דיווח בעזה: שני נהגי משאיות סיוע הומניטרי נורו למוות באזור מוואסי ברפיח
"לא באמת שונאים": מה עומד מאחורי שנאת החרדים?
"יהודים לא באמת שונאים אחים אלא אם הם כל כך רחוקים ודומים לגויים, ששונאים אותנו לדורות כי אנחנו קיבלנו את כל הסודות" | אפרת ברזל בטור אישי נוקב - כיצד נוצרת שנאה בין אחים בעם היהודי, על פחד וחיבור, מה עומד מאחורי תחושת הניכור ומדוע דווקא הרצון להשתייך עלול להפוך לעיתים למקור של ריחוק
אני יודעת, זה חג, וזו אהבה, אהבת תורה ורביולי גבינה, ואני הולכת לכתוב על שנאה.
כי היא הטרידה אותי, אז. והפחידה אותי, אז. ואולי יותר מכל סקרנה אותי בהיתכנות שלה בתוך בני אדם, יהודיים.
לשנוא אחים? ככה? איך זה יכול להיות? בחיים לא חשבתי שמישהו ישראלי יכול להגיד לבן עמו, "אתה לא אח שלי", "אתה לא העם שלי".
והחלטתי שאני משקיעה זמן ועניין כדי להבין מוח של 'שונא', חולי של אנטי, מאיפה הוא צומח? זה עניין אותי איך מגיעים לשם, מה התהליך, מה עושה המוח כדי לפתח דרגות כאלה של 'שונא אותך'.
ברמה הפרטית והגדודית.
איך זה פועל ביחיד, ובקולקטיב.
המשפט הזה שאומר 'כשהתלמיד מוכן המורה מגיע', הוא נכון, ואפשר לראות אותו מתרחש כמו בשדה מחשבתי שנחרשים בו תלמים. אם האדם פותח בקשות לפני אלוקים, מבקש להשאיל ידע, הוא יקבל מתן תורה. קבלת ידע שהוא קדוש עבורו. אל החריש הפנימי שלו ישפכו אט אט תשובות זמינות שמסתובבות באוויר ומחפשות ראשים ולבבות לגור בהם, להתקיים. קיום מצוות.
עכשיו כשסיני וחורב קרובים לי יותר ועלבונה של תורה, זו שמבקשת אצלנו בית, ממשית לי יותר, קל לי להבין בבהירות את העמידה של כולנו שם מנגד ההר. ולמה כשאנחנו כקבוצה מקבלים במתנה ידע אינסופי על העולם זה מרגיז את כולם,
אבל יהודים ששונאים אחים? ככה?
ופתחתי תלמים בתוכי, ופתחתי ספרים וצלצלתי למבינות ועשינו השוואות של שנאות באירופה אצל הגויים ושל ישראל עכשיו ויהודים. "מה איכפת לך?", אמר לי שוב ושוב, בעלי הליטאי, "ממה את מוטרדת תגידי לי? שישנאו. זה רק יחזק אותנו". התשובה שלו היתה טובה ומרגיעה אותי בתחילה, ואפילו קצת קינאתי בה, אבל אחרי שעה, שוב הייתי באה אליו עם קושיות של איך זה יכול להיות, "את היחידה שמתרגשת ממה שהם שונאים, מה איכפת לך, שיהיו בריאים, תלמדי מהחרדים האמיתיים".
ושתקתי אותי, אבל,
"זה לא יכול להיות", חשבתי לעצמי, "אמשיך לי ואבדוק". מרתק הוא המסע של הנפש כשמדובר ברצון לחיבור ואהבה, זאת בריאות של קשר ומשפחה, אבל בעיוותים ובבריחות, בהלקאות ושנאות? בהשלכות ובהרעלות?
וצלצלתי לחני, כי ידעתי שהיא תדע.
חני, היא פסיכואנליטקאית בכירה. פעם, כתבתי פה, לפני אולי תשע שנים, טור על 'מעברים', מעברים של נשים. על הרגע הזה שבו לא מודיעים לך אבל את עוברת תפקיד. מלהיות ילדה, ללהיות בחורה, ומשם לנשואה צעירה, ומשם לנשואה מתבגרת, ומשם לסבתא צעירה ולסבתא זקנה. ואיש לא מודיע לך שנגמרה פורמלית תקופה. שהתפקיד השתנה. אם את לא ערה לעצמך, איש לא יעדכן, זאת תהיי את כשלפתע תתעוררי ותתגעגעי לחביתות שהיית עושה ערב, ערב, לקטנים.
חני לימדה אותי כבר מזמן את הביטוי 'סזורה' כחתך של אירועים, מקרים וזמן. ידעתי שהיא תבין ותדע להסביר לי גם איזורי שנאה באדם, והיא באמת ידעה. בנפש היא מבינה. בינתיים אנחנו כבר מתכנסות יחד כדי לעשות בבני ברק סדנה על אישיות ואיך היא נבנית, על תפקידים ואיך הם מתעצבים, על מה באמת בראש מזיז אותך למקום שרצית להרגיש.
אני אוהבת את חני, לכל מושג שאנחנו מדברות עליו, אנחנו מוצאות חג, ועומק, והסבר תורני חזק שעושה לנו אחת עם השניה השלמות ופאזלים בין אנשים שיודעים להינות מה - חומר הזה שנקרא - רוח.
ההיפך מאהבה, אינה שנאה, ההיפך מאהבה הוא פחד. פחד לאהוב, פחד להיפגע, פחד לתת את עצמך כי אולי פעם העצמי הזה נפגע. שנאה חייבת רקע ומקומות להשלכה כשהרע נמצא דווקא בתוכך. להיכנס לראש של השונא זה לגלות בעומק שגם הוא לא בדיוק כזה.
בשבת האחרונה התארחנו במלון. לקראת סוף הסעודה השנייה הגיע אל השולחן שלנו זוג. שאנחנו לא מכירים. את הילדים הם השאירו כדי קצת להתאוורר, זוג חרדי חביב, הגיע לשולחן עם שאלה. האיש סיפר שהוא עובד באחד מהמקומות בירושלים, שהוא מעולה בתפקידו במשרד, תפקיד הדורש הרבה חכמה ומחשבה. והוא, שלמד כל חייו גמרא, מצליח מאוד במשרד, מוצא פתרונות לבעיות שאנשים ותיקים ממנו שם, לא מצליחים. "רצינו לשאול", הם אמרו, לגבי משפט שחוזר על עצמו שהם שומעים שם בקרב העובדים החילונים, רעיון שאינו מובן להם כלל. הקשבתי קשב רב. "כל פעם כשרואים כמה אני מעולה במשרד אומרים לי את המשפט 'בקצב הזה אתה תהיה חילוני', מה זה הקטע הזה? מה הקשר? למה אם אני טוב בעבודה השלב הבא שלי בעיניהם הוא להצטרף אליהם?".
'מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכהו כחמור', להיות מעולה במשרד ומקיים מצוות באדיקות זה לא מסתדר להם עם ראשית חכמה ואחריתה. יהודים לא באמת רוצים לשנוא אחים, אם תצטרף אליהם הם לא יצטרכו להיות בקונפליקט ששונא אותך, הם יוכלו להגיד, הנה, סינפנו אותך.
יהודים לא באמת שונאים אחים אלא אם הם כל כך רחוקים ודומים לגויים, ששונאים אותנו לדורות כי אנחנו קיבלנו את כל הסודות.
להצטרפות לקבוצות התוכן של אפרת ברזל >>>
תגובות, הערות והארות ניתן לשלוח למייל: efrati41@gmail.com
