עמית סגל: לדברי נציג רה״מ: ״הודעת היועמ״שית מתארת שני אירועים חסרי משקל שקדמו להחלטה על הגשת התצהיר של ג׳, ומטרתה לפסול את מינוי גופמן״
ה'בר מצווה' הקבוצתית של 'זה לזה': כל השאלות והתשובות על השולחן
מאחורי התמונות המרגשות והאירוע הגדול מסתתר סיפור עמוק הרבה יותר: לא “הפקת בר מצווה” ליתומים, אלא ניסיון להציל לב של ילד ברגע הכי רגיש בחייו • בראיון מיוחד מסביר הרב יהודה פריזנד למה דווקא אירוע קבוצתי מעניק כוח, שייכות וגאווה ואיך הפכה בר המצווה מכאב שקט לרגע של צמיחה, כבוד ותקווה למשפחות שלמות
-
כתבה מקודמת | חרדים | כתבה שיווקית
שלום הרב יהודה פריזנד, יו"ר מערך החונכים הארצי ״בני מלכים״.
אנחנו רואים בימים האחרונים פרסומים לקראת אירוע בר המצווה השנתי ל־52 יתומי "זה לזה". תסלחו לנו על השאלה, מה הקטע של בר המצווה הזאת?
בר מצווה זה אירוע אישי, ששייך לכל ילד בפני עצמו, למה לערבב 52 חתנים יחד?
מה בדיוק משמעות האירוע הפומבי הזה?
"וואו, שאלה כל כך חשוּבה, אבל בשביל להבין אותה אתה צריך שנייה אחת להבין את הרקע, מי זה החתן המדובר.
ספוילר: לא מדובר בילד, מדובר בגיבור.
זה ילד שעבר מסע בלתי נתפס של כאב, כזה שגם מבוגרים בעשרות שנים לא עוברים.
תעצמו עיניים ותחשבו על ילד בן 9 שהתייתם פתאום.
שום דבר לא יחזור להיות כמו שהיה. החיים השתנו ללא היכר.
גם שמחת הבר מצוה לא דומה יותר לשום דבר אחר. זו שמחה מהולה בגעגוע, בכאב נורא.
הוא מגיע לאירוע בר המצווה של החברים שלו, רואה את כל המשפחה, משלב התמונות ועד הדרשה, יושב באירוע ורואה ליד החברים שלו את אבא שלהם, כולם אחרת.
ורק הוא נשרף מגעגוע לאבא אוהב שישמח איתו ברגע הזה, יהיה גאה ומאושר מהצלחתו.
בדרך כלל במשפחה רגילה, אירוע בר המצווה הוא ציון דרך משמעותי ומרגש למשפחה. אירוע שהוא רק שמחה ואושר.
זה המעמד הראשון של החתן עצמו, אירוע שמוזמנת אליו כל המשפחה המורחבת, והאירוע דומיננטי מאוד עבור החתן שמוצא את עצמו במרכז.
שנים ארוכות שאנחנו רואים את המציאות הזו בעיניים שורפות מדמעות.
רואים חתן יתום בתקופה שלפני בר המצווה, נער שיכול להיות ילד שמח וחיוני, אך דווקא סביב תקופת בר המצווה הוא מתפרק רגשית.
איך בכה פעם ילד לחונך שלו, ואני מצטט כמעט מילה במילה:
'מה אני צריך בר מצווה?
ששוב הדוד שלי ישב לידי ויראה לי כמה הוא מרחם עליי?
כולם יישבו סביבי כמו ילד מסכן שזקוק לרחמים, ששוב הסבא שלי יגיד לי באמת מכל הלב, לא מרוע חלילה, את המילים הצובטות כל כך: תזכור יענק'לה, תהיה תמיד כמו אבא שלך.
אני אוהב את סבא, אבל לא תמיד זה כיף לי שהוא יושב לידי ככה קרוב מול כולם. סבא זקן מידי, לאף חבר אין אבא בגיל הזה.
ובכלל, שוב חסר לי אירוע שאמא שלי תתפרק ותגיד שוב ושוב שהיא אלמנה?!
