איתי בלומנטל: הפרטים שאפשר לפרסם: הפיצוץ הלילה באזור בית שמש התרחש בשטח ששייך לחברת "תומר", תעשייה ביטחונית- ממשלתית, שמפתחת מנועים של מגוון טילים הגנתיים והתקפיים: באוויר, בים, ביבשה ובחלל. בין היתר מפתחת את מנועי טילי החץ, מנועי לוויני האופק ומנועים למגוון רקטות - רקטת הרמפייג, הבר וברק MX. לטענת גורם בחברה, הפיצוץ היה מבוקר ומתואם, ועדיין לא ברור מדוע בחרו לבצע פיצוץ בשעה 23 בלילה, יום שבת, ואחרי דיווחים בסוף השבוע על היעאכות באיראן. התנהלות לא ברורה. מתומר נמסר: "מדובר בניסוי מתוכנן מראש שבוצע לפי התכנון"
"קחו עשרה חטופים, קחו שניים"; זמרי מאשים את מחנה הכניעה
לקראת ימים דרמטיים של עסקת חטופים מתפתח עימות סוער ברשת. חמו מציג את ההצעה כמתווה ישן שנתניהו משווק מחדש, בעוד זמרי קובע כי מדובר בניסיון לשכתב את ההיסטוריה וטוען כי מחנה השמאל דחף להיכנע בכל מחיר
ישראל מתקרבת לרגעי הכרעה סביב עסקת חטופים דרמטית, והדיון הציבורי מתפצל בין מי שרואים בה הישג של נתניהו לבין מי שמציגים אותה ככניעה שנכפתה. בתוך כך התפתח ברשתות החברתיות עימות חריף בין העיתונאי אוהד חמו לבין הפרשן הימני יותם זמרי.
חמו כתב כי "הכל פוליטיקה. וספינים. ושקרים. חמאס הציע מהרגע הראשון שחרור כל החטופים, בתמורה להפסקת מלחמה, נסיגה, שיקום עזה ושחרור מחבלים. נתניהו, בן גביר ואחרים מנסים כעת לשכתב את ההיסטוריה ולספר שהפעם זה מתווה חדש. שחרור כל החטופים היה על השולחן מהרגע הראשון". בכך ניסה חמו לטעון כי נתניהו לא באמת משיג הישג אלא ממחזר הצעה ישנה של חמאס ומשווק אותה לציבור כניצחון.

יותם זמרי לא נשאר חייב והשיב לו בפוסט חריף: "אתה היית חלק ממחנה כניעה, שלחץ מבפנים על ישראל להסכים להפסקת מלחמה בכל שלב עבור כל דבר. עשרה חטופים? קחו. שני חטופים? קחו. חמאס נשאר בשלטון? קחו. סינוואר חוגג כמנצח? קחו. אתם דרשתם להיכנע להיכנע להיכנע. תודה לא-ל שלא הקשיבו לכם".
הוא הוסיף כי "אני סקפטי לגבי ההסכם, אבל בשום הסכם כניעה שדרשתם לא הסכים חמאס ל'קודם חטופים ואז נדבר על כל השאר'. אם זה היה תלוי בכם, חמאס עוד היה מתלבט עכשיו את מי לשחרר ואת מי בעוד חצי שנה".
דבריו של זמרי מצאו הד ציבורי רחב. רבים בציבור סבורים כי אם הייתה מתקבלת גישתו של חמו כבר בתחילת הדרך, ישראל הייתה מאבדת את כל מנופי הלחץ מול חמאס ונשארת עם מתווה של כניעה טוטאלית.
המציאות הוכיחה שחמאס לא היה מוכן לשום ויתור אמיתי, אלא רק לדרישות חד צדדיות שמבטיחות את הישרדותו.
העימות הזה משקף את הקיטוב הציבורי: מצד אחד, קולות שמבקשים להציג את ההסכם ככישלון של נתניהו, ומצד שני, מחנה רחב הרואה בכך עדות לעמידה איתנה אל מול ניסיונות חוזרים ונשנים להכניע את ישראל מבפנים ומבחוץ.
