דורון קדוש: פרסמנו ביומן הבוקר בגל״צ: קצין המודיעין הבכיר שהרמטכ״ל החליט להדיח מצה״ל - אבל צה״ל לא מצליח להוציא משורותיו בגלל קשיים בירוקרטיים כמעט שלושה חודשים חלפו מאז החלטת הרמטכ״ל להדיח את קצין המודיעין של אוגדת עזה ב-7/10, סא״ל א׳. מאז - בשל קשיים בירוקרטיים בהליך התרת החוזה, צה״ל לא מצליח ליישם את החלטת הרמטכ״ל כבר מספר חודשים. נזכיר: סא״ל א׳ הוא קצין המודיעין שזלזל בהתרעותיה של הנגדת ו׳, כתב לה שהתרחיש שהיא מציגה ״דמיוני״, ולא ראה דחיפות לדון באימוני הנוח׳בה בחודשים שקדמו למתקפת חמאס. בינתיים, כל עוד צה״ל לא מצליח להדיח אותו - סא״ל א׳ ממשיך לקבל משכורת, שמו נותר חסוי ואסור בפרסום וכך הוא מאפשר לעצמו להישאר בצללים. ולפני כמה חודשים, הוא אפילו קיבל מצה״ל רכב חדש - שנה שלמה אחרי שכבר סיים את תפקידו כקמ״ן האוגדה (!), ובזמן שהוא לא ממלא שום תפקיד ונמצא לקראת פרישה. א׳ שכר את שירותיו של עורך דין, ופועל נגד צה״ל גם במישור המשפטי - כשהוא דורש מהרמטכ״ל להעביר לו מסמך שמנמק את ההחלטה להדיח אותו - וכך נאבק להמשיך לשרת בצבא, מתוך שורותיו, כשנתיים וחצי אחרי המחדל. תגובת דובר צה"ל: ״הקצין החל הליך שחרור מצה"ל. תתקיים ועדה בנושא שחרורו בהתאם לנהלים וההליכים הקבועים״. מטעמו של סא״ל א׳ לא נמסרה תגובה.
בידיים של גפני: העלאת מחירי המלט המיובא מחו"ל
ביום רביעי תדון ועדת הכספים בהעלאת מחירי המלט • מי שעשוי להיפגע מההחלטה, שתשפיע על מחירי הדיור, זה בעיקר הציבור החרדי • ההחלטה - בידיים של גפני
ועדת הכספים של הכנסת בראשות ח"כ משה גפני תתכנס ביום רביעי הקרוב לדיון לבקשת שר הכלכלה לייקר את המלט בישראל באמצעות הגבלת יבוא המלט מחו"ל.
הדיון בוועדת הכספים של הכנסת יתקיים לבקשת השר אלי כהן להורות על היטל היצף על יבוא מלט לישראל בגובה של 0.25%.
מי שעשוי להיפגע מההחלטה הם הציבור החרדי שמהווה שחקן גדול בשוק הדיור ועשוי לספוג את עליית מחירי הדיור בעקבות העלאת מחירי המלט.
מדובר בהחלטה שעל פי כל הערכות תייקר את מחירי הדיור בישראל ועשוייה להיכנס לתוקף כבר ביום רביעי הקרוב.
בינתיים נראה כי חברי הכנסת החרדים בוועדת הכספים לא מודעים לנושא ועל כן לא מתכוונים להגיע לאישור ההצבעה שמוביל ח"כ גפני.
על פי הערכות, פתיחת שוק המלט בישראל ליבוא מחו"ל הצליחה להוריד את מחירי המלט בישראל ב-7 אחוז, למרות המשך אחיזתו של המונופול נשר בשוק הישראלי.
בתעשיית המלט חוששים כי גפני יאשר את העלאת מחירי ההיצף ומזהירים כי הראשונים להיפגע יהיו הציבור החרדי.
כזכור, פתיחת הפרשה הגיעה לאחר תלונותיהם של מפעלי נשר והר טוב למשרד הכלכלה נגד חברת סימנט בטענה כי הוא גורמת לפגיעה בשוק המלט המקומי באמצעות יבוא מחו"ל.
בעקבות התלונה נפתחה חקירה בנושא, בסיומה הגישה הממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין את המלצותיה לוועדה המייעצת לשר האוצר, נגד ההיטל על יבוא מלט וכתבה כי הדבר "יעלה למשק 350 מיליון שקל בשנה".
לדברי הלפרין, היטל שקול "למס שיתגלגל בסופו של דבר על הציבור, יחריף את בעיית יוקר המחיה וישפיע לרעה על מחירי הדיור. היטל היצף עלולה לגדוע את התחרות ולשלול מהציבור את פירותיה והכול בשעה שבהטלת היטל אין כל תועלת אשר בכוחה לשמש משקל נגדל לנזק הגדול שייגרם בוודאות לתחרות בענף הצמנט ולציבור".
על פי הלפרין, העלות למשק בעקבות הטלת היטל היצף על היבואנים תהיה כ-350 מיליון שקל בשנה. לדעתה הנהנית העיקרית מצינון ענף הצמנט תהיה נשר מפעלי מלט ישראלים בעלת המונופול בענף. עוד מסבירה הלפרין, כי היטל שקול "למס שיתגלגל בסופו של דבר על הציבור ויחריף את בעיית יוקר המחיה. הדבר ישפיע לרעה על מחירי הבניין והדיור".
הלפרין טוענת כי לתעשייה המקומית לא ייגרם כל נזק מהמשך יבוא ללא היטל. על פי חוות דעת המונופול נשר שחולש על יותר מ-60% מאספקת הצמנט הוא למעשה הענף המקומי, ולמפעל לא יגרם נזק ש"ראוי למנוע על דרך של נקיטת צעד דרסטי של הטלת היטל צף".
