איתי בלומנטל: דיוחנו הערב: ישראל צפויה להגיב על שיגור רחפן הנפץ של חיזבאללה שפגע הלילה בכלי הנדסי של צה"ל סמוך לרכס עלי טאהר ברצועת הביטחון הישראלית בדרום לבנון. בשעות האחרונות, בצה"ל מקיימים הערכות מצב, והכינו מספר אפשרויות תגובה: מתקיפה מהאוויר ועד פעולות ממוקדות- למשל נגד המחבלים ברכס עלי טאהר- שיועברו לאישור הדרג המדיני. המנגון האמריקני יעודכן. אחת האפשרויות היא לבצע פעולות שנדחו בתקופה האחרונה, פעולות שנחשבות "לרגישות", בעקבות דרישה של ממשל טראמפ שלא להסית קשב לזירה הלבנונית כל עוד ארה"ב היתה עסוקה בהסלמה מול איראן. גורם ישראלי אומר לנו הערב שלישראל זכות להגיב על פגיעת הרחפן הלילה, גם במסגרת ההסכם שנחתם עם ממשלת לבנון, הסכם שמאפשר לצה"ל לפעול נגד חיזבאללה במקרה שיפר את הפסקת האש.
למה אנשים סקרנים שומרים על חדות מחשבתית לאורך שנים?
המוח האנושי שומר על יכולתו להשתנות, ליצור קשרים חדשים ולהסתגל גם בגיל מבוגר. אחת הדרכים היעילות ביותר לשמור על יכולת זו היא דווקא פשוטה להפליא – להישאר סקרנים
זה לא רק הכמות, זה גם האיכות: מדוע יש משפחות שמזדקנות לאט יותר?
החוקרים זיהו מספר שינויים גנטיים נדירים בקרב משפחות שבהן בני כמה דורות הגיעו לגילים מתקדמים כשהם בריאים יחסית
בעיקר אצל ילדים: כשהטמפרטורה עולה, גם הנפש עלולה להיפגע
ילדים מתקשים לווסת את חום הגוף ביעילות כמו מבוגרים. מנגנון ההזעה שלהם עדיין אינו בשל לחלוטין, שטח הגוף שלהם גדול יחסית למשקלם והם מתייבשים במהירות רבה יותר. גם מבחינה נפשית הם רגישים יותר לשינויים סביבתיים קיצוניים, ולכן ייתכן שהם מושפעים במיוחד מגלי חום ממושכים.
הבדיקה שעשויה לחזות את עתיד המוח - בדרך למניעת דמנציה
האם אפשר לדעת כבר באמצע החיים כיצד ייראה המוח שלנו בעוד עשרים או שלושים שנה? האם הגוף משאיר רמזים מוקדמים לכך שהמוח מתחיל לאבד את חוסנו – הרבה לפני הופעת בעיות זיכרון או אבחנה של דמנציה?
בדיקת הדם שעשויה לחזות את עתיד המוח: פריצת דרך בדרך למניעת דמנציה
האם ניתן לזהות את הסיכון לפגיעה בזיכרון שנים לפני הופעת התסמינים? מחקר חדש מגלה כי מולקולות זעירות בדם משקפות את מצב המוח, מושפעות מאורח החיים שלנו, ועשויות לפתוח עידן חדש ברפואת המניעה ובאריכות החיים הבריאה
התקף הלב של דודי אמסלם: מתי מספיק צנתור ומתי נדרש ניתוח מעקפים?
מחלות לב וכלי דם ממשיכות להיות גורם התמותה המוביל בעולם המערבי. למרות ההתקדמות המרשימה ברפואה, חסימות בעורקי הלב עדיין עלולות לגרום להתקף לב מסכן חיים
לאחר שפעוטות נחשפו לחומרי הרגעה במזון: מה אנחנו יודעים ומה עדיין נבדק?
