מצ"ח: לא תיפתח חקירה פלילית נגד עומר מיארה בנה של היועמ"שית בהרב-מיארה. מיארה נחשד בגניבת אפוד קרמי מחייל במהלך שירות מילואים ב-2023. המכתב שוגר אמש בתשובה לפניית עו"ד זהבה גור מלפני חצי שנה. "האירוע טופל בתוך היחידה באמצעות הליך משמעתי, כולל הדחת הקצין מהמילואים, ובהיעדר תלונה מהנפגע - לא נמצא צורך בחקירה פלילית". (עידן יוסף)
"מעל 600 לוחמים ניצלו": השינויים בחיל הרפואה והרגעים הדרמטיים
חיל הרפואה משנה את פני הטיפול בשדה הקרב: ראש תחום מחקר ופיתוח בחיל הרפואה מתאר ל'בחדרי חרדים' את הפעולות הרפואיות בשטח והשינויים שבוצעו • הכנס הלאומי הראשון לרפואה צבאית חושף את הלקחים, הטכנולוגיות החדשניות והאסטרטגיות שמעצבות את המערכה הרפואית העתידית
פעילות חיל הרפואה צילום: דובר צה"ל
הכנס הלאומי הראשון לרפואה צבאית בהובלת חיל הרפואה שבאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה החל אתמול (רביעי) ויימשך גם היום.
הכנס מתקיים בראשות ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, אלוף רמי אבודרהם, קצין הרפואה הראשי, תת-אלוף ד"ר זיוון אביעד בר, ובהשתתפות מנכ"ל משרד הבריאות, מר משה בן סימן טוב ומשתתפים נוספים.
אתמול, בין לבין הדוברים והפאנלים בכנס, ראש תחום מחקר ופיתוח בחיל הרפואה, רס״ן ד״ר ש', העניק ראיון מיוחד ל'בחדרי חרדים', בו דיבר על הרגעים הקריטיים ועל השינויים שבזכותם למעלה מ-600 לוחמים נמצאים היום בחיים בריאים ושלמים.
בכנס הציגו בכירי מערכת הביטחון, האקדמיה, התעשייה ומערכת הבריאות נושאים ומחקרים שונים בתחומי הרפואה, במטרה לקדם שיתופי פעולה, לחשוף רעיונות ופתרונות מצילי חיים, תוך רתימת המדע והטכנולוגיה לשיפור הביצועים בשדה הקרב ובמערכת הבריאות.
במהלך הכנס, נערך פאנל בהשתתפות פדויי השבי, מקסים הרקין ושלומי זיו על מפגשם האישי עם אנשי חיל הרפואה בעת חזרתם ארצה. בנוסף, הכנס הביא לידי ביטוי את הידע הרפואי והלמידה בשנתיים האחרונות תוך הסתכלות על אתגרי העתיד.
רס"ן ש', תתאר לנו איך נראית השעה הראשונה אחרי פציעה, מהרגע שהלוחם נפגע ועד שהוא מגיע לבית החולים.
קודם כל צריך להבין שהגורם מספר אחת למוות בר מניעה זה דימום ואובדן דם בשדה הקרב - למדנו את זה בעשרות שנים של מחקר.
בעצם אם הצלחת לעצור את הדימום, לייצב את השוק כתוצאה מהדימום ולהביא את הפצוע לבית החולים בתוך פחות משעה - הסיכוי שלך להציל את חייו עולים משמעותית.
ואלו בדיוק הדברים שהתמקדנו בהם במשך השנתיים האחרונות במלחמה: עצירת דימומים, חסימת עורקים, מתן עירוי דם בשדה הקרב וקיצור זמני הפינוי. אנחנו הצבא הראשון בעולם שנתן עירוי דם בשדה הקרב.
הזמן הממוצע של פינוי פצועים הוא פחות משעה - כשאחנו עושים את החישוב אנחנו מבינים שלמעלה מ-600 חיילים ניצלו בזכות הדבר הזה.
מה השתנה ברפואה הצבאית בעקבות המלחמה הזו?מה למדתם?
אז כמו שאמרתי, במלחמה הזאת הצלחנו לתת עירוי דם בשדה הקרב במספרים שלא נראו בכלל בעולם כולו. מגיעים מכל העולם כדי ללמוד מאיתנו איך אנחנו עושים את זה. הבאנו את המטפלים הבכירים, את הפראמדיקים ואת הרופאים קדימה, שיהיו כתף אל כתף עם הלוחמים, ובעצם מהרגע שחייל נפצע - זמן ההגעה של פראמדיק או רופא אליו עומד על דקות בודדות, וזה מה שכמובן מציל חיים.
ודבר נוסף זה באמת ללמוד. כל פצוע מתועד, בנוסף לרשימת הנפגעים של צה''ל ורשם הטראומה הלאומי יש צוותים שעוקבים אחרי הפצועים ומתעדים ולומדים את הכל. אנחנו משווים את כל הנתונים וככה אנחנו מתחקרים ולומדים.
תוך כדי הלחימה עשינו שינויי מדיניות והתאמנו את הטיפול על בסיס מה שלמדנו מהפצועים הקודמים - וכל זה שם אותנו במקום הטוב ביותר בהצלחת חיים, גם בהשוואה לעצמנו במלחמות קודמות וגם בהשוואה לעולם.
בעידן הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, אילו טכנולוגיות חדשות נכנסו לשימוש?
בכנס יש תערוכה של כל הטכנולוגיות שהכנסו במשך השנתיים האחרונות. בבריאות הנפש יש לנו Ai שמסכם תיקים של קב"ן ובעצם מאפשר לייעל ולקצר את עבודת התיעוד, וככה הקב"נים משתחררים לטפל טוב יותר. ברפואת השגרה יש לנו סטארט-אפ מבוסס Ai שעושה פיזיותרפיה מרחוק.
