שר החוץ האמריקני רוביו הודיע על סנקציות אמריקניות נגד שני שופטים נוספים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג על רקע מעורבותם בתיקים נגד ישראל והעובדה שהצביעו מוקדם יותר השבוע נגד הערעור שהגישה ישראל בעניין צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט (רביד)
"הם שותפים לטבח": זעם אדיר בסידני נגד אוזלת היד של הממשלה
בתו של פצוע בטבח בסידני ביקרה בחריפות את הממשלה האוסטרלית, ואת ההתנהלות שהובילה לדבריה לפיגוע הזה. "אני חושבת שהם היו שותפים לכך"
ראש הממשלה אנתוני אלבניזי בביקור בבית הכנסת שנשרף כתוצאה ממעשה אנטישמי צילום: ממשלת אוסטרליה
סמיון טפליצקי, בן ה-86, נפצע בפיגוע בסידני מירי של אחד המחבלים. ביתו ויקטוריה נעמדה מול התקשורת באוסטרליה והאשימה אותה, וגם את הממשלה האוסטרלית - בכך שתרמו לאווירה שהובילה לפיגוע.
היא זעקה לעבר התקשורת האוסטרלית: "האם זה מה שרציתם? האם זה מספיק עכשיו? אלבניזי, האם עכשיו תקשיבו לנו ובאמת תעשו משהו בנידון? אתם לא צריכים עכשיו להגיד דבר, בגלל שאנחנו לא מאמינים לכם בכל מקרה. וחדשות ABC, אני חייבת לומר, האם תפסיקו את הסיקור המוטה שלכם? האם באמת תתנו לנו להשמיע קול? מאז 7 באוקטובר וכל השנאה שהופנתה כלפינו התחלתי לענוד את מגן הדוד שלי, בגלל שאני יהודייה. אם יש לכם משהו לומר - אתם יכולים לומר זאת בפניי".
ויקטוריה התראיינה לחדשות 12 ושיתפה במצבה של אביה, והיחס של ממשלת אוסטרליה והתקשורת הממוסדת ליהודים מאז 7 באוקטובר.
היא סיפרה: "הלכתי לשתי לוויות היום. הלכתי ללוויה של הרב אלי וגם לשל ראובן מוריסון, שני אנשים טובים מאוד. זה היה מתיש, היו הרבה בכי ודמעות, אבל אנחנו בחיים. אנחנו כאן ואנחנו יהודים, אז אנחנו פשוט חוגגים את החיים וממשיכים הלאה".
ויקטוריה ביקרה בחריפות את הממשלה האוסטרלית, ואת ההתנהלות שהובילה לדבריה לפיגוע הזה. "אני חושבת שהם היו שותפים לכך. יומיים אחרי טבח 7 באוקטובר כולנו תכננו ללכת לבית האופרה של סידני בשביל להתאבל ובשביל להיות יחד, אבל נאמר לנו לא לעשות את זה מדאגה לביטחון שלנו. במקום זה, בבית האופרה, האייקון האוסטרלי שלנו, נערכה הפגנה מתועבת שבה נשרפו דגלים ונאמר 'היהודים לתאי הגזים'".
על ראש ממשלת אוסטרליה אמרה: "התגובה שלו פשוט נותנת אור ירוק לתקוף את היהודים באוסטרליה. רק העובדה שהם הכירו בפלסטין - זה פשוט אומר לאנשים 'אם תטבחו ביהודים, תקבלו את מה שאתם רוצים'".
על התקשורת האוסטרלית, אמרה: "התקשורת משתפת פעולה. לא פלא שהצעירים באוניברסיטאות נגדנו, אנחנו לא מקבלים קול. התקשורת משתיקה אותנו, כולנו יודעים שאם חמאס אומר משהו, התקשרות חוזרת על כך. לא משנה כמה חזק אנו רוצים שהקול שלנו יישמע - הוא מוגבל. אם הקול הזה מושתק בידי הפוליטיקאים שלנו, אז זה בדיוק אותו דבר כמו בשנות ה-30 עם התעמולה הנאצית".
