אברהם פריינד: מאחורי הבחירה עומד סיפור מעניין: כאשר רבה של רמת השרון לשעבר, הגר״י אדלשטיין זצוק״ל, היה על ערש דווי, הוא ביקש מיו״ר ש״ס דרעי להגיע אליו, וביקש ממנו כצוואה לפעול בכל כוחו למינוי בנו, הרב יצחק אדלשטיין, כממשיך דרכו ברבנות רמת השרון. דרעי הבטיח לעשות כן. בימי השבעה על הגר״י אדלשטיין, הגיע דרעי לנחם את המשפחה, ובאותה עת הגיע גם הגרי״ג אדלשטיין זצוק״ל. לאחר הניחום ביקש הגרי״ג אדלשטיין לשוחח עם דרעי ביחידות ברכבו, ושם שב וביקש ממנו לפעול לבחירת אחיינו, הרב יצחק, לרבה של רמת השרון, כדי להמשיך את מפעל חייו ואת המהפכה הרוחנית שחולל אביו. גם במעמד זה הבטיח דרעי לפעול לכך. יצוין כי במסגרת מינויי הרבנים בערים שנערכו לאחרונה, רמת השרון הייתה כל העת שמורה לרב יצחק אדלשטיין, והרב דרעי, יחד עם השר לשעבר מיכאל מלכיאלי ומנכ״ל המשרד יהודה אבידן, פעלו לקדם את בחירתו. היום, בס״ד, זכו לברך על המוגמר. עם בחירתו, התקיימה היום שיחה מרגשת בין יו״ר ש״ס אריה דרעי לרב הנבחר, שבה הודה הרב יצחק אדלשטיין מעומק הלב לרב דרעי על מאמציו לבחירתו, ועל קיום הצוואה של אביו ודודו.
פרופ' מטות: "צריך לפתוח - לא נשב שנתיים בסגר"
הפרופ' עידית מטות, יו"ר צוות ה'ברומטר' של הפרויקטור גמזו, קובעת כי הסגר מיותר. "לא נסגור את הארץ למשך שנתיים - צרי לפעול עם מתווה הגיוני" • "אני חושבת שאנשים הפנימו את זה והבינו שזו מחלה שלא כדאי ללקות בה ואפשר למות ממנה, ודי בייסורים"
אילוסטרציה צילום: תומר נויברג, פלאש 90
חברת צוות ה'ברומטר' של גמזו - נגד גמזו: "צריכים לפתוח את הארץ - לא נשב שנתיים בבתים", כך אמרה אתמול (שני) פרופ' עידית מטות, חברה במטה התוכנית "מגן ישראל" וצוות ה'ברומטר', ומנהלת המערך האגף הכירורגי בבית החולים איכילוב. לדבריה, חזרה לשגרה צריכה להתקיים לצד מגפת הקורונה, תוך הישמעות למתווה התו הסגול וגילוי אחריות מצד הציבור.
"אנחנו לא מתכוננים לחודש או חודשיים של מחלה, אלא לתקופה לא קצרה", אמרה פרופ' מטות באולפן ynet. היא הסבירה כי "אנחנו צריכים לחיות עם הקורונה. הווירוס הזה נמצא איתנו כאן ואנחנו צריכים לדאוג במקביל לפן החברתי. אי אפשר לבודד את העולם ולשים את כולם בבתים, צריכים לפעול לפי איזשהו היגיון אפידמיולוגי, לפי איזשהו מתווה, ולפתוח את הארץ הזאת".
לדבריה, בניגוד לטענות לפיהן ילדים מעבירים הדבקה, פתיחת גני הילדים הינה צעד חשוב. "ילדים צריכים לצאת לגן ולבתי הספר בצורה מושכלת. מי שצריכים לבודד אותם הם לא הילדים, אלא האוכלוסיות בסיכון ואוכלוסיית המבוגרים. חייב לפתוח את הגנים ובתי הספר באיזשהו מתווה בו תלמידים יושבים רחוק זה מזה ועם מסכות, בו המורים גם הם עם מסכות, ואם יש צורך לפתוח את בתי הספר גם בבוקר וגם אחר הצהריים כדי להפחית עומס בכיתות - כך צריך לעשות".
בהמשך לכך, אומרת פרופ' מטות כי חזרה לשגרה לצד נגיף הקורונה צריכה להתבצע גם בתחומי חיים אחרים, ביניהם תרבות ופנאי. ובקיצור: אנו אמורים להתרגל לחיות בצל הקורונה, כי הקורונה כאן ואין לה כוונה להיעלם.
"אין משהו שאין בו סיכון לגמרי, אבל אפשר לפתוח המון דברים שהסיכון בהם הוא נמוך. כך למשל הייתי פותחת צימרים, מקומות תרבות וחנויות. אני לא מוצאת סיבה למה אנחנו לא יכולים לשבת עם מסכות ולראות אנשים מופיעים על הבמה, בדיוק כמו שאנחנו נמצאים במקומות עבודה עם מסכות. גם בחנויות, כשנכנסים לחנות מספר מסוים של אנשים לפי מתווה התו הסגול ועם מסכות, הדברים האלה יכולים להתקיים, ובוודאי כשמדובר על פעילויות בחוץ.
מובן שבכל מקום יש אפשרות לתחלואה, אבל צריכה לנקוט בזהירות מוגברת עם האוכלוסייה המבוגרת ועם האוכלוסיות בסיכון. יש גם דברים שלא יקרו בכלל. לא נוכל, למשל, לרקוד בחתונות המוניות בתקופה הזאת. יש דברים שצריכים לומר מראש שלא יקרו".
עם זאת, פרופ' מטות מסבירה כי לצד המתווים ולצד ההנחיות, על הציבור לגלות אחריות על עצמו. "אנשים צריכים לדאוג לעצמם. אנשים צריכים לדעת שהם יכולים למות. אני חושבת שאנשים הפנימו את זה והבינו שזו מחלה שלא כדאי ללקות בה ואפשר למות ממנה, ודי בייסורים. אנחנו רואים את זה וחיים את זה יום יום. הציבור צריך לקבל את השקיפות ואת ההסברים ההגיוניים. כשאנחנו נמצאים במרחק זה מזה, כשאנחנו עוטים מסכות, ההתנהלות היא אפשרית. אנשים מבינים כבר שמקום פתוח עדיף על סגור, ומקום גדול עדיף על קטן. אז נכון, לא יהיו חתונות המוניות ובבתי הספר לא ילמדו 40 תלמידים ביחד. אולי מדובר בהזדמנות בה מאותתים על כך שבתי הספר צפופים מדי, ואולי, כמו שמשקיעים משאבים בתשתיות במשרד הבריאות כיום, ישקיעו גם במשרד החינוך. זו הזדמנות נפלאה לעתיד".
