חינוך ומשפחה

"'אזור הגאונות' שקיים בכל אחת ואחת מאיתנו. שכדאי למצוא אותו, ולחיות אותו, ולא לתת לאף אחד לבקר אותו" | אפרת ברזל בטור אישי על האזור הפנימי של כולנו – המקום הקדוש והייחודי. רק שלנו. אזור שבא לידי ביטוי בתחומים רבים, בבית בעבודה ובכל מקום

בריאיון בגל"צ חשפו סיון וידידיה מאיר את ספרה החדש של אפרת ברזל "רוצו לחבק את הילדים שלכם", המציע כלים פשוטים להורות רגשית וקשובה | השניים שיתפו שלושה טיפים מתוך 41 רעיונות ליצירת בית יהודי, בריא ומחובר

"אם היה לך קשה כל כך, והיה, ואתה עדיין דתי רציני, מקיים מצוות ולא מרפה, קלה כבחמורה, כנראה שהאמת היהודית גדולה וחזקה כל כך, ששום דבר שאנשים יעשו לך בדרך לא עומד מולה" - אפרת ברזל בטור אישי על העוצמה והדרבון שמגיעים מתוך אמירת האמת על קשיים

"זה מה שהרגשתי כשיצאתי מהבית ברחוב רשב"ם עם הנייר שנתנה לי כלתו של הסטיפלר ותליתי אותו בכוונה במקום יצירתי ובלתי שגרתי, כי זה מה שיכריח אותנו חינוך ילדים אמיתי" | אפרת ברזל בטור אישי על דברי הסטייפלר הקדוש לאמהות והעקרונות החינוכיים המדגישים את כוחה של האם בעיצוב מידות ילדיה

"בהתחלה, כשנעלבתי אמרתי, מה? החיתוכים שלי אולי גסים? לא אסטתיים? לא מדוייקים? כדאי לי לעבור סדנה לשיפור חיתוכים?" אפרת ברזל בטור אישי על רגע קטן שהפך לתובנה גדולה. כשבתה ציינה שהמרק נראה "לא שלה", היא מגלה חיבור מפתיע לרוחב הלב של הרבנית קנייבסקי, דרך קניידלך גסים אך נדיבים. האם דווקא חיתוך לא מדויק יכול להעיד על אימהות אמיתית?

"נכנסים לסוכה בכל חול המועד ובשבת – ודאי. עוצמים עיניים, ושוהים שש שניות לפחות באיזו שהיא תפילה שהתקבלה ובירכתה קיימת עלינו, עתה" אפרת ברזל בטור אישי על כוחה המיוחד של שבת חול המועד סוכות, המזמנת מעבר ממאמץ ושאיפות לעצירה, נחת והודיה - "שבו להנות מכל ה-יש הזה, בסוכות"

"בצוואה אימא סיפרה שהיא הבינה שמה שיביא אל חייה ילדים, אחרי מה שקרה, זה אך ורק אלוקים. רק מה, שזה לא הסתדר לה באג'נדה החילונית של החיים" אפרת ברזל בטור אישי ומרגש על צוואה מפתיעה של אמא חילונית – שמעוררת בילדיה מסע רוחני לא צפוי. מה גורם למי שהתנגד לאמונה – להתחיל לחפש את המקור?

איך משקמים שנים של סליחות על עבירות שלא אתם עשיתם? אפרת ברזל בטור אישי על אלו שעושים שימוש ציני במקורות התורה כדי להטיל אשמה על אחרים – תוך התעלמות ממחדליהם שלהם. דווקא האנשים הפשוטים, שמבקשים לתקן ולסלוח, נשטפים שוב ושוב בגלי אשמה שאינם שלהם

סרט משפחתי משנות התשעים, שנוצר לחגיגות יום הולדת 50 הוקפץ מחדש בקבוצה המשפחתית והפך לכלי להעברת נרטיב השורשים לדורות החדשים. אפרת ברזל בטור אישי מתארת את הרגע בו הכלה הצעירה נחשפה לעוצמת השינוי שחוותה המשפחה, כשהיא מצביעה על האותנטיות החילונית של הסרט מול מצבם הנוכחי

אפרת ברזל בטור אישי ומרגש משתפת בסיפורו של "החגב" – סימן שקט אך מלא משמעות שמלווה את חייה ברגעי שמחה וגעגוע. בין תובנות על אמונה, כתיבה ובחירה לראות את יד ה' בפרטים הקטנים – נחשפת גם הצצה לספרה החדש. טור נוגע, אנושי ואוהב, על לדעת לא לדעת ופשוט לתת לבורא עולם לנהל

