משחק מכור: בג"ץ הורה לאדלשטיין לקיים הצבעה על החלפתו

עוד לא יבש הדיו מהמכתב ששיגר יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לשופטי  בג"ץ, בו נימק בארוכה מדוע לא יקיים הצבעה על החלפתו עד לכינונה של ממשלה בישראל, שופטי בג"ץ הגיבו מיידית והורו לו לקיים דיון בעניין עוד השבוע | נשיאת העליון תקפה את אדלשטיין וכתבה: "‏הסירוב הנמשך לאפשר הצבעה על יו"ר קבוע לכנסת - חותר תחת יסודות התהליך הדמוקרטי"

פוליטי23.3.2020 | 22:31

יולי אדלשטיין צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

דקות ספורות בלבד לאחר שיו"ר הכנסת חה"כ יולי אדלשטיין השיב לבג"ץ בנושא ההצבעה על החלפת יו"ר הכנסת והבהיר כי יעשה זאת בסמוך להרכבת הממשלה, בג"צ דוחה את תשובתו ומורה לו לקיים הצבעה בעניין עד ליום רביעי.

השופטים נועם סולברג, עוזי פוגלמן, חנן מלצר, יצחק עמית, ובראש ההרכב נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, הורו לאדלשטיין לכנס את מליאת הכנסת בהקדם האפשרי לצורך בחירת יו"ר קבוע לכנסת ה-23, ולא יאוחר מיום רביעי הקרוב.

נשיאת בית משפט העליון השופטת אסתר חיות כתבה בהחלטתה כי "הסירוב הנמשך לאפשר הצבעה במליאת הכנסת על בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת, חותר תחת יסודות התהליך הדמוקרטי". לדבריה יולי אדלשטיין "פוגע במובהק במעמדה של הכנסת כרשות עצמאית וכן בתהליך המעבר השלטוני וככל שנוקפים הימים מאז השבעת הכנסת ה-23, מקבלים הדברים משנה תוקף. על כן, אין מנוס מן המסקנה כי בנסיבות שנוצרו מדובר באחד מאותם מקרים חריגים שבהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה על מנת למנוע פגיעה בשיטת המשטר הפרלמנטרית שלנו".

אשר על כן הציעה לשופטים "כי נעשה צו מוחלט המורה שעל יו"ר הכנסת לכנס את מליאת הכנסת בהקדם האפשרי לצורך בחירת יו"ר קבוע לכנסת ה-23, ולא יאוחר מיום רביעי, 25.3.2020".

שופט העליון חנן מלצר הצטרף לדבריה ואמר כי "האירועים שהולידו את העתירות שבפנינו מדגימות את האפשרות שהכנסת עלולה להיות משותקת למעשה ולא תוכל להפעיל כהלכה אפילו את סמכויות הפיקוח הנ"ל. אין לקבל מצב דברים זה, שכן דווקא בעת שמכהנת "ממשלת מעבר", שסובלת מ"גירעון דמוקרטי" (בין השאר מאחר שאי-אפשר להביע בה אי-אמון) – תפקידי הפיקוח של הכנסת אמורים להתעצם, ולו מכוח חובת האמון הכללית שחבה הממשלה כלפי הכנסת מכוח סעיף 3 לחוק-יסוד: הממשלה".

עוד הוסיף כי "ההתערבות כאן היא הכרחית, כמו שנעשה בבריטניה, בפרשת R v. The Prime minister, שהרי בלעדיה יפגעו: "מרקם החיים הדמוקרטיים" ו"יסודות המבנה של שיטתנו הפרלמנטרית", במשמעות החריגים שנוסחו ב-בג"ץ 652/81 שריד נ' יושב-ראש הכנסת מנחם סבידור".

בסיום דבריו אמר "אין לי אלא לסיים בתקווה שהלקחים יילמדו, ובעתיד לא נצטרך להידרש עוד לעתירות מסוג זה".

בחדרי חרדים

שתף כתבה זו