אור רביד: המשטרה חתמה על צו סגירה לשאוורמיה מוכרת בחיפה, שבה נתפסו מועסקים חמישה שוהים בלתי חוקיים תושבי השטחים
ילדים יהודים מבקשים לכבות חנוכיות מחשש לפיגוע נוסף
מנהלת בית חב"ד בסידני וחברה של משפחתו של הרב אלי שלנגר הי"ד, תיארה את הדילמה שעמה התמודדה בעקבות הטבח בחוף בונדי ביום ראשון. היא אמרה שילדיה התעקשו שיכבו את החנוכייה, מחשש שביתם יהיה מטרה
במהלך מתקפת הטרור הנוראית בחוף בונדיי בום ראשון האחרון, נרצח הרב אלי שלאנגר הי"ד, אך גם אשתו נפצעה מפגיעת כדור ואפילו תינוקו בן החודשיים סובל מפגיעות רסיסים. התינוק נשאר בבית החולים בעקבות פציעותיו.
בראיון לרשת "סקיי ניוז" אוסטרליה, מכריו של הרב שלאנגר נזכרו כיצד נהרג כשהוא מגן על משפחתו וקהילתו במהלך הירי. ברגעיו האחרונים צעד לעבר המחבל בזמן שטען מחדש את נשקו, והתחנן בפניו להפסיק לירות. רגעים לאחר מכן, הוא נרצח.
סורלה, חברה קרובה של אשתו של הרב שלאנגר, חיה, אמרה שהתינוק בן החודשיים "עדיין לא יצא מהסכנה לאחר שנפגע מרסיסים".
"האימה והרוע המוחלטים שמישהו יורה על תינוקות, על נשים, על זקנים, זה נורא", אמרה סורלה. חיה נפצעה גם היא בתקיפה, אך לא הבינה שנפגעה בתוך הכאוס.
"חיה התחבאה, ניסתה להגן על עצמה, וחשוב מכך, על תינוקה בן החודשיים, והיא לא זוכרת שנפגעה בגלל האדרנלין, אבל פתאום מישהו לידה אמר לה: 'יש לך דם על הגב'" והיא אושפזה בבית החולים.
בנה בן החודשיים מתאושש כעת בבית החולים לילדים, כאשר סורלה משבחת את התמיכה "הבלתי נתפסת" של הצוות הרפואי. באופן מצמרר, חיה נאלצה לצפות כיצד בעלה אלי, אב חמשת ילדיה נורה למוות.
"במקביל לכך שחיה נפגעה מכדור, היא גם ניסתה לשמור על בעלה בחיים והתחננה בפני האחות בזירה להמשיך לבצע החייאה", אמרה סורלה. "היינו צריכים להשיג לה עזרה רפואית, אבל היא המשיכה לומר: 'בבקשה אל תפסיק. תעיר את אלי, הוא חייב להתעורר'. אלי האמין בניסים והיא אמרה לו: 'תעשה לי נס, אתה לא יכול לעזוב אותי, יש לי חמישה ילדים, אני לא יכולה לעשות את זה לבד'. זה היה כואב מאד לצפות".
בהמשך הראיון, מגישת סקיי ניוז, שרי, פרצה בבכי כשסורלה חשפה כיצד ילדיה התחננו בפניה לכבות את החנוכייה הגדולה מחוץ לביתם כדי להימנע מלהפוך ל"מטרה".
"יש לנו חנוכייה גדולה מחוץ לבית ואנחנו מציגים אותה כל השנה כי במיוחד מאז ה-7 באוקטובר, אנחנו פשוט מרגישים שהקהילה צריכה את זה", היא אמרה.
"כשסוף סוף הגענו הביתה באותו לילה, ילדינו בכו ואמרו: 'בבקשה כבו את החנוכייה. הבית שלנו הולך להפוך למטרה'".
"בעלי ואני הסתכלנו אחד על השני ואמרנו: 'אין סיכוי, אנחנו לא מכבים חנוכיות, אנחנו לא מסתירים את הכיפות שלנו. אנחנו עומדים בגאווה ובקול רם'".
סורלה אמרה שילדיה בכו והתחננו, וכאם היא החליטה לכבות את זה. למחרת, אחד משכניה של סורלה, נוצרי, "בכה" לאחר שהבחין שהמנורה כובתה. "הם מכבים את החנוכיות שלהם, הרוע לא יכול לנצח", אמר השכן לבעלה של סורלה.
סורלה אמרה שבהמשך היא ובעלה החליטו להדליק מחדש את החנוכייה שלהם כי "אנחנו לא מפסיקים להאיר".