"יש שלב אחר של הנאה בלב של אישה כשהפרח עוד קטן וניצן, יש שלב של פתיחה, יש לנו עושר גדול מול פרח טרי ופתוח במלוא הדרו, יש לנו יכולת להזדהות דרכו ומתוך יופיו" אפרת ברזל בטור אישי על ההתעשרויות הרגשיות, הרוחניות והתבונתיות שאגרנו במהלך השנה. הדימוי של חיינו למסע של פרח, וההתבוננות על החיים מתוך עושר ולא רק דרך הקשיים

"אם היה לי אומץ הייתי שמחה להודות לאנשים כאלה על "הטעויות" שהם עשו מולי שהיו לי לעזר" | אפרת ברזל בטור אישי על ההבדל בין סקרנות להתעניינות באנשים. בעוד שהסקרנות היא חומרית ושטחית, ההתעניינות באחרים היא כלי להתפתחות אישית, המאפשר לנו להשתנות דרך התבוננות בהם

פותחת סידור ורואה שגם אני לדודי ודודי לי, כזה, כלפיי. אז למה שלא אהיה כזו גם מול ילדיי? מחזיר נשמתי 'בחמלה', 'ותתננו היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים' | אפרת ברזל בטור אישי על אמהות, חינוך ילדים והקשר שלנו עם בורא העולם

"כשכל הכנרת פתוחה לי מול העיניים וכמה עריקים יושבים מאושרים כאן לידי, יש לי שקט של טיול להסביר את עוצמת הסגור. הוא דומה למסלול. הוא דומה ל"בואו אחרי", ל"אני יודע", "זו הדרך", "מכאן", מאז ולעולם" | אפרת ברזל בטור אישי על מילה אחת – "סגור" - עוצמתה של מילה זו, שהיא לא רק סיכום אלא הרגע שבו את מבינה מה היא המטרה ומה את עושה

"וכך גם יבנה הבית השלישי שלנו, מי יבנה אותו? אלה שמבינים כמה כל חלומה של אישה יהודייה היא 'מה טובו אהליך יעקב.." | אפרת ברזל בטור אישי על משמעות הבית, זכרונות ילדות והמפגש עם מרים פרץ ששכלה שלושה מבניה והצליחה לצאת מהאובדן תוך דקות ספורות "חורבן הוא קשה והוא כואב, אבל גם איוב התאושש"

"הייתי בת 24. לתפילה הזו הגעתי, זוכרת אותה כאילו הייתה אתמול, תפילה של מילה אחת. נפשי ביקשה קרבת אלוקים. רציתי לבשר לבעלי בשורה משמחת" | אפרת ברזל בטור אישי על רגע של חיבור עמוק ליום החורבן ולזיכרון בית המקדש. מתוך עייפות פיזית ונפשית היא מוצאת את הדרך להתחבר – דרך מילים, דמיון, ותפילה. "נעשה ונשמע" – לא רק ציווי, אלא דרך חיים של אמונה

"זה לא רק שאפשר לפנות אל מחלקת תלונות הציבור של הגוף שבו עובד הרופא, ואם התשובה אינה מספקת אפשר להמשיך לנציג קבילות הציבור למקצועות רפואיים" אפרת ברזל בטור אישי ונוגע ללב על חשיבות היחס האנושי מצד רופאים, במיוחד ברגעים רגישים כמו לידה או קבלת בשורות קשות

"גיליתי שמה שאני הכי אוהבת בסבתאות שלי, מאוד דומה לחלק שאהבתי באימהות שלי. כי סבתאות מחזירה אותך שוב לחלקי אימהות ששכחת כמה אהבת אותם, בצעירותך" | אפרת ברזל בטור אישי על השוואות בין אימהות לסבתאות וההפתעות הרגשיות שהתפקיד החדש טומן בחובו

"הידיעה היא ידיעה רגשית. בכל תקופה בחיים, יש איזו התפכחות, ואיזו ידיעה נוספת שלא הייתה לנו קודם, דרך ניסיון החיים שלנו" | אפרת ברזל בטור אישי משתפת בברכה מיוחדת שהביאה לחברתה הטובה רונה, שחוגגת חמישים " רונה לא צריכה ממני מתנות שעולות כסף רב. בגיל הזה חברות וקשר נמדדים אחרת"

אפרת ברזל בטור אישי ומשעשע מספרת על מפגש משפחתי וגילוי בובותיה על ידי נכדת חברתה, "מתי אנחנו אמורות להתחיל להתבייש בהיותינו אוהבות מתיקות, מתרגשות מעיניים שהן בעצם- כפתור, מתמוגגות מבגדים מינייטוריים. מתי? מתי אמור לחול תהליך גמילה?"

