סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די. ואנס: עצירת ההגירה היא המפתח למיגור האנטישמיות בארה"ב. "מותר שלא להסכים עם מדיניות ישראל אך יש הבדל בין אי חיבה לישראל (או חוסר הסכמה עם מדיניות ישראלית) לבין אנטישמיות".
ניתוח בינה מלאכותית: איך הגיבו מנהיגי העולם לפיגוע בסידני?
הניתוח הטקסטואלי בדק את ההצהרות הרשמיות הראשונות שפורסמו בעקבות הפיגוע ב־25 מדינות מרכזיות בעולם – בהן מדינות מערביות, מדינות באסיה ומדינות מוסלמיות וערביות
בינה מלאכותית, אילוסטרציה צילום: shutterstock
המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) מפרסם היום ניתוח בינה מלאכותית, הבוחן באמצעות כלים ממוחשבים את תגובותיהם המיידיות של מנהיגים וממשלות ברחבי העולם לפיגוע הירי הקשה נגד הקהילה היהודית בסידני, באירוע חנוכה, שבו נרצחו יהודים.
הניתוח הטקסטואלי בדק את ההצהרות הרשמיות הראשונות שפורסמו בעקבות הפיגוע ב-25 מדינות מרכזיות בעולם – בהן מדינות מערביות, מדינות באסיה ומדינות מוסלמיות וערביות.
מדובר בהודעות דוברות, ציוצים ברשת, וכיו"ב, שפורסמו מייד לאחר הפיגוע. במקרים שבהם לא פורסמה תגובה על ידי ראש המדינה, נבחנה הודעה בדרג נמוך יותר - שר החוץ או משרד החוץ.
מתודולוגיה: ניתוח איכותי וכמותי של מסרי הגינוי
אנליסטים של JPPI עשו שימוש בכלי תוכנה כדי לנתח את תוכן ההודעות ולתת להן "ציון" משוקלל לפי מספר פרמטרים מרכזיים, ובהם: אזכור מפורש של היות הפיגוע מכוון נגד יהודים, התייחסות לחג החנוכה, אזכור המונחים: טרור, אנטישמיות; חיבור לישראל או לישראלים, וגם זהות הדרג המפרסם – ראש מדינה לעומת הודעה כללית של משרד החוץ (משקל מופחת).
ממצאים מרכזיים
מהמחקר עולה כי הציונים הגבוהים ביותר נרשמו לארגנטינה וקנדה, שמנהיגיהן התייחסו כבר בשלב ראשוני באופן ברור לכך שמדובר בפיגוע טרור אנטישמי נגד יהודים, שבוצע במהלך חג החנוכה.
לעומת זאת, אוסטרליה עצמה, שבה ארע הפיגוע, וכן ניו זילנד ובריטניה קיבלו ציונים נמוכים יחסית, בין היתר משום שבהודעות הראשוניות שפרסמו לא נכלל אזכור מפורש של יהודים, אנטישמיות או חג החנוכה. באוסטרליה, ראש הממשלה ספג ביקורת ציבורית חריפה בתקשורת וברשתות החברתיות, ורק לאחר מכן פרסם הבהרה מתוקנת שהתייחסה לפיגוע כאל טרור אנטישמי. כך קרה גם בניו-זילנד.
בתחתית הדירוג נמצאות מדינות מוסלמיות וערביות, שבהן ההודעות פורסמו לרוב על ידי משרדי החוץ ולא על ידי מנהיגי המדינה; בחלק מהמקרים הושמט לחלוטין האזכור לכך שמדובר בפיגוע נגד יהודים; הגינויים נוסחו כהתנגדות כללית ל"כל סוג של אלימות", ללא ציון המניע האנטישמי.
בין המדינות הללו נכללות גם מדינות המקיימות יחסי שלום עם ישראל, ובהן מצרים וירדן.
ניתוח מילות המפתח
המחקר מצא כי מילת המפתח השכיחה ביותר הייתה "טרור", אחריה "אנטישמיות" ו־"יהודים". האזכור של ישראל הופיע רק בהודעת נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי. בהודעתו החריגה, נשיא ארגנטינה אף מתח ביקורת ישירה על ממשלת אוסטרליה, וקשר בין ההכרה האוסטרלית במדינה פלסטינית לבין האקלים שאפשר, לדבריו, את הפיגוע האנטישמי. מדובר בתגובה חריגה, שכן היא קושרת בין מדיניות חוץ כלפי הפלסטינים לבין בטחון הקהילה היהודית המקומית.
המדינות שבתחתית הדירוג, רובן מוסלמיות, השתמשו בשפה גנרית המגנה "אלימות" באופן כללי, תוך התעלמות מכוונת מזהות הקורבנות ומהמניע האנטישמי.
מי דיבר - ומי שתק
מההשוואה עולה כי ברוב מדינות העולם החופשי, ההודעות נמסרו על ידי ראשי המדינות עצמם, דבר המצביע על רמת חשיבות ולקיחת אחריות. מנגד, במדינות מוסלמיות לא נרשמה אף תגובה ישירה מפיו של מנהיג מדינה.
הניתוח מצביע על כך שרוב מנהיגי העולם החופשי התייחסו ברצינות לחומרת הפיגוע, והכירו באופיו האנטישמי ובפגיעתו הישירה בקהילה היהודית. עם זאת, התגובה המאוחרת והחלקית של ממשלת אוסטרליה, כמו גם ההתייחסות הכללית והעמומה של מדינות מוסלמיות וערביות, מדגישות את הפערים הבינלאומיים ביחס לאנטישמיות ולטרור נגד יהודים.
לדברי חוקרי JPPI: "לאופן שבו מנהיגים בוחרים לנסח את תגובתם יש משמעות פוליטית, מוסרית וביטחונית, והוא משדר מסר ברור – הן לקהילות היהודיות בעולם והן לגורמים קיצוניים מקומיים. כל מילה נשקלת, וכל השמטה היא הצהרה. יש הבדל בין תמיכה אמיתית בעם היהודי, לבין דברים שנאמרים כ"מס שפתיים" בלבד".