הילדים עלולים להפוך ישנוניים, אדישים לסביבה, להתקשות לשמור על יציבה, ליפול בעת הליכה, להיראות מבולבלים או לאבד את היכולת לבצע פעולות פשוטות שבדרך כלל אינן מהוות עבורם קושי
תופעת הלוואי הכלכלית שאיש לא צפה - מייקרת את החלבון בעולם
הצלחתן של זריקות ההרזיה משנה לא רק את עולם הרפואה אלא גם את שרשרת המזון העולמית. ככל שמספר המשתמשים בתרופות אלו ימשיך לגדול, צפוי שהביקוש לחלבון איכותי ימשיך לעלות
האתגר החדש לאחר הניתוח: לא רק לרדת במשקל
בעידן שבו הטיפול בהשמנת יתר עובר ממיקוד במשקל בלבד למיקוד בהרכב גוף, איכות חיים ובריאות מטבולית כוללת, נראה כי פעילות גופנית מובנית צריכה להיחשב חלק אינטגרלי מהטיפול הבריאטרי ולא המלצה נלווית בלבד
האם הגוף יכול להתרגל למלחמה? האיום המתמשך על הבריאות שלנו
חלק מהאנשים חווים יותר זיהומים, אחרים מדווחים על החמרה במחלות דלקתיות, מחלות עור, כאבים כרוניים או מחלות אוטואימוניות. במקרים רבים התחושה היא שהגוף פשוט פחות עמיד מכפי שהיה בעבר
היסטריה באולם אירועים: כשהשמחה הופכת לאזהרת בריאות ציבורית
במקרים של הופעת תסמינים, במיוחד לאחר השתתפות באירוע המדובר, מומלץ לפנות לרופא ולעדכן על החשיפה האפשרית
תרופות ההרזיה: האם אנחנו עומדים בפני עידן חדש ברפואה המונעת?
כאשר מטפלים נכון בהשמנה, לא רק המספר על המשקל משתנה. משתנה גם הבריאות המטבולית, איכות החיים, התפקוד הגופני ואולי בעתיד גם הסיכון האונקולוגי
המוח רעב, הגוף מתנגד: הדור החדש של תרופות ההרזיה
כאשר המוח חושב שאין מספיק אנרגיה, גם אם בפועל יש עודף שומן גדול, הוא מפעיל מנגנוני הגנה: הגברת רעב, האטת חילוף החומרים, תשוקה למזון עתיר קלוריות וניסיון להחזיר כל ירידה במשקל
מה אפשר ללמוד מטורקיה, יפן, אירופה וארה״ב על מגפת ההשמנה?
ייתכן שאוכלוסיות מסוימות מגיבות טוב יותר למינונים נמוכים יותר בשל מבנה גוף קטן יותר או מאפיינים ביולוגיים שונים
למה אנחנו אוכלים גם כשאנחנו לא רעבים?
המוח “לומד” את מצב החסר האנרגטי ומנסה להחזיר את הגוף למשקל הקודם. זו אחת הסיבות לכך שרבים חווים רעב מוגבר לאחר ירידה במשקל ועלייה חוזרת במשקל לאחר דיאטות קיצוניות
מי שומר על השריר? הקרב החדש בין התרופות המובילות להשמנה
הטיפול בהשמנה הופך מדויק ומותאם יותר. אין עוד גישה אחידה לכולם. הבחירה בין התרופות צריכה להתבסס על מכלול רחב של שיקולים: מצב בריאותי, גיל, הרכב גוף, יעד טיפולי ואורח חיים
החזרה לשגרה היא תהליך עדין שכדאי לאפשר לו לקרות בקצב אישי
אחרי תקופות של מתח, רבים פונים למתוק, לפחמימות מהירות, לאוכל שמרגיע לרגע. זה טבעי. אבל עכשיו אפשר בעדינות להחזיר את הגוף למקום יציב יותר
כך כמעט קרס מבצע החילוץ הדרמטי בתוך איראן
ציוד ההישרדות שהיה עם הנווט היה מוגבל. כל תנועה הייתה מחושבת, כל שידור קשר נשקל בקפידה כדי לא להסגיר את מיקומו
בין שמיים עוינים להרים קפואים – כך ניצח הזמן את הסיכון
לוויינים, כטב"מים, תקשורת מוצפנת, ומערך מודיעין שמנסה לעשות את הבלתי אפשרי – למצוא אדם אחד בתוך שטח הררי עצום. אבל יש אמת פשוטה, ישנה, שלא השתנתה גם בעידן טכנולוגי
כשהלב רעב ולא הגוף: אכילה רגשית בזמן מלחמה
מחקרים הראו כי אנשים שנמצאים בלחץ כרוני צורכים יותר מזון בערב, במיוחד פחמימות פשוטות. בנוסף, יש עדויות לכך שחשיפה ממושכת לחדשות שליליות מגבירה את הצורך באכילה, גם ללא רעב אמיתי