"פני הדור כפני הכלב" – "לא ידעתי כמה השפעה יש לבעלי הכלבים על הכלב שלהם וכמה הכלב שלהם יכול להשפיע עליהם" | אפרת ברזל בטור אישי ממשיכה את השיחה עם החברה החילונית על הנבואות במסכת סוטה שנקטעו בגלל האזעקה וקוראת לה להצטרף לדרך של העם היהודי – יש מקום לכולנו, גם אם אנחנו שונים

ההתמודדות עם המציאות הביטחונית המורכבת, יחד עם פחדים יומיומיים מול טילים וחיפוש משמעות עמוקה ב"חבל הגדול" של אחרית הימים | אפרת ברזל בטור אישי משתפת בשיחה מרתקת ומרגשת עם חברה חילונית שהחלה להתעניין ביהדות וגם על הפסוקים שקשורים למצב הנוכחי

"השראה היא רשות אלוקית של איזשהו מידע להגיע אל אנשים מסוימים, ללא הודעה מוקדמת, מלמעלה" אפרת ברזל בטור מיוחד על הקשר בין חודש תמוז, המביא עמו תחושות של אבל, לבין המושג "מוזה" במבט של אמונה. היא משתפת בשיר מצמרר ומתארת כיצד השראה יכולה להביא לשמחת יצירה ואף לסייע בפתרון מחלוקות בזוגיות

"ביקשת שאני אתקשר היום בעשר, מי זאת? טלי מההפקה של החתונה של קורל ורז, אתם מגיעים?" אפרת ברזל משתפת בשיחה עם מפיקת חתונות מודרנית וחושפת את הפער בין עולם האירועים המאורגן בקפידה לבין הפשטות והספונטניות בחתונות החרדיות

'יציאה מאיזור הנוחות'? בשביל לעבור לדשא ממול עם שלט? על זה את מדברת? את מבינה בכלל מה נשים בימים האלה עוברות? אפרת ברזל בטור אישי על מפגש מטלטל עם "מפגינה" שטענה ליציאה מאזור הנוחות ומציבה מולה את סיפורה של אישה חרדית שהייתה בסכנת חיים והחליטה למרות הכל לתרום כליה ולהציל חיים

"עמדתי והסתכלתי בחדר הלידה על כל הבעת פנים שלה בכל ציר. על כל התהליך המופלא הזה של דור ועוד דור" אפרת ברזל בטור אישי על הרגעים המרגשים בחיים, היא משתפת בלבטים על תפקיד האמהות והסבתות, ומסכמת בחיבור מרתק בין התהליך האישי לבין קבלת התורה והחסד שבאפשרות לתת ולקבל

"עץ הבונסאי הקטן ששתלתי בגינה, בכלל לא רצה להיות עץ קטן. שום שיבוט לא עבד עליו, שום הנדסת תודעה" אפרת ברזל בטור אישי נפלא על החשיבות להעניק לילדים מרחב לצמיחה ועצמאות תורנית, תוך אמון ביכולתם ללמד ולחדש "תסמכו על הילדים שלנו. יש להם הרבה מה ללמד אותנו"

איך דברים חדשים קורים בגלל רעיונות שפתאום "נדלקים" לאנשים בראש | אפרת ברזל בטור אישי על ההתלהבות המוגזמת מטכנולוגיית הAI, "בינה מלאכותית לא יודעת לעשות הכל" אין לה באמת לב. בסוף אחרי שההתלהבות מהטכנולוגיה תעבור, נחזור לחפש את הדברים החשובים באמת

"ראיתי שמכולם משתלשלות ציציות. "מה זה?" שאלתי את עצמי, ברור לי עכשיו שאני ממשיכה לעקוב" - אפרת ברזל בטור אישי מרגש מתארת מפגש עם תלמידי תיכון "אוהל שם" ומציינת את תגובת הבנות למראה הבנים שמניחים תפילין | על סטודנט חילוני בחו"ל שביקש את התפילין מהבר מצווה והקשר העמוק ליהדות גם בקרב מי שאינו שומר מצוות

"אלוקים יש לו את לוח הזמנים שלו" שלושה עשורים לאחר לידת בנה בפרשת "מצורע", מגלה אפרת ברזל בטור אישי כיצד הרגע הזה קשור באופן מפתיע למשמעות הפרשה שעוסקת בלשון הרע, כך היא עברה מטור רכילות צהוב אל כתיבה יהודית מעוררת השראה