אדריכל הבריחה מכלא גלבוע: "חששתי לחפור עם כפית"

פורסם תיעוד בו נראים ששת האסירים הביטחוניים נמלטים מכלא גלבוע דרך מנהרה שחפרו | בנוסף, פורסמו תמלילי חקירתם של אדריכל הבריחה ושל זביידי, בהם הם מספרים שלב אחר שלב את שהתרחש לפני ואחרי הבריחה

בטחוני12.10.2021 | 20:20

זכריה זביידי בבית המשפט צילום: דוד כהן, פלאש 90

מעט יותר מחודש מאז בריחת ששת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע, התפרסם אמש (שני) תיעוד ממצלמות אבטחה הסמוכות לכלא שתיעדו את רגעי הבריחה של האסירים. בתיעוד שפורסם ב'כאן 11' נראים האסירים יוצאים מפתח המנהרה - ונמלטים לחופשי. רק שעה וחצי אחרי הבריחה, תועדו אנשי שב"ס סורקים במקום בפנס.

הערב (שלישי) פורסמה עדותו של אדריכל הבריחה, מחמוד עארדה, מבכירי מחבלי הג'יהאד האסלאמי שבבתי הכלא בישראל. עארדה, שיזם, תכנן ופיקד על מבצע הבריחה מכלא גלבוע, סיפר לחוקריו מדוע החליט לחפור את המנהרה, וכיצד עשה זאת מתחת לאפם של הסוהרים והמודיעין במשך לא פחות מתשעה חודשים.

עארדה סיפר בעדותו: "התחלתי לחפור ב-14.12.20. זה כמו היום שנולדתי מחדש. באותו יום היה 'טיפול שורש' - החיפוש הכי קשוח בכלא. עברתי לתא 5, שהיה קרוב יותר לחומת הכלא מהתא הקודם, ואז התחלתי לחפור".

חוקר: "איך הזזת את הבלטה?"

עארדה: "את השלב הזה עשיתי לבד. אמרתי לבחורים בתא שאני עושה מחבוא לטלפונים - והייתי מוציא את הבחורים מהתא בזמן החפירה. השארתי רק אחד מהם כשומר".

עארדה סיפר כי הקפיד לא לחפור את המנהרה באמצעות כפיות, כי פחד שאחרי הבריחה שב"ס ימנע משאר האסירים להשתמש בהן.

חוקר: "באילו כלים חפרת?"

עארדה: "לפני כמה זמן החליפו את הארונות בתאים לארונות ברזל. בזמן ההחלפה נפלה חתיכת ברזל בצורת משולש מפינת אחד הארונות. הסוהרים לא שמו לב. היה לי גם בורג לפריצת מתכת שמצאתי בחצר הכלא, הוא כמו סכין. השתמשתי באבן גדולה כפטיש, ובבורג כאזמל. השלב הראשון לקח כ-60 יום. ידעתי מה יש מתחת לתאים בגלל שבעבר ניסיתי לחפור מנהרה לבריחה מכלא שאטה".

חוקר: "יש לך ניסיון בחפירת מנהרות?"

עארדה: "חפרתי בכלא שאטה בשנת 2014 - ושם תפסו אותי. גם שם חפרתי מתחת לשירותים. אני כבר 15 שנה יודע שמתחת למקלחות בכל התאים הרצפה חלשה ואפשר לחפור מנהרה, אבל לא עשיתי כלום כי מצבנו היה טוב. היו אוניברסיטה, אוכל טוב, ביקורים ופלאפונים, והפוליטיקאים לא התערבו בחיי האסירים. רק כשהתנאים הורעו, התחלתי לחשוב על בריחה. תמיד אומרים שכל פוליטיקאי יהודי צריך להעניש את האסירים כדי להיבחר לכנסת".

חוקר: "לא פחדת שיתפסו אותך חופר את המנהרה?"

עארדה: "לא. מה היו עושים לי? היו מענישים אותי כמה שנים? אני גם ככה מאסר עולם. אין לי מה להפסיד".

בנוסף, פורסמו ב'כאן 11' תמלילי חקירתו של המחבל זכריא זביידי, לשעבר מפקד גדודי חללי אל אקצא של פת"ח בג'נין, ואחד מסמלי האינתיפאדה השנייה. 

חוקר: איך ידעת על המנהרה ועל תוכנית הבריחה?

זביידי: לפני כחודש כמאמג'י (אסיר נוסף שנמלט) הגיע לביקור באגף שלי. אמר לי: 'יש בריחה'. לא אמר איפה בדיוק, ולא עם מי. הוא אמר: 'תבקש לעבור לאגף 2 הכי מהר שאפשר'.

חוקר: למה הסכמת לברוח איתם?