נמאס לי להיות שונה מכל הכתה, מכל החברים. להיות חריג ולהיות זה שכל העיניים עליו'.
מהמקום הזה התחלנו לחשוב על אירוע בר המצווה הגדול. אירוע בו כל חתן הוא מלך, הוא יחד עם עשרות חברים שהפכו לחברי נפש. חברים עם אותה התמודדות ואותה עוצמה. הם מדברים על הכל ומרגישים בנוח.
להרשמה לשידור החי של בר המצווה של זה לזה לחצו כאן>>>
הם עוברים יחד עיבוד רגשי עמוק, הכנה אמיתית, ובעיקר מסע ארוך של חודשי הכנה מרוממים ומלאי השקעה, כשהשיא שלהם זה האירוע המרכזי, אותו לקחנו צעד נוסף כאשר הבנו שמעבר לחתן בר המצווה, גם בשביל המשפחה זה אירוע שהוא בגדר הצלה.
זו מעטפת שלמה, זה נותן להם כוח וכבוד ובעיקר עוצמה, הבנה שכאן צומחים מתוך המשבר. אפשר להסתובב כל החיים עם מעין 'תו נכות' על היותם יתומים, ואפשר, וזה היעד העליון שלנו שמדובר כל העת, אפשר לקום ולצמוח מתוך השבר הזה.
זו התשובה בקצרה. כמובן שאפשר להאריך עוד, אבל הנקודות הללו מספיקות להבין עד כמה הנושא הזה הוא חיי נפש..."
מעניין מאוד. שאלה נוספת בבקשה, הרב פריזנד:
מה העניין של התמונות? למה לא לעשות אירוע סגור ואינטימי?
"שאלה מצוינת! ארגון 'זה לזה' הוא הארגון שבאופן מובהק סגר באופן הרמטי מיום הקמתו את כל נושא התיעוד מתוך דגש לכבוד היתומים והאלמנות.
במשך השנה אנחנו עושים עשרות פעילויות ולעולם לא נוציא תמונות, לא של אלמנות ולא של יתומים. כל נשמה היא קודש ואינה מיצג או רכוש רגשי של עם ישראל. זה טאבו שלא נשנה.
בקיץ האחרון עשינו ימי פעילויות ענקיים. הצטרף אלינו תורם גדול שכבר שנים מחזיק ותומך בארגון ואמר לנו:
'למה אתם לא מוציאים תמונות? זו ההזדמנות שלכם להגיד לעולם את מה שאתם עושים'.
אבל התשובה שלנו היא שהארגון שלנו מתמקד בעיקר בבניית נפש היתומים והאלמנות.
כמובן שיש עוד אינספור פעילויות עזרה וכו', אבל ההתמקדות היא בנפש. כל מה שלא תורם לחוסן נפשי, גורם להחלשה. זה לא יקרה אצלנו. הקשר שלנו, של משפחת זה לזה, הוא קשר של נפש, של חממה משפחתית באמון הדדי של כולנו.
אני אביא לך דוגמה מבר מצווה מלפני כמה שנים: היו לנו מתוך 48 היתומים 13 משפחות שדאגנו להן לתפילין, לביגוד מהחתן ועד למשפחה, ועוד עזרה שלא נרחיב עליה.
אבל את זה אנחנו עושים על הדרך. השמחה הגדולה והשליחות הגדולה שלנו זה מה שאנחנו מביאים לבר המצווה.
מגיעים לשם יתומים שנמצאים אצלנו בארגון, חלקם כבר 8 שנים ויותר.
שנים שבהן ליווינו אותם בעזרה הכוללת תמיכה רגשית ולעתים גם סיוע מקצועי נפשי ויותר. עשינו הכל בכדי לתת להם את הכוח להתמודד.
להרשמה לשידור החי של בר המצווה של זה לזה לחצו כאן>>>
שנים שבהן חונך אישי מטעם הארגון ישב עם הילד כל שבוע וגם כמה פעמים בשבוע, ולמד אתו במסגרת תוכנית 'בני מלכים', שלח לו פתק לרבי איך הוא למד, אירח אותו בשבתות, שמר על קשר עם המשפחה בשביל לבנות אותו במקסימום ועוד ועוד.
