לאחר הסערה הגדולה: המספרים המביכים במערכת החינוך
סערה על לא מאומה: ויכוח סוער התנהל בין השרים בממשלה לפני כחודשיים על כניסת החיסונים לבתי הספר, שרת החינוך אף כינתה את המהלך כ'פשע'. אך היום מתפרסמים נתוני ההתחסנות במערכת החינוך והם מביכים במיוחד
יוסף ריס | בריאות 11.10.2021 | 11:01
אחרי הסערה הגדולה בתוך הממשלה לפני כחודשיים בסוגיית הכנסת החיסונים נגד קורונה לבתי הספר, במהלכה התעורר ויכוח סוער בין שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון לשר הבריאות ניצן הורוביץ, כעת מתברר כי הכל היה לשווא.
הורוביץ היה נחוש בדעתו להכניס את החיסונים לבתי הספר, ושאשא ביטון התנגדה לכך, בין היתר בשל החשש שמתן חיסונים בתוך בית הספר יגרום ללחץ חברתי ויגרום לילדים לא מחוסנים לסבול מהצקות וחרמות.
בסופו של דבר הוחלט על מתן החיסונים במסגרת בתי הספר. אך היום (שני) מתפרסמים הנתונים ממספר התלמידים המתחסנים אשר מעורר גיחוך למפרע על הוויכוח שהתעורר ומשך את התקשורת להתעסק בו זמן רב.
כ-21 אלף תלמידים בלבד, התחסנו במנת חיסון אחת לפחות בבתי הספר מאז תחילת שנת הלימודים ועד לסוף השבוע שעבר. בשכבות הגיל הרלוונטיות לחיסון (12 עד 8) לומדים בישראל כ-900 אלף תלמידים. רובם המכריע העדיפו להתחסן בקופות החולים ולא בבתי הספר.
אמנם המספרים נמוכים במיוחד, אך יש לציין שמדובר בתקופת החגים, בה התלמידים שהו פחות זמן בבתי הספר. בנוסף, קופות החולים החלו לחסן את בני ה-12 ומעלה עוד לפני תחילת שנת הלימודים. על פי נתוני משרד הבריאות עד ה-31 באוגוסט התחסנו כ-300 אלף בני 12-15 במנת חיסון אחת
לפחות.
במהלך חודש ספטמבר, על פי נתוני משרד החינוך, התחסנו בנצרת 490 תלמידים, בבני ברק 378, באשקלון 326, ומנגד ביישוב הבדואי לקייה 12 תלמידים בלבד ובאור עקיבא 14.
החיסונים בוצעו בבתי הספר באמצעות ניידות שהיו באחריות משרד הבריאות. השרה שאשא ביטון כינתה את החיסונים במוסדות החינוך "פשע", אך בהמשך חזרה בה וטענה שהתנגדותה למהלך נובעת, בין היתר משום שמבחינה תפעולית הגורם המתאים למבצע הוא קופות החולים.
