צעיר בן 24 נפצע בינוני ממסור דיסק והובא לחבירה עם צוותי מד"א בשגב שלום. חובשים ופרמדיקים של הארגון העניקו לו טיפול רפואי ופינו אותו לבית החולים סורוקה עם חבלת פנים
הסתירות המביכות בתגובת הכתבת שהשפילה חרדים, והבקשה של ערוץ 12
תגובתה של כתבת "חדשות 12" ענבר טויזר מעוררת סערה מחודשת בשל הפער המובהק בין הנרטיב המוצג בה לבין התיעוד מהשטח. בעוד הכתבת נשענת על ערכי השכול והשירות הצבאי כדי להצדיק את העימות מול הנערים החרדים, הסרטון חושף טון לעגני ומשועשע שאינו עולה בקנה אחד עם אווירת האבל המתוארת
התגובה של כתבת "חדשות 12" ענבר טויזר, לאירוע המזעזע בו היא ובעלה משפילים ומבזים שני בחורי ישיבה, שהודהדה הבוקר (חמישי) שוב על-ידי גורמים בעלי עניין, הייתה אמורה להיות "הודעה מרגשת" שתשקיט את הרוחות. במקום זאת, היא רק הציתה את האש מחדש. טויזר בחרה להשתמש בקלף הרגיש ביותר בחברה הישראלית - השכול, אלא שהתיעוד מהשטח פשוט מפריך את הנרטיב שלה.
בתגובה נכתב: "בן הזוג שלי חזר מהר הרצל מאזכרות של 6 חברים שלו שנפלו בלבנון". מדובר בסיטואציה שאמורה להשרות כובד ראש וכאב. אך בסרטון, במקום צער ואבל, אנחנו רואים מופע של התנשאות. הוא לא נראה כמי שנושא עליו את משא השכול, אלא מישהו שצוחק, מתבדח ונהנה מהסיטואציה. קלות המעבר מכאב השכול ללעג וציניות מול נערים תמימים, מעלה תהיה קשה: האם השכול הוא ערך, או רק תירוץ להלבנת פנים?
טויזר מגדירה את האירוע כ"שיחה נעימה". כל מי שצפה בסרטון כנראה שלא ממש מצא שם נעימות. הוא מצא שם ניסיון מכוון "לייצר אייטם" על גבם של בחורי ישיבה צעירים ותמימים. הצחוקים שנשמעים ברקע והטון המתגרה לא משאירים מקום לספק - הם לא חיפשו הידברות, הם חיפשו להשפיל.
בעוד טויזר מנסה לצייר תמונה של דיאלוג לגיטימי, איש התקשורת יאיר לוי, חשף הבוקר בראיון ליקי אדמקר וישראל כהן ברדיו "קול ברמה" מציאות כואבת בהרבה. "ישבתי איתם שעות, הבחורים בטראומה", סיפר לוי בכאב. "הילד בן ה-13, אי אפשר לטעות בו שהוא קטין, אמר לי: 'נורא התביישתי ורציתי שהאדמה תבלע אותי'. הם ראו שני ילדים במצוקה והשפילו אותם רק בגלל החזות החרדית שלהם. זו אנטישמיות לכל דבר".
לוי אף חשף את הלחצים שהופעלו עליו, לטענתו, מצד הערוץ: "פנו אליי מערוץ 12 וביקשו ממני להוריד את הלהבות. היו לי רגעי שבירה שחשבתי לוותר לה, אבל כשעמדה מולי משפחת בורשטיין וההבנה שזה מול כל הציבור החרדי וזו לא פעם ראשונה שלה - הבנתי שצריך תג מחיר תקשורתי".
טויזר חותמת בקביעה ש"לא להתגייס לצבא בתקופה כזו זה בהחלט דבר להתבייש בו", אמירה שנשמעת מעט אירונית מפי מי ששירותה הצבאי הסתכם בתפקיד מפיקה עורפית במערכת עיתון, הרחק מהחזית ומהקרבות עליהם היא מטיפה.
מי שחוזר מהר הרצל אחרי שאיבד שישה חברים, בדרך כלל מחפש שקט וחיבור. הוא לא עומד בפתח הבית, מתבדח ומלגלג מול המצלמה ומנסה להוציא צעירים חרדים "קטנים". הניסיון של טויזר לחבר בין הכאב הלאומי לבין המופע הציני שלה, הוא אולי הצעד המביך ביותר בפרשה הזו.
למרות הסתירות, מצורפת תגובתה המלאה של ענבר טויזר: "בנימה אישית: בן הזוג שלי, קצין במילואים שחזר אתמול מהר הרצל מאזכרות של 6 חברים שלו שנפלו בלבנון, כולם אגב היו דתיים. ניהלנו שיחה נעימה עם שני בני 18 שדפקו לנו על הדלת ושאלנו אותם למה הם לא מתגייסים. לכל מי שכתב לי שביזיתי אותם - על דבר אחד אנחנו מסכימים. לא להתגייס לצבא בתקופה כמו זו - זה בהחלט דבר להתבייש בו".
