"נתניהו מאוכזב מהמוסד": התוכנית הישראלית להפלת המשטר באיראן תקועה - זו הסיבה

בזמן שארצות הברית וישראל התכוננו למלחמה נגד איראן, ראש המוסד, פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו עם תוכנית. דוד ברנע, ראש המוסד, אמר כי המוסד יוכל ככל הנראה לעורר את האופוזיציה האיראנית - להצית מהומות ומעשי מרד אחרים שאף עלולים להוביל לקריסת המשטר באיראן.

ברנע גם הציג את ההצעה בפני בכירים בממשל טראמפ במהלך ביקור בוושינגטון באמצע ינואר, כך מדווח הניו יורק טיימס.

נתניהו אימץ את התוכנית. למרות ספקות לגבי כדאיותה בקרב בכירים אמריקאים וכמה גורמים ישראלים אחרים, נראה היה שגם הוא וגם הנשיא טראמפ אימצו גישה אופטימית. הריגת מנהיגי איראן בתחילת המלחמה, ולאחריה סדרה של פעולות מודיעין שנועדו לעודד שינוי משטר, סברו, עלולים להוביל להתקוממות המונית שעשויה להביא לסיום מהיר של המלחמה.

שלושה שבועות לאחר תחילת המלחמה, התקוממות איראנית טרם התממשה. הערכות מודיעין אמריקאיות וישראליות הגיעו למסקנה כי הממשלה האיראנית התיאוקרטית מוחלשת אך שלמה, וכי הפחד הנרחב מפני כוחות הצבא והמשטרה של איראן פגע הן בסיכויים למרד מתחיל במדינה והן בסיכויים של מיליציות אתניות מחוץ לאיראן לבצע פשיטות חוצות גבולות.

התחזית שישראל וארצות הברית יכולות לסייע להביא למרד נרחב הייתה פגם יסודי בהכנות למלחמה שהתפשטה ברחבי המזרח התיכון. במקום לקרוס מבפנים, ממשלת איראן התחפרה והסלימה את הסכסוך, תוך שהיא מנחיתה מהלומות ומכות נגד בסיסים צבאיים, ערים, ספינות במפרץ הפרסי, ונגד מתקני נפט וגז פגיעים.

מאז נאומו הראשון של טראמפ על המלחמה, בכירים אמריקאים זנחו במידה רבה את הדיבור בפומבי על הסיכויים למרד בתוך איראן, אך חלקם מקווים שכזה יוכל להתממש. למרות שהרטוריקה שלו התמתנה, נתניהו עדיין מאמין שזה יכול לקרות.

הניו יורק טיימס מדווח,  כי מאחורי הקלעים, לעומת זאת, נתניהו הביע תסכול מכך שהבטחות המוסד לעורר מרד באיראן לא התממשו. בפגישה ביטחונית אחת, ימים לאחר תחילת המלחמה, ראש הממשלה פתח את דבריו כי טראמפ עשוי להחליט לסיים את המלחמה בכל יום וכי פעולות המוסד טרם נשאו פרי.

בכירים אמריקאים רבים, כמו גם בכירים באמ"ן, ראו בספקנות את התוכנית הישראלית להתקוממות המונית במהלך המלחמה, בכירי צבא ארה"ב אמרו לטראמפ כי האיראנים לא ייצאו להפגין בזמן שארה"ב וישראל מטילות פצצות. גורמי מודיעין העריכו כי האפשרות להתקוממות המונית שתאיים על המשטר נמוכה, ופקפקו בכך שהמתקפה האמריקאית-ישראלית תצית כל סוג של מלחמת אזרחים.

נייט סוונסון, בכיר לשעבר במחלקת המדינה ובבית הלבן, שהיה בצוות המשא ומתן של ממשל טראמפ בנושא איראן בראשות סטיב ויטקוף עד יולי, אמר שמעולם לא ראה "תוכנית רצינית" לקידום התקוממות באיראן בתוך ממשלת ארה"ב בשנותיו הרבות בנושא מדיניות איראן.

"הרבה מפגינים לא יוצאים לרחוב כי יירו בהם", אמר סוונסון לניו יורק טיימס. "הם הולכים להיטבח. זה דבר אחד. אבל הדבר השני הוא שיש חלק ניכר מהאנשים שרק רוצים חיים טובים יותר, והם פשוט נדחקים הצידה כרגע. הם לא אוהבים את המשטר, אבל הם לא רוצים למות בהתנגדות לו. 60 האחוזים האלה יישארו בבית".

הוא הוסיף, "עדיין יש אנשים נלהבים נגד המשטר, אבל הם לא חמושים, והם לא מוציאים את רוב האוכלוסייה לרחובות".

גם האפשרות שהכורדים יפילו את המשטר פחות נתפסת בממשל טראמפ כמשהו ממשי. במהלך הימים הראשונים של המלחמה, מטוסים תקפו מטרות צבאיות ומשטרה איראניות בצפון מערב איראן, בין היתר כדי לסייע בסלילת הדרך לכוחות הכורדים.

במהלך תדרוך טלפוני ב-4 במרץ, נשאל דובר צה"ל לתקשורת הזרה האם ישראל מבצעת הפצצות אינטנסיביות במערב איראן כדי לסייע לפלישה כורדית. הדובר, סגן אלוף נדב שושני, אמר: "פעלנו בכבדות רבה במערב איראן כדי לפגוע ביכולות המשטר האיראני ולפתוח את הדרך לטהרן, וליצור חופש פעולה. זה היה המיקוד שלנו שם".

אבל גורמים אמריקאים כבר אינם מתלהבים מהרעיון להשתמש בכורדים ככוח שיביא שינוי. שבוע לאחר תחילת המלחמה, ב-7 במרץ, אמר טראמפ כי אמר במפורש למנהיגים הכורדים לא לשלוח מיליציות לאיראן. "אני לא רוצה שהכורדים ייכנסו", אמר לכתבים. "אני לא רוצה לראות את הכורדים נפצעים, נהרגים".

העיתון דיווח כי קודמו של ברנע במוסד, יוסי כהן, החליט כי ניסיון להתית מרד בתוך איראן הוא בזבוז זמן והורה לצמצם למינימום את המשאבים המוקדשים לעניין. במהלך כהונתו של כהן, שהסתיימה בשנת 2021, חישב המוסד כמה מאזרחי המדינה יצטרכו להשתתף במחאות כדי שהן יאיימו באמת על ממשלת איראן, תוך השוואת ההערכות לגודל המחאות בפועל מאז המהפכה האיראנית ב-1979.

"תהינו אם נוכל לגשר על הפער הזה", אמר כהן בשנת 2018, "והגענו למסקנה שלא נוכל". במקום זאת, האסטרטגיה של המוסד באותה תקופה הייתה לנסות להחליש את הממשלה עד שתיכנע למעשה לדרישות הישראליות והאמריקאיות - תוך שימוש בשילוב של סנקציות כלכליות משתקות ופעולות להתנקשות במדענים גרעיניים ומנהיגים צבאיים איראניים ולחבלה במתקנים גרעיניים.

אך גורמים ישראלים אומרים שעדיין לא איבדו תקווה. "אני חושב שאנחנו צריכים מגפיים על הקרקע, אבל הם חייבים להיות מגפיים איראניים", אמר יחיאל לייטר, שגריר ישראל בארצות הברית, ב-CNN ביום ראשון, כשנשאל כיצד תסתיים המלחמה. "ואני חושב שהם מגיעים".