דורון קדוש: פרסמנו ביומן הבוקר בגל״צ: קצין המודיעין הבכיר שהרמטכ״ל החליט להדיח מצה״ל - אבל צה״ל לא מצליח להוציא משורותיו בגלל קשיים בירוקרטיים כמעט שלושה חודשים חלפו מאז החלטת הרמטכ״ל להדיח את קצין המודיעין של אוגדת עזה ב-7/10, סא״ל א׳. מאז - בשל קשיים בירוקרטיים בהליך התרת החוזה, צה״ל לא מצליח ליישם את החלטת הרמטכ״ל כבר מספר חודשים. נזכיר: סא״ל א׳ הוא קצין המודיעין שזלזל בהתרעותיה של הנגדת ו׳, כתב לה שהתרחיש שהיא מציגה ״דמיוני״, ולא ראה דחיפות לדון באימוני הנוח׳בה בחודשים שקדמו למתקפת חמאס. בינתיים, כל עוד צה״ל לא מצליח להדיח אותו - סא״ל א׳ ממשיך לקבל משכורת, שמו נותר חסוי ואסור בפרסום וכך הוא מאפשר לעצמו להישאר בצללים. ולפני כמה חודשים, הוא אפילו קיבל מצה״ל רכב חדש - שנה שלמה אחרי שכבר סיים את תפקידו כקמ״ן האוגדה (!), ובזמן שהוא לא ממלא שום תפקיד ונמצא לקראת פרישה. א׳ שכר את שירותיו של עורך דין, ופועל נגד צה״ל גם במישור המשפטי - כשהוא דורש מהרמטכ״ל להעביר לו מסמך שמנמק את ההחלטה להדיח אותו - וכך נאבק להמשיך לשרת בצבא, מתוך שורותיו, כשנתיים וחצי אחרי המחדל. תגובת דובר צה"ל: ״הקצין החל הליך שחרור מצה"ל. תתקיים ועדה בנושא שחרורו בהתאם לנהלים וההליכים הקבועים״. מטעמו של סא״ל א׳ לא נמסרה תגובה.
על רקע ההסלמה, האם מועד הבחירות ידחה
המבצע הצבאי שבפתח מגיע בעיתוי מורכב מאוד, ערב הבחירות לכנסת. בעבר ארעו מקרים שמועדי בחירות נדחו בגלל מצבי חירום ומלחמות. האם יש היתכנות לדחיית הבחירות הקרובות? ומי המרוויחים והמפסידים מהעלאת הנושא הביטחוני לראש סדר היום
יירוט של כיפת ברזל, הערב צילום: הדס פרוש, פלאש 90
בצל ההסלמה המתגברת בדרום, ובהתקרב המועד הסופי לבחירות לכנסת. האפשרות כי הן יידחו למועד אחר עומדת כעת על הפרק כאשר החלטה שכזו מחייבת רוב מיוחד של 80 חברי כנסת.
על פי חוק היסוד כנסת, כאשר נפתח הליך בחירות על ידי פיזור הכנסת או סיום הכהונה, ניתן לדחות את המועד ברוב מיוחד של שמונים חברי כנסת, כאשר לצורך כך נדרת סיבה מיוחדת כגון מלחמה או שעת חירום על פי המוגדר בחוק.
נציין, כי לצורך דחיית הבחירות דרושה גם תמיכת חלק מחברי האופוזיציה, כשטרם ברור, האם במועד כה מאוחר, של שבועיים ויום בלבד קודם הבחירות, יסכימו המפלגות לדחות את המועד הקרוב כל כך, כאשר היום כבר מיהר להודיע חה"כ יאיר לפיד, מראשי 'כחול לבן' כי יתנגד למהלך כזה.
בעבר, הבחירות נדחו מספר פעמים בגלל מבצעים או פעולות צבאיות. בפעם הראשונה בהכרזת העצמאות, בן גוריון דחה את מועד הבחירות לכנסת הראשונה עד לסיומה של מלחמת העצמאות. גם הבחירות לכנסת השמינית (1973) נדחו בשל מלחמת יום הכיפורים, כשהבחירות היו אמורות להיערך ב-30 באוקטובר 1973 אך פריצתה של המלחמה הובילה לדחיית הבחירות לסוף דצמבר באותה שנה.
האפשרות לדחיית הבחירות עלתה כאופציה גם לפני כעשור, בעת התרחש מבצע "עופרת יצוקה" בסמוך לתקופת הבחירות, אז, המבצע הסתיים כשלושה שבועות בלבד קודם הבחירות שייתכן והשפיעו על הכרעת הציבור שהגיעה לקלפי תחת רושם המבצע הצה"לי.
כך או כך, ללא ספק הנושא הביטחוני יעלה שוב לכותרות ויעמוד בראש השיח הציבורי, כאשר מחד הדבר יטיב עם בני גנץ ו'כחול לבן' שסאגת הפריצה לטלפון תרד מסדר היום, ומאידך גם נתניהו והצוללות כבר לא יעמדו בראש סדר היום הציבורי על רק מבצע צבאי, כשהנושא הביטחוני יעלה ועוד איך בכהונתו. מה שברור הוא שהשחקנים החברתיים כעין אורלי לוי - אבקסיס וכחלון יינזקו, כאשר הנושא הביטחוני יסית לחלוטין את הדיון הכלכלי-חברתי מסדר היום הציבורי.
