דורון קדוש: זה אירוע מוזר למדי: שני חשודים פלסטינים מטול כרם מגיעים ב-22:00 בלילה לשער יישוב ישראלי גדול שנמצא 50 ק״מ מביתם, וברכב שלהם גרזן וסכינים - והם מועברים לחקירה במשטרה? מדוע לא לחקירת שב״כ - כמו כל חשוד אחר בטרור? אין אפילו חשד קטן שהשניים אולי, במקרה, תכננו פיגוע? בצה״ל טוענים כי שני החשודים אמרו בתחקור הראשוני שלהם בשטח שתכננו להגיע למכר ברמאללה ו״התבלבלו בדרך״. ואת הגרזנים הסבירו בכך שאבא שלהם חקלאי. אני לא מבין למה בצבא קונים את ההסבר המוזר הזה, אבל למה השב״כ לא דורש להביא את השניים לחקירה אליו? איך בשב״כ מאפשרים לשני החשודים לעבור לחקירת משטרה בלי שהם לוקחים אחריות על האירוע? פניתי לשב״כ הערב בנושא. טרם מסרו שם התייחסות.
התקשורת הזרה סיקרה את מנהרת המוות: "בתוך הגיהנום של חמאס"
כתבת ה'דיילי מייל' ציינה שלמרות שהיא יודעת "שהטרוריסטים כבר לא כאן, האינסטינקטים שלי אומרים לי להסתובב ולצאת". עוד כתבה: "בלתי נתפס שרבים מהחטופים הוחזקו במנהרות כאלה בחושך מוחלט, חלקם במשך כמעט שנתיים"
כתבת ה'דיילי מייל' הבריטי סיקרה את מנהרת הטרור בה הוחזק הדר גולדין הי"ד. הסיקור היה בעמוד השער של העיתון והאתר מהגדולים בבריטניה, עם הכותרת "בתוך הגיהנום של חמאס".
הכתבת נטלי ליסבונה, נכנסה עם מספר אנשי תקשורת זרים למנהרת חמאס שם חוו חטופים גיהנום בלתי נסבל במהלך שנתיים של עינויים והוצאות להורג.
היא ציינה שלמרות שהיא יודעת "שהטרוריסטים כבר לא כאן, האינסטינקטים שלי אומרים לי להסתובב ולצאת". עוד כתבה: "בלתי נתפס שרבים מהחטופים הוחזקו במנהרות כאלה בחושך מוחלט, חלקם במשך כמעט שנתיים. חמאס אכל מול עיניהם לאחר שגנב סיוע שנועד לאזרחים; הם שללו מהחטופים מזון, מים ותברואה".
היא המשיכה לתאר לקוראים את הזוועות: "חלקם הוחזקו בכלובים. חלקם הותקפו בתאים צפופים. גופותיהם של אלו שנרצחו במנהרות כאלה נמצאו עם עמוד שדרה מעוקל לאחר שלא יכלו לעמוד זקוף במשך יותר משנה".
היא ציינה כי "במבוך הזה ממש הוחבאה גופתו של סגן הדר גולדין, החטוף שהוחזק במשך זמן רב ביותר, במשך יותר מ-11 שנים".
היא ציינה את המעורבות של האו"ם בטרור: "במרחק יריקה מהמתחם הזה נמצא בניין המנוהל על ידי אונר"א, ארגון של האו"ם התומך בפלסטינים, אותו ישראל מאשימה בהעסקת אנשי חמאס. בקרבת מקום נמצאים בתי ספר ומסגדים של אונר"א. צה"ל אומר כי בין המפקדים הבכירים של חמאס שהשתמשו בתוואי המנהרה הספציפי הזה היה מפקד חטיבת רפיח, מוחמד שבאנה". הוא חוסל מאז.
הכתבת הזכירה את השוטר רן גואילי, שנחטף ונהרג במהלך הקרבות ב-7 באוקטובר, ועדיין לא הוחזר. "למרות שסבל משבר בכתף, הוא יצא להתעמת חזיתית עם המחבלים, ונתן את חייו כדי להגן על אחרים" כתבה.
