סגן הנשיא ואנס נשאל עכשיו מדוע לא מפרסמים את מזכר ההבנות וזו תשובתו: ישנו הליך דיפלומטי שמתווך על ידי הקטארים והפקיסטנים והם ביקשו מאיתנו לעשות את זה באופן מדורג - אני בכנות לא מבין את זה, היינו שמחים לפרסם את זה היום או מחר. אנחנו אולי נפרסם את זה בשלב יותר מאוחר ביום שישי - אבל זה לא באמת משנה, אנשים יראו את זה בקרוב (בן יניב)
לאחר שפעוטות נחשפו לחומרי הרגעה במזון: מה אנחנו יודעים ומה עדיין נבדק?
הילדים עלולים להפוך ישנוניים, אדישים לסביבה, להתקשות לשמור על יציבה, ליפול בעת הליכה, להיראות מבולבלים או לאבד את היכולת לבצע פעולות פשוטות שבדרך כלל אינן מהוות עבורם קושי
אילוסטרציה צילום: unsplash
שלושה פעוטות אושפזו ביממה האחרונה בירושלים לאחר חשיפה לחומרי הרגעה: ד”ר אסנת רזיאל, מומחית בכירורגיה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל מסבירה מה אנחנו יודעים ומה עדיין נבדק?.
הידיעה על שלושה פעוטות מירושלים שאושפזו לאחר שפיתחו אפתיה, חולשה והפרעות בשיווי המשקל, ובבדיקות שנערכו להם נמצאו בדמם שאריות של בנזודיאזפינים, מעוררת דאגה רבה בקרב הורים ואנשי מקצוע כאחד. מדובר באירוע חריג ביותר, שהוביל לפתיחת חקירה של משרד הבריאות והמשטרה במטרה להבין כיצד נחשפו הילדים לחומרים אלו ומה היה מקור החשיפה.
על פי הפרסומים, הילדים צרכו מחית מזון זמן קצר לפני הופעת התסמינים. עם זאת, חשוב להדגיש כי נכון לעכשיו לא הוכח קשר ישיר בין מוצר המזון לבין מצבם של הילדים, והחקירה עדיין בעיצומה.
מה ידוע עד כה?
לפי המידע שפורסם, שלושת הילדים פיתחו בתוך זמן קצר תסמינים דומים שכללו ישנוניות חריגה, אפתיה, חולשה, ירידה בערנות והפרעות בהליכה ובשיווי המשקל. הם פונו לבית החולים הדסה עין כרם, אושפזו להשגחה ושוחררו לאחר שמצבם השתפר.
הממצא המשמעותי ביותר שנמצא בבדיקות היה הימצאות שאריות של בנזודיאזפינים בדם. מדובר במשפחת תרופות מוכרת המשמשת לטיפול בחרדה, הפרעות שינה, פרכוסים והרגעה רפואית, ובה נכללות תרופות כמו קלונקס, וליום, לוריוון, קסנקס ודורמיקום.
מה הם בנזודיאזפינים?
בנזודיאזפינים הם תרופות הפועלות על מערכת העצבים המרכזית ומגבירות את פעילותו של המוליך העצבי GABA במוח. כתוצאה מכך הן גורמות להרגעה, לירידה במתח ובחרדה, להרפיית שרירים ולעיתים גם להשראת שינה.
במבוגרים תרופות אלו נמצאות בשימוש נרחב ובטוח כאשר הן ניתנות תחת פיקוח רפואי. אצל פעוטות, לעומת זאת, גם חשיפה לכמויות קטנות יחסית עלולה לגרום להשפעות משמעותיות הרבה יותר בשל משקל הגוף הנמוך והרגישות הגבוהה של מערכת העצבים המתפתחת.
כיצד נראית חשיפה לחומרי הרגעה בילדים?
כאשר פעוט נחשף לבנזודיאזפינים, התמונה הקלינית עשויה להיות דרמטית למדי. הילדים עלולים להפוך ישנוניים, אדישים לסביבה, להתקשות לשמור על יציבה, ליפול בעת הליכה, להיראות מבולבלים או לאבד את היכולת לבצע פעולות פשוטות שבדרך כלל אינן מהוות עבורם קושי.
התיאור שפורסם במקרה הנוכחי, של ילדים שהתקשו להחזיק את הראש, נפלו בהליכה ונראו מטושטשים, תואם במידה רבה את ההשפעה הידועה של תרופות הרגעה על מערכת העצבים המרכזית. במקרים חמורים יותר עלולים להופיע גם דיכוי נשימתי, ירידה בלחץ הדם ואף אובדן הכרה.
האם מדובר בהרעלת מזון רגילה?
