דורון קדוש: פרסמנו ביומן הבוקר בגל״צ: קצין המודיעין הבכיר שהרמטכ״ל החליט להדיח מצה״ל - אבל צה״ל לא מצליח להוציא משורותיו בגלל קשיים בירוקרטיים כמעט שלושה חודשים חלפו מאז החלטת הרמטכ״ל להדיח את קצין המודיעין של אוגדת עזה ב-7/10, סא״ל א׳. מאז - בשל קשיים בירוקרטיים בהליך התרת החוזה, צה״ל לא מצליח ליישם את החלטת הרמטכ״ל כבר מספר חודשים. נזכיר: סא״ל א׳ הוא קצין המודיעין שזלזל בהתרעותיה של הנגדת ו׳, כתב לה שהתרחיש שהיא מציגה ״דמיוני״, ולא ראה דחיפות לדון באימוני הנוח׳בה בחודשים שקדמו למתקפת חמאס. בינתיים, כל עוד צה״ל לא מצליח להדיח אותו - סא״ל א׳ ממשיך לקבל משכורת, שמו נותר חסוי ואסור בפרסום וכך הוא מאפשר לעצמו להישאר בצללים. ולפני כמה חודשים, הוא אפילו קיבל מצה״ל רכב חדש - שנה שלמה אחרי שכבר סיים את תפקידו כקמ״ן האוגדה (!), ובזמן שהוא לא ממלא שום תפקיד ונמצא לקראת פרישה. א׳ שכר את שירותיו של עורך דין, ופועל נגד צה״ל גם במישור המשפטי - כשהוא דורש מהרמטכ״ל להעביר לו מסמך שמנמק את ההחלטה להדיח אותו - וכך נאבק להמשיך לשרת בצבא, מתוך שורותיו, כשנתיים וחצי אחרי המחדל. תגובת דובר צה"ל: ״הקצין החל הליך שחרור מצה"ל. תתקיים ועדה בנושא שחרורו בהתאם לנהלים וההליכים הקבועים״. מטעמו של סא״ל א׳ לא נמסרה תגובה.
מגנא ומצלא: זינוק במספר ציבור לומדי התורה
המדינה מציבה יעדים להגדלת תעסוקת חרדים אם כי לפי נתונים חדשים מהמכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי היעדים שעולים הם דווקא בקרב לומדי התורה • הנה הנתונים
זינוק במספר ציבור האברכים לומדי התורה לצד ירידה בשוק התעסוקה – כך עולה מנתונים חדשים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המתעדים את התמורות בארבע השנים שבהן מכהנת הממשלה היוצאת.
בכתבה שהתפרסמה ב'ממון': לפי הנתונים של האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך שעיבד ד"ר גלעד מלאך, ראש התוכנית לחרדים בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה, מספר בחורי הישיבות והאברכים החרדים (כולל תלמידי חו"ל) עמד בתחילת 2019 על 131,000 לעומת 94,700 ב־2015: זינוק של 38.3%. מתוך כלל האברכים אזרחי ישראל יש עלייה של 29%, מ־64,700 ל־84 אלף.
ואילו בשוק התעסוקה יש שינוי הפוך. בעוד היעד הממשלתי עומד על 63% עד שנת 2020, אנו רואים כי שיעור התעסוקה ירד מ- 51% בשנת 2015, ל- 50% בשנת 2018. במכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירים כי התמיכה בלומדי התורה גבוהה משמעותית מתמיכה בשילוב חרדים באקדמיה. מיליארד שקלים בשנה לציבור לומדי התורה לעומת 200 מיליון שקלים לשילוב באקדמיה.