זביידי: מי שבכלא ויכול לצאת, לא יסכים? כל אחד יסכים. הציפור, אתה שם אותה בכלוב באמצע הבית, נותן אוכל ומים, אבל אם תפתח את הדלת – היא תעוף. אם אתה כסוהר תפתח לי את הדלת – לא אשב במקום.

חוקר: אבל אף אחד לא פתח לכם את הדלת, ולא יצאתם מהדלת.

זביידי: מהדלת, מהחלון. איפה שיש פתח, אתה יוצא.

חוקר: למה האסירים בחרו שתברח איתם?

זביידי: כי אני אדם מכובד והמוניטין שלי טוב. אולי הם חשבו להסגיר עצמם לרשות הפלסטינית, ואני – אם אני יוצא מהכלא, אני הולך ישר לרשות. אני מקבל משכורת מהרשות הפלסטינית, עובד אצלה. שם יותר טוב.

בהמשך סיפר זביידי לחוקר על תוכנית הבריחה עצמה. זביידי גילה שהאסירים חפרו תקופה ארוכה ואמרו לו שאף אחד באגף שלהם לא יודע על זה, אפילו לא אסירי הג'יהאד האסלאמי, הארגון שהם משתייכים לו. לאחר מכן זביידי שמע על התוכנית שלאחר הבריחה, וניסה להסביר למנהיג שהם טועים, אך ללא הצלחה.

חוקר: מה סיפרו לך על תוכנית הבריחה?

זביידי: הם אמרו 'יש לנו מנהרה, אנחנו חופרים כבר תקופה ארוכה. אף אחד באגף לא יודע, אפילו לא אסירי הג'יהאד האסלאמי, ואל תדבר על זה מילה'. שאלתי – מתי נברח? הם אמרו: 'איך שנסיים לחפור, נצא'. אמרתי להם – אתם רוצים עזרה? שאחפור? הם אמרו: 'לא, שום דבר'. מהיום שראיתי את המנהרה, לא נכנסתי לתא 5 עד הבריחה.

זביידי: מחמוד אל עארדה אמר לי שיש כפר ערבי, ורואים את המסגד מהכלא. הוא אמר: 'נגיע לשם, נבקש טלפון ממישהו, תבוא מכונית ותיקח אותנו לג'נין'. אמרתי לו: 'זו טעות, אנחנו צריכים לרוץ לג'נין ישירות. זה יותר מהר'. הוא סירב, ואמרתי 'חלאס, אתה האחראי'. אני אורח, לא זה שמחליט.

חוקר: למה המנהרה הייתה במקלחת?

זביידי: זאת נקודת התורפה. אי אפשר לשים אותה באמצע החדר. ביום הבריחה כמאמג'י אמר לי: 'תבקש לעבור היום לתא 5'. זמן קצר לפני כן סוהר בדק את הביוב וחשד במשהו. הוא ראה אדמה ליד התא. האסירים פחדו שהוא גילה את המנהרה, והחליטו שנברח באותו יום.

זביידי: אכלנו ארוחת ערב והפעלנו טלוויזיה. כל חצי שעה יש סיבוב של הסוהרים, עד חצות. אז – התחלנו להתכונן. מונאדל (אסיר נוסף שנמלט) אמר שייקח לו בערך רבע שעה לפתוח פתח בקצה המנהרה. רבע שעה אחרי שהוא נכנס לתוכה, נכנסנו אחד אחד.

אחרי הליכה של כשני קילומטרים, המחבלים הנמלטים החליפו בגדים. לכפר נאעורה הם הגיעו קצת לפני הזריחה. שם, ניסו לקבל סיוע - ועברו במסגד ובמכולת.

זביידי: עצרנו רכב, ואמרו לנהג שאנחנו פועלים מהשטחים, מנותקים. הוא סירב לעזור לנו. לא דיברתי איתו ישירות. לא רציתי להתקרב לאף אחד, כי אני מוכר.

זביידי: הגענו לחורשה ליד טמרה, והיינו בה ארבעה ימים. אכלנו מהעצים: סברס, תאנים וחרוב. השתמשנו בטרנזיסטור כדי לשמוע איפה מחפשים אותנו, ואם יש מחסומים. ברדיו גם שמעתי שתפסו שניים מהאסירים.

זביידי: ראינו ערבי עם טרקטורון, שאמר לנו שלום. פחדנו שהוא ידווח עלינו, והחלטנו להתרחק מהאזור באותו רגע. בשלב מסוים הגיעה ניידת משטרה, והתחבאנו מתחת לעץ. ניידת נוספת הגיעה, והשוטרים עמדו במרחק מטר מאיתנו. אחרי כשעה הם הלכו, אבל הבנתי שמישהו הלשין עלינו – כי השוטרים אמרו את שמי.

בחדרי חרדים

שתף כתבה זו