שר המלחמה הגסת': סין ורוסיה מסייעות לאיראן לעשות חלק מהפעולות שהיא עושה
השדרן אשר גריבר בחשיפה אישית ואמיצה: "הייתי הילד שצוחקים עליו, עברתי חרם"
בראיון חשוף פתח השדרן ואיש הקריאייטיב את הלב וסיפר לראשונה על הדחייה החברתית, החרם וההשפלות שחווה כילד: "לא רצינו שתהרוס את הצבע"
אשר גרייבר פודקאסט "פול קאסט" צילום: קול ברמה
מאחורי הקול המוכר והביטחון שמשדר היום השדרן הפופולרי אשר גרייבר, מסתתר סיפור חיים שרק מעטים הכירו. בראיון אישי, חשