שר החוץ האיראני עראקצ'י לועג: לא ידענו שהשגריר הציוני בוושינגטון הוא הרמטכ"ל של הצבא האמריקאי
רכבת אווירית וחשש מ"פצצה מלוכלכת": מה באמת קורה מאחורי הקלעים מול איראן?
בזמן שבטהרן מנסים לשקם את ארסנל הטילים הבליסטיים ובמערב נחשף מידע מודיעיני על מזימה לפגוע בבכירי ממשל טראמפ, ביקורו של מפקד סנטקום בתל אביב מאותת על הידוק התיאום המבצעי | האם ישראל בדרך למבצע בזק, או שוושינגטון תעדיף להמתין? תמונת מצב
השקט היחסי ששורר בזירה האיראנית בשבועות האחרונים מתעתע. מתחת לפני השטח, בחדרים הסגורים של מערכות הביטחון בתל אביב ובוושינגטון, מתנהל בימים האחרונים מרוץ קדחתני, המעיד כי המערכה מול טהראן עשויה להתחדש בתקופה הקרובה. שורה של ביקורים ביטחוניים חריגים, הדלפות מודיעין בתקשורת האמריקאית ותזוזות כוחות במזרח התיכון - כולם מצביעים על כך שהאפשרות לחידוש הלחימה העצימה נמצאת שוב על השולחן.
הביקור בקריה והשליחות לוושינגטון: התיאום עולה מדרגה
האינדיקציה הברורה ביותר להתחממות הגזרה נרשמה השבוע בקריה בתל אביב, כאשר מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), אדמירל בראד קופר, נחת בישראל וקיים פגישה משולשת ורגישה עם הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, וראש המוסד, רומן גופמן. מיד לאחר מכן נערכה הערכת מצב רחבה בהשתתפות מפקד חיל האוויר וראשי אגפי המודיעין, המבצעים והתכנון בצה"ל, שהתמקדה בהידוק התיאום וחיזוק המוכנות למגוון תרחישים.

ביקורו של קופר הגיע ימים ספורים לאחר שראש המוסד, רומן גופמן, יצא בעצמו לוושינגטון. על פי דיווחים ב"אקסיוס" וב"ניו יורק טיימס", גופמן הציג לבכירי ממשל טראמפ חומרי מודיעין עדכניים במטרה לשכנע את הבית הלבן לתמוך בפעולה צבאית מחודשת. בירושלים גובר החשש שארצות הברית עלולה לצמצם את נוכחותה הצבאית במזרח התיכון לפני שהאיום האיראני יטופל מהשורש - מה שהופך את חלון ההזדמנויות הנוכחי לקריטי.
בינתיים, בשטח עצמו, צבא ארה"ב ממשיך להפגין שרירים. שלוש נושאות מטוסים פועלות בים הערבי, מערכי הגנה אווירית תוגברו, והסגר הימי במצר הורמוז נאכף מחדש. גורמים בישראל אף חשפו כי בחודש האחרון נרשמו מספר "התרעות שווא" מבצעיות, שבהן כוחותינו נערכו לתקיפה אמריקנית שנבלמה על ידי הנשיא דונלד טראמפ ברגע האחרון.
מרוץ נגד השעון: שיקום המנהרות ואיום הנשק הבלתי קונבנציונלי
מה שמניע את הדחיפות הישראלית - ומעמיד את ממשל טראמפ בפני דילמה קשה - הן שתי התפתחויות מודיעיניות מדאיגות שנחשפו בימים האחרונים. בניגוד להצהרות הרשמיות של שר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת', שטען כי התעשייה הביטחונית של איראן הושמדה, חשף ה"וול סטריט ג'ורנל" הערכת מודיעין עדכנית שלפיה בידי איראן נותרו עדיין בין 1,500 ל-2,500 טילים בליסטיים - כמחצית מהמלאי שהיה ברשותה לפני פרוץ העימות בפברואר 2026. על פי ההערכות, בטהראן מנצלים את ההפוגה כדי לשקם את היכולות הללו באמצעות רכיבים שהוסתרו מראש במנהרות תת-קרקעיות עמוקות.

במקביל לאיום הבליסטי, רשת CNN דיווחה מפי שבעה גורמים אמריקאים על מידע מודיעיני חדש ומטריד, שלפיו איראן מגבשת תוכניות להתנקש בבכירי ממשל טראמפ על אדמת ארה"ב באמצעות "פצצה מלוכלכת" המכילה חומר רדיואקטיבי או באמצעות נשק כימי. החשש שחומרים להרכבת פצצה כזו כבר הוסלקו בארה"ב הוביל להקפצת רמת האבטחה סביב בכירים אמריקאים שהועברו להתגורר בבסיס צבאי, לצד חשש גובר מפני שימוש בנשק כימי נגד חיילים אמריקאים במזרח התיכון.
מבצע בזק או מלחמת התשה? הפער בין ירושלים לוושינגטון
למרות שיתוף הפעולה ההדוק, בין ישראל לארצות הברית קיימים פערים ברורים באשר לעיתוי ולאופי המערכה הבאה. בישראל דוחפים למבצע אווירי קצר ועוצמתי שיימשך בין ארבעה לשבעה ימים בשיתוף פעולה אמריקאי, מתוך מטרה לנצל את חלון ההזדמנויות לפני שאיראן תשקם את מערך הטילים ותבצר מתקנים חדשים, וכן כדי לסכל מתקפת פתע איראנית מקדימה.
מנגד, בבית הלבן נוטים כעת להמתין ולמצות את הלחץ הכלכלי והדיפלומטי. הנשיא טראמפ אמנם הצהיר כי הוא שואף ל"ניצחון מוחלט", אך רמז כי נקודת ההכרעה עשויה להידחות לאחרי ינואר 2027, מתוך רצון להימנע מהסתבכות צבאית ממושכת ולתמרן מול מעצמות אחרות כמו סין ורוסיה. בטהראן, לעומת זאת, מבהירים כי בניגוד לרצון הישראלי במבצע בזק, הם אלו שיקבעו את משך המערכה ויגררו את האזור למלחמת התשה ארוכה ורב-זירתית, תוך המשך הפעלת לחץ על מדינות המפרץ באמצעות תקיפות נקודתיות.
זעם בתחנות הדלק בטהראן וקואליציה אזורית בהתהוות
במקביל להיערכות הצבאית, הלחץ על המשטר האיראני גובר גם מבית ומחוץ. הסגר הימי האמריקאי והפגיעה בתשתיות האנרגיה נותנים את אותותיהם בכלכלה האיראנית, ובימים האחרונים תועדו תורי ענק והפגנות זעם ליד תחנות דלק שהושבתו במספר ערים ברחבי איראן - עדות לתסיסה אזרחית שמאיימת על יציבות השלטון מבפנים.

בזירה האזורית, הניסיונות האיראניים להרתיע את מדינות המפרץ מייצרים תוצאה הפוכה מזו שקיוו לה בטהראן. בעוד קטאר ועומאן פועלות מאחורי הקלעים מול וושינגטון בניסיון לתווך הפסקת אש שתחלץ את כלכלתן מהמשבר, במערכת הביטחון הישראלית מעריכים כי התוקפנות האיראנית דווקא דוחפת מדינות נוספות באזור להדק את שיתוף הפעולה הביטחוני ואף להצטרף לקואליציה רחבה במקרה של חידוש האש.