אנחנו כל הזמן משתפרים בנושא של תיעוד פצועים ומעקב אחר מדדי החיים שלהם. כעת אנחנו מחפשים סנסור שיידע לתת לחץ דם בצורה יעילה יותר, וממשיכים תמיד במחקר ובחיפוש אחר טכנולוגיות חדשות שאפשר להכניס.
תן לי לקח שיושם בשטח מאז תחילת הלחימה.
הסְכֵמָה של טיפול בפצוע היא סכמת ABC - ראשי תיבות של: Airway (נתיב אוויר), Breathing (נשימה), ו-Circulation (מחזור הדם) - כלומר קודם מנשימים את הפצוע ואז מטפלים באובדן הדם שלו.
אנחנו, כלקח מהלחימה, עשינו שינוי פרדיקמה ושמנו את הסירקוליישן קודם, כלומר הדבר הראשון שעושים ברגע שפוגשים את הפצוע זה לחפש מאיפה הוא מדמם, לעצור את הדימום ולתת לו דם טרי - זה דבר חדשני שאנחנו עושים בחיל הרפואה ובאמת הוכיח את עצמו ברוך ה'.
עד כמה אתם מצליחים לשלב טיפול נפשי לצד הטיפול הפיזי?
הקב"נים שלנו נמצאים קדימה יחד עם הכוחות והמפקדים, מתדרכים אותם לפני שהם יוצאים למשימה ומסייעים למפקדים לעשות את הקלוזאר כשחוזרים מהמשימה. הם נמצאים במקום גם בקליטת החטופים.
אנחנו כל הזמן שמים את זה בפוקוס. אנחנו משקיעים המון מאמץ להכשיר את הלוחמים עצמם להעניק סיוע נפשי ראשוני לחברים שלהם, לאיתור סימני מצוקה, להפנייה ולהורדת חומות הבושה לקבלת עזרה.
יש לנו מרפאה גדולה לטיפול ב-PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומטית). אלו דברים מאוד חשובים לנו, אנחנו שמים על זה את הדגש ומשקיעים בזה המון.
כיצד מתבצעת העברת הפצועים לבתי החולים - מהם השלבים והאתגרים?
צה''ל נלחם ב-7 זירות, חלקם מרוחקות. כמו שאמרתי, יש לנו מטפלים בכירים יחד עם הכוחות בכל מקום ובכל זירה.
המטפל הבכיר חובר לפצוע ונותן לו מענה ראשוני. אם אנחנו ברצועת עזה ויש רכב משוריין שיכול לחלץ, אז הרכב המשוריין מחלץ את הפצוע עם הצוות הרפואי אחורה, משם עוברים או לרכב יותר מהיר או למסוק שייקח אותו לבית החולים.
הרופא בשטח קובע מה הדחיפות לפינוי ולפי זה כל הצבא מתאים את עצמו - כלומר, אם הרופא קבע שזה פצוע דחוף וצריך מסוק והתנאים המבצעיים מאפשרים, אז יהיה מסוק שייפנה, אם הרופא החליט שמספיק אמבולנס אז יהיה אמבלונס, ואם זה פצוע שנפצע בטווח וצריך לחלץ אותו עם אלונקה ברגל אז זה מה שנעשה.
כחלק מהמערך הרפואי אתם מלווים את החזרת החטופים - תתאר לנו את הרגעים הראשונים כשצה"ל מקבל אותם לידיו.
היה לנו פה בכנס פנאל מרגש עם שני חטופים שחזרו, הם סיפרו איך זה מהצד שלהם.
הקב"ן היה הבנאדם הראשון דובר עברית שקיבל אותם. הם הרגישו עטופים ומוגנים. הם סיפרו שהמענה היה מאוד מותאם והבנאדם היה ממש רגיש. הם לא הפסיקו להגיד לנו תודה וזה היה מאוד מרגש.
"סיפורם של מטפלי חיל הרפואה הוא לא רק סיפור על גבורה אישית. הוא סיפור על מערכת שלמה שעובדת, על פרוטוקולים שנכתבו בדם, ועל חשיבות העליונה של המענה הרפואי המיידי בשדה הקרב", אמר ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, אלוף רמי אבודרהם.
הוא המשיך: "אנו נמצאים בתקופה של עימות מורכב ורב-זירתי. צה"ל נלחם בכל רחבי המזרח התיכון - החל מקווי התמרון בעזה ועד למדינות הנמצאות אלפי קילומטרים ממדינת ישראל. גם בקוקפיט וגם בצוללת וגם במקומות אחרים, יש צוותים רפואיים. לכן, אנו חייבים עליונות לוגיסטית רב-זרועית מוחלטת".
לדבריו של אבודרהם, "במהלך השנתיים האחרונות, פיתחנו יכולות חדשות שבזכותן מעל ל-600 חיילי צה״ל הינם בין החיים היום. הצלחה זו היא תוצאה של שותפות אמיצה ורב-מערכתית. השותפים המרכזיים הם בתי החולים, משרד הבריאות וגופי השיקום השונים. חוזקה של השרשרת הרפואית ויכולתנו להציל חיים הם מרכיב משמעותי בהצלחות מערך הרפואה במדינת ישראל כולה".
"עם זאת, אסור לנו לנוח על זרי הדפנה. אנחנו צריכים לדבר על מערכה יותר מורכבת בעורף מול זירות רחוקות וקרובות, והדרך להגיע לעליונות נשענת על למידה והבנה עמוקה שהמערכה שחווינו היא לא המערכה העתידית. הפוטנציאל נמצא בהשתנות, במחקר ובפיתוח, בטכנולוגיות חדשניות - ומעל לכך בתרבות ארגונית ובאנשים", חתם.