התשובה ככל הנראה שלילית. הרעלות מזון קלאסיות נגרמות בדרך כלל על ידי חיידקים, וירוסים או רעלנים שונים ומאופיינות בעיקר בהקאות, שלשולים, כאבי בטן ולעיתים חום. לעומת זאת, במקרה הנוכחי עיקר התסמינים היו נוירולוגיים ולא מערכתיים, ולכן הם אינם מתאימים לתמונה המוכרת של קלקול מזון רגיל.
זו אחת הסיבות לכך שהחקירה מתמקדת כיום באפשרות של חשיפה לחומרים בעלי השפעה על מערכת העצבים.
האם חומרי הדברה יכולים להסביר את המקרה?
גם אפשרות זו נבדקת בדרך כלל במקרים מסוג זה, אך היא פחות מתאימה לתמונה שתוארה. חשיפה לחומרי הדברה מסוימים עלולה לגרום לפגיעה עצבית, אך לרוב היא מלווה גם בריור מוגבר, הזעה, הקאות, התכווצויות שרירים, שינויים בקצב הלב וקשיי נשימה.
בנוסף, כאשר בדיקות המעבדה כבר מצביעות על נוכחות של בנזודיאזפינים בדם, החשד העיקרי מופנה באופן טבעי לכיוון זה ולא לכיוון של חומרי הדברה.
אילו אפשרויות נבדקות כעת?
האפשרות הראשונה היא שחומר ההרגעה הגיע למוצר המזון באחד משלבי הייצור, האריזה, ההפצה או האחסון. מדובר בתרחיש נדיר ביותר, אך כזה שמחייב בדיקה מקיפה של כל שרשרת הייצור והאספקה.
אפשרות נוספת היא שהמוצר היה תקין בעת הייצור, אך נחשף לזיהום לאחר פתיחתו. במצב כזה נבדקת הסביבה שבה שהה המוצר, מי נחשף אליו והאם הייתה אפשרות להוספת חומר כלשהו באופן מכוון או בשוגג.
החוקרים בוחנים גם אפשרות של מקור חשיפה משותף אחר שאינו קשור כלל למזון. למשל, תרופות שנמצאו בסביבה, חשיפה מקרית בבית, אצל מטפלים או במקומות שבהם שהו הילדים.
לבסוף, נבדקת גם האפשרות שקיים קשר מקרי בין האירועים, למרות שהעובדה שכל הילדים פיתחו תסמינים דומים לאחר חשיפה משותפת הופכת אפשרות זו לפחות סבירה.
מדוע ילדים רגישים במיוחד לחומרים כאלה?
מערכות הגוף של פעוטות עדיין אינן בשלות כמו אצל מבוגרים. הכבד והכליות, האחראים על פירוק וסילוק תרופות מהגוף, פועלים בצורה שונה, ומערכת העצבים נמצאת בתהליך התפתחות מואץ. כתוצאה מכך גם כמות קטנה של חומר פעיל עלולה לגרום לריכוז גבוה יחסית בדם ולהשפעה משמעותית הרבה יותר מזו שהייתה נגרמת אצל מבוגר.
מסיבה זו קיימת הקפדה רבה על הרחקת תרופות מילדים ועל אחסונן במקומות בטוחים.
מה צריכים הורים לעשות?
למרות הכותרות המדאיגות, אין מקום לפאניקה. בשלב זה לא ידוע על התפרצות רחבה, ולא הוכח קשר סיבתי בין מוצר מסוים לבין האירוע. עם זאת, מומלץ להורים להיות ערניים לכל שינוי חריג בהתנהגות ילדיהם, במיוחד אם מופיעים ישנוניות בלתי מוסברת, אפתיה, בלבול, חולשה או הפרעה בהליכה.
בכל מצב שבו ילד נראה ישנוני באופן חריג, מתקשה לעמוד, נופל ללא סיבה ברורה או מגיב פחות מהרגיל, יש לפנות באופן מיידי להערכה רפואית.
המסקנה בשלב זה
המקרה הנוכחי הוא תזכורת לחשיבות הרבה של מערכות הפיקוח והבקרה בתחום בטיחות המזון ובריאות הציבור. העובדה שבדמם של הילדים נמצאו חומרי הרגעה מספקת כיוון חקירה משמעותי, אך עדיין אינה מסבירה כיצד הגיעו החומרים לגופם.
עד לפרסום ממצאי החקירה המלאים, יש להימנע ממסקנות נחרצות. יחד עם זאת, התמונה הקלינית שתוארה מתאימה באופן מובהק להשפעה של חומרים מרדימים על מערכת העצבים המרכזית, ולכן איתור מקור החשיפה הוא כעת המשימה המרכזית של החוקרים.
החדשות הטובות הן שכל הילדים התאוששו ושוחררו לביתם. כעת נותר להמתין לתוצאות החקירה, שצפויות לשפוך אור על אחד המקרים החריגים והמטרידים ביותר שנראו לאחרונה בתחום בריאות הילדים ובטיחות המזון בישראל.
