דיווח בעזה: שני נהגי משאיות סיוע הומניטרי נורו למוות באזור מוואסי ברפיח
רוב הליכודניקים נגד השריונים של נתניהו; זה היורש המועדף
רק 49% מהמתפקדים תומכים בדרישת נתניהו ל-10 שריונים | קרוב למחצית מתנגדים לחוק הגיוס | אמיר אוחנה מבסס את מעמדו כיורש המועדף בעוד טלי גוטליב כובשת את המקום הראשון ברשימה - כל הנתונים
פריימריז בליכוד צילום: תומר נויברג, פלאש 90
רוב מתפקדי הליכוד מתנגדים לכמות השריונים שדורש ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ברשימת המפלגה לכנסת - זה הממצא הדרמטי שעולה בסקר חדש שנערך בקרב מתפקדי הליכוד הפעילים בחודש מאי 2026.
בנוסף, נראה כי כוחו של נתניהו במפלגה נשחק מעט. בסקר שנערך על ידי מכון "אגם" בחודש ינואר האחרון ופורסם בוואלה, 80% ממתפקדי הליכוד העדיפו אותו לראשות המפלגה, אולם כעת, רק 75% בין מתפקדי המפלגה - מעדיפים אותו.
לפי הסקר, ברשימת הליכוד לכנסת ה־26 דורגה טלי גוטליב במקום הראשון עם 71.5% תמיכה בקרב מתפקדי הליכוד הפעילים. אחריה דורגו יו"ר הכנסת אמיר אוחנה עם 69.9% ומשה סעדה עם 61.6%. אלי כהן הגיע למקום הרביעי עם 56.6%, בועז ביסמוט לחמישי עם 54.8% ועמיחי שיקלי לשישי עם 52.8%. ישראל כ"ץ דורג שביעי עם 47.5%, מירי רגב שמינית עם 42.5% ויריב לוין תשיעי עם 41.3%.
עמית הלוי רשם את העלייה החדה ביותר וטיפס שבעה מקומות למקום ה-14. גם חנוך מילביצקי וגילה גמליאל עלו בשישה ושבעה מקומות בהתאמה, בעוד אופיר כ"ץ התחזק בשלושה מקומות והגיע למקום ה-13.
מנגד, ניר ברקת וגלית דיסטל אטבריאן ירדו שישה מקומות כל אחד, מיקי זוהר איבד שישה מקומות נוספים, דוד אמסלם ואבי דיכטר ירדו ארבעה מקומות כל אחד, וישראל כ"ץ, שר הביטחון בממשלת נתניהו הנוכחית, ירד שלושה מקומות לעומת המדידה הקודמת.
עם זאת, בשאלה על דרישת נתניהו לקבל 10 שריונים ברשימת הליכוד לכנסת, רק 48.9% השיבו כי יש לקבל את הדרישה במלואה. 31.4% תמכו במודל מצומצם יותר של שניים-שלושה שריונים בלבד, כפי שהיה לדבריהם במערכות קודמות. 10.5% השיבו כי הם מתנגדים לשריונים וסבורים שמתפקדי הליכוד צריכים לבחור את כלל המועמדים.
בסוגיית הירושה האפשרית בליכוד, במקרה שבו נתניהו לא יתמודד, אמיר אוחנה קיבל את שיעור התמיכה הגבוה ביותר - 26.1%. אחריו ישראל כ"ץ עם 18.1%, טלי גוטליב עם 11.4% - ויריב לוין עם 10.7%. אוחנה הוביל גם בשאלה מי מבכירי הליכוד מוערך ביותר, עם 21.9%. אחריו דורגו אלי כהן עם 16.2%, ישראל כ"ץ עם 15.2% ויריב לוין עם 9%.
בסוגיית חוק הגיוס, 40.9% מהמשיבים אמרו כי הם מתנגדים לקידום החוק, 32.3% תומכים ו-26.9% השיבו שאינם בטוחים.
כאשר נשאלו כיצד תשפיע הצבעה בעד החוק על אופן ההצבעה שלהם בפריימריז, 30.2% השיבו כי הדבר יקטין את הסיכוי שיצביעו עבור אותם חברי כנסת, 55.7% אמרו שלא תהיה לכך השפעה ו-14.2% בלבד אמרו כי הדבר יגדיל את הסיכוי שיתמכו בהם.
בסקר נבדקה גם השפעת משפחת נתניהו וסביבתו הקרובה על מעמדו הציבורי. 20.4% השיבו כי הסביבה הקרובה "מחזקת". 16.8% אמרו כי היא "מחזקת במידה רבה". מנגד, 20% אמרו כי היא "מחלישה" ו־9.7% כי היא "מחלישה במידה רבה". 33.2% השיבו שאינם בטוחים.
כאשר נשאלו על הטיפול של ראש הממשלה בהתבטאויות של דוברו זיו אגמון, 36.7% אמרו שהם מאוכזבים מהטיפול באירוע. 33.2% אמרו שהם מרוצים. 30.1% השיבו שאינם בטוחים.
בסוגיית החנינה לנתניהו, 74.6% אמרו כי יש לפעול לקידום חנינה בהקדם האפשרי. 25.4% השיבו כי יש להימנע מעיסוק בנושא ולהמתין להכרעת בית המשפט.
בנוגע לוועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר, 61.3% מהמשיבים תמכו בוועדת חקירה ממשלתית, בעוד 38.7% תמכו בוועדת חקירה ממלכתית שאינה כפופה לממשלה ולדרג הפוליטי. 51% מהמשיבים השיבו כי יש להגדיר את מבנה הוועדה שתחקור את אירועי 7 באוקטובר עוד לפני הבחירות, בעוד 49% השיבו שלא או שאינם בטוחים.
ביחס לניהול המערכה הנוכחית, נתניהו קיבל את הציון הגבוה ביותר מבין הגורמים שנבדקו - ציון ממוצע של 4.58 מתוך 5. 76% מהנשאלים העניקו לו ציון "מצוין", ורק 4.3% נתנו לו ציון "גרוע". שר הביטחון ישראל כ"ץ קיבל ציון ממוצע של 4.00, הרמטכ"ל אייל זמיר 3.43, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ 4.28 ושר ההגנה האמריקני פיט הגסת' 4.43.
בשאלה האם הם מאמינים להצהרות של בכירים ישראלים על חולשת איראן וחיזבאללה, 56% השיבו שהם מאמינים, 27% אמרו שאינם בטוחים ו־17% אמרו שאינם מאמינים.
בנוגע לתוצאות מלחמת "שאגת הארי", 36.7% מהמשיבים אמרו שהם שבעי רצון במידה רבה ו־19.3% במידה רבה מאוד. 32.5% השיבו שהם שבעי רצון במידה בינונית, 6.8% אמרו שאינם שבעי רצון ו־4.8% השיבו שהם מאוד לא שבעי רצון.
65.4% מהנשאלים אמרו כי יש לתת לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הזדמנות להגיע לפתרון דיפלומטי מול איראן ולהתאים את ישראל לבקשותיו, בעוד 34.6% אמרו כי עצירת הלחימה היא ביטוי לאובדן ריבונות ואין להפסיק את המלחמה עד להשגת המטרות שהוגדרו.