ככה שבאמת באירוע רגיל במשך השנה אנחנו לא מוציאים תיעודים, וגם באירועי הבר מצווה במשך שנים לא יצאו תיעודים.
המפנה התחיל לפני כמה שנים, כשקיבלנו טלפון מאמא ששאלה אם אפשר ש'בבר המצווה' הבן שלה ישב הכי קרוב לגדולי ישראל, כי הוא רוצה שיראו אותו בכל התמונות.
רק אז נפל לנו האסימון שב'בר מצווה', במעמד הספציפי הזה, הצלחנו להגיע אל היעד שהצבנו לעצמנו. זה הפך אכן לאירוע של כבוד.
התמונות מוסיפות עוצמה וגאוות יחידה לכל חתן. זה מרים את המורל, נותן להם את התחושה שכל כך מגיעה להם, שכולם אתם והם במרכז ממקום של עוצמה, של הצלחה וגאוות יחידה.
וכמובן שזה משמח ומחזק את האמהות ובני המשפחה שאי אפשר לתאר.
ואז עשינו את השינוי.
אז עכשיו, באירוע שהוא כה מרגש, התמונות והסרטונים מרימים את המורל של המשפחות, וזו ההזדמנות שלנו לשתף אתכם בטיפה מתוך הפעילות."
מעניין מאוד. אמרת כאן בין המילים "חונכים". האם הם מגיעים לבר המצווה?
"אוי, אתה ממש מצחיק אותי.
הם מגיעים לרוב יחד עם המשפחה והילדים שלהם.
הקשר בין חונך לילד אצלנו זה דבר ששווה כתבה נפרדת. זו מערכת של יותר מ־1000 ילדים.
רק להבנה: בשנה שעברה בבר מצווה היה חונך שחיתן את הילד הבכור שלו בחודש אב, ולכבוד החתונה הוא עשה 'שטריימל' חדש. הוא ביקש במיוחד שזה יהיה מוכן כבר לאירוע בר המצווה, ואז הוא חידש אותו והגיע איתו לראשונה.
אירוע בר המצווה עבור החונכים ובשבילנו כארגון זו נקודת שמחה מיוחדת ומרגשת מאוד. זה ציון דרך מלא הודיה לה' שאין שני לו."
אני רוצה לסיים עם סיפור. בארגון שלנו יש יתומים מאבא, יתומים מאמא, מכל העדות והחוגים: חסידים, ספרדים, ליטאים, ברסלב, חב"ד, מאשקלון, צפת, עפולה, ירושלים, בני ברק וכו'.
"לפני כמה שנים, אלמן שנמצא בקשר עם הארגון אך לא משתף את הילדים שלו בכל הפעילויות, פנה אלינו ממש ימים לפני בר המצווה בשאלה האם הוא יכול לצרף את הילד שלו. אנחנו כבר הצענו לו תקופה לפני כן להצטרף והוא סירב.
לשאלתנו מה השתנה, הוא ענה שיש למשפחתו דמות חינוכית מוכרת מאוד שמתעסקת הרבה גם במשפחות יתומים, שמפני צנעת הפרט לא אגיד את שמה, והוא חייג אליו במיוחד להגיד לו שחשוב מאוד שהילד שלו יהיה חלק מבר המצווה.
כי הוא רואה שמעבר לצד הגשמי והחברתי, שזה מועיל לילד מאוד, הוא שם לב שגם רוחנית נוצרת מזה משמעות גדולה לילד.
אחרי שהוא משתתף במעמדי ההכנה ועולה לבתים של גדולי ישראל, שאף הם כל שנה מכבדים וטורחים להגיע ולהשתתף, זה חקוק בילד רושם עמוק מאוד ונותן לו כוח גדול להמשך הדרך."
תודה רבה הרב פריזנד.
"בשמחה!"
להרשמה לשידור החי של בר המצווה של זה לזה לחצו כאן>>>
