כך נערכת ישראל לגל פצועים מתמשך ולשחיקה גוברת בצוותים

מבצע “שאגת הארי” נמשך, ומערכת הבריאות פועלת בשגרת חירום מלאה. מאות פצועים פונו לבתי החולים מאז תחילת הלחימה. חלקם עדיין מאושפזים במחלקות ובחדרי המיון. בתי החולים פועלים בכוננות הגבוהה ביותר, תוך רידוד אשפוזים והסטת משאבים לקליטת נפגעים חדשים.

משרד הבריאות מעדכן כי מתחילת מבצע שאגת הארי, נכון לשעה 07:00 בבוקר יום חמישי 05/03/26, פונו לבתי החולים 1,473 אנשים, מתוכם כרגע מאושפזים ושוהים במלר"ד 145 אנשים. מתוכם: 4 קשה, מחציתם שלא כתוצאה ישירה מנפילת טילים. 28 בינוני. 67 קל ו-2 בהערכה רפואית.

ד״ר אסנת רזיאל, מומחית בכירורגיה ובטיפול בהשמנה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנה, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל מסבירה על התהליך בטיפות בפצועים ומציינת, כי המערכת אינה קופאת. היא מתארגנת מחדש בכל יום.

שחרור מוקדם ליצירת רזרבה מבצעית

בתי החולים הכלליים ממשיכים במדיניות של שחרור מוקדם יזום. מטופלים יציבים מועברים לטיפולי בית או למעקב קהילתי. המטרה ברורה: לשמור מיטות פנויות לאירועי רב נפגעים.

הרידוד מתבצע לפי קריטריונים רפואיים מוקפדים. אין מדובר בהחלטה אדמיניסטרטיבית אלא בהערכה קלינית מלאה. בקבוצות רגישות, כולל מטופלים גריאטריים ופסיכיאטריים, נבחנים גם תנאים סוציאליים ורצף תרופתי.

קופות החולים הרחיבו מוקדים טלפוניים ושירותי רפואה מרחוק. מערכי אשפוז בית תוגברו.

פעילות אלקטיבית מצומצמת – עדיפות למצילי חיים

הפעילות האלקטיבית צומצמה משמעותית. ניתוחים וטיפולים שאינם דחופים נדחים. עם זאת, נשמרת עדיפות ברורה לטיפולים אונקולוגיים, הפריות חוץ גופיות, צנתורים סמי דחופים וטיפולים שאי ביצועם עלול להוביל לנזק בלתי הפיך.

בתי החולים פועלים במרחבים ממוגנים ותת קרקעיים במידת הצורך. צוותים עובדים במשמרות ממושכות.

שרשרת אספקה תחת פיקוח לאומי

משרד הבריאות מפעיל דסק ייעודי לניהול שרשרת אספקה של תרופות וציוד רפואי. הדגש הוא על תעדוף משלוחים קריטיים, הסרת חסמים לוגיסטיים ושמירה על מלאי חירום. מלאי הדם תוגבר משמעותית. המערכת ערוכה לתרחישים ממושכים.

בריאות הנפש: גל פניות מתמשך

לצד הפציעות הפיזיות, נרשמת עלייה עקבית בפניות למוקדי סיוע נפשי. מוקדי החירום, מרכזי החוסן וקווי התמיכה מדווחים על עומס. חרדה, הפרעות שינה ותגובות דחק שכיחות באוכלוסייה הכללית.

מערך בריאות הנפש עבר לשירותים מרחוק במקרים שאינם מחייבים מפגש פרונטלי. מטופלים כרוניים מלווים באופן יזום כדי למנוע החמרה. המסר המקצועי ברור: חרדה במצב חירום היא תגובה נורמטיבית. אך יש לזהות מוקדם מצבי סיכון.

הדיאליזה והמחלקות הכרוניות: רציפות טיפול בכל תנאי

יחידות הדיאליזה ממשיכות לפעול גם תחת התרעות ואי ודאות ביטחונית. מדובר בטיפול מציל חיים שאינו ניתן לדחייה.

צוותים רפואיים וסיעודיים פועלים בתנאי עומס רגשי ופיזי גבוהים. מחקרים עדכניים מהתקופה האחרונה מצביעים על קשר בין רמות חרדה גבוהות לבין ירידה במסוגלות עצמית בקרב צוותים רפואיים. חוסן הצוותים אינו מובן מאליו. הוא מחייב תמיכה מערכתית יזומה.

מערכת בריאות כמערך לאומי

מערכת הבריאות הישראלית פועלת כיום כזרוע ביטחונית אזרחית. היא משחררת כדי לקלוט. היא מצמצמת כדי לשמר. היא מתגברת כדי למנוע קריסה. זהו שילוב של תכנון מוקדם, גמישות תפעולית וניהול יומיומי בתנאי אי ודאות. ברגעי חירום, המערכת אינה רק מטפלת בפצועים. היא מחזיקה את העורף.