחודש כדי להדוף תקיפות רוסיות, כמות הגדולה פי כמה מהייצור השנתי הכולל.
במהלך השלב האינטנסיבי ביותר של המלחמה מול איראן הופעלה "קלע דוד" נגד איומים בליסטיים, ובשני מקרים שבהם המיירטים לא הצליחו להשמיד את הטילים הנכנסים נגרמו פגיעות שהובילו לעשרות פצועים בדרום הארץ. עוזי רבין, ששימש כראש הראשון של "מינהלת חומה" שפיתחה את מערכת חץ וכיום מומחה במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, הסביר ב-Ynet את השינוי התפיסתי הנדרש: "כשפיתחנו את הדורות הראשונים של הגנה טכנית קינטית מפני טילים, התפיסה הייתה שמתמודדים עם מעט איומים, לא עם מאות או אלפים. עכשיו אנחנו צריכים להמציא טילי יירוט קינטיים זולים".
לצד "כיפת ברזל" לטווח קצר ומשפחת טילי ה"חץ" לטווח ארוך, שכבת ביניים חזקה וזולה יותר מציבה את ישראל בעמדה הטובה ביותר בעולם לפצח את האתגר הזה בעצמה, בעוד שבעלות ברית באירופה, באזור אסיה פסיפיק ובמזרח התיכון נותרות תלויות במערכות זרות. ההשקעה הביטחונית הגוברת באירופה בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה כבר מתורגמת לעסקאות ייצוא משמעותיות עבור ישראל: פינלנד ויוון הזמינו מערכות "קלע דוד", ואילו גרמניה נשענת בחלקה על מערכת "חץ 3".
