עמית סגל: תבוסת גוש השינוי והזינוק הערבי מגדילים את הסיכוי לפוליטיקה אחרת מדגמי אמש שידרו מסר אחד: נתניהו הפסיד, אבל לא ברור מי בצד השני ניצח. להלן עדכון עם זרימת תוצאות האמת: נתניהו טרם ניצח, אבל גוש השינוי הובס. אני מסקר פוליטיקה מאז תחילת המאה. מעולם לא ראיתי מחנה שהתארגן לבחירות באופן כל כך מופתי, כל כך מאורגן, כל כך אנרגטי כמו גוש השינוי. הסכמי עודפים למופת, מערך טיסות מחו״ל שלא היה כמותו. זה נגמר לפי ספירת תוצאות האמת פחות או יותר באותו מספר מנדטים כמו בבחירות הקודמות. הדמוגרפיה הביסה את האנרגיה, וגם המסר התברר בעייתי וכושל. הציבור לא השתכנע שהמלחמה הייתה ניצחון מוחלט אבל גם סירב לקנות את הטענה שהיא כישלון מוחלט. הוא סלד מההשתמטות החרדית מהשירות הצבאי, אבל לא סבר שהפתרון הוא ממשלת מיעוט שנשענת על סרבנים ואנטי ציונים. הוא נגעל משירת ״בשלטון הציונים אין אנו מאמינים״ אבל הזדעזע משירת ״בילאדי בילאדי״ במטה המשותפת אתמול. מצבו של נתניהו השתנה תכלית השינוי בין סגירת המדגמים ובין גילוי תוצאות האמת. אמש היה ברור שיו״ר הכנסת יודח, שבכל מקרה תוקם ממשלת מיעוט בראשות איזנקוט. כעת, על פי הקריטריונים שקבע איזנקוט עצמו, אבדה הלגיטימציה שלו להקים ממשלה כזו. הם יזדקקו לתמיכה אקטיבית של המשותפת כדי להקים אותה, וזה נראה חסר תוחלת וחסר טעם. אין שום סיכוי בישראל של אחרי שבעה באוקטובר שבקואליציה אחת יישבו לאורך זמן שישה בני משפחה מדרגה ראשונה של נרצחים בידי חמאס עם חברי כנסת שמסבירים שמדובר בכלל בארגון צדקה. ולכן, כמו משה דיין בשעתו עם הערבים, נתניהו למעשה אמר לפנות בוקר למחנה השינוי: זה הטלפון שלי, אתם מוזמנים להתקשר. ליברמן, בנט ואיזנקוט מועמדים עכשיו בדילמה מהגיהנום: ללכת לעוד בחירות שאליהן כבר לא ינהרו הישראלים מחו״ל, לנסות לחבור לגוש נתניהו בתנאים קשים ונגד התחייבויות בחירות, או להתחנן לרע״מ ולמשותפת שיכורות הניצחון. והערה אחרונה: במשך בחירות שלמות חיפשנו את הגוש השלישי, גוש האחדות. היו שם גנץ וארדן, וינטר וזליכה, טרופר ומי זוכר מי עוד. כולם קרסו, התאדו או נעלמו. והנה, מסתבר שאולי גוש האחדות היה בכלל המפלגות הערביות: ההצבעה ההיסטרית וההיסטורית שלהם בשיעורים שעוד ידרשו בדיקה מעמיקה ריסקה את חלומות שני הצדדים ל-61. היא הזכירה ליהודים משני הצדדים שאולי, בכל זאת, הם יצטרכו ללמוד אחרי שנים של פילוג לשבת ביחד.
ההורים באוקראינה צפו באירוסין של הבן בארץ
הבן הבכור של הרב הלל כהן, מרבני הקהילה בקייב שבאוקראינה, חגג את אירוסי בנו ב'זום' ובשידור חי מישראל הגיעו בני הקהילה לחגוג ולשבור צלחת • האב הנרגש: "מזכיר את תלמידי הישיבה שסגרו שידוך בעבר מבלי ההורים"
משפחת כהן בקייב צופים באירוסין בארץ צילום: באדיבות המצלם
איש החסד הרב הלל כהן, מרבני הקהילה החרדית בקייב שבאוקראינה, חגג השבוע את אירוסי בנו הבכור נחמן שמואל, מתלמידי ישיבת 'אורייתא' ובעל מנגן בפני עצמו, עם הכלה בת למשפחת אברמוביץ מביתר עילית.
אלא שהשמחה נחגגה מרחוק בשל העובדה שמשפחת כהן נצורה בקייב שבאוקראינה בעקבות הנגיף. שמחת האירוסין נחגגה בשידור חי היישר מבית משפחת כהן באוקראינה, לשם הגיעו בני הקהילה בקייב לחגוג את שמחת האירוסין של הבן הבכור.
הרב הלל כהן מספר ל'בחדרי חרדים' על התחושות המעורבות: "מי היה מאמין שכך נחגוג. קשה לקבוע תאריך לחתונה בגלל שכמעט אין טיסות מאוקראינה לארץ. התאספנו כאן חברי הקהילה והתלמידים ובישראל חיכו שנשבור כאן את הצלחת בשידור חי. משפחת הכלה, שהם חסידי אמשינוב, המנהג אצלם שלא שוברים צלחת - אז חיכו לנו שנשבור בקייב".
"זה מזכיר את הסיפורים ששמענו וקראנו על תלמידי ישיבה בעבר שנסעו ללמוד רחוק מהמשפחה ועשו שידוך לבד בלי ההורים, זה ממש ככה".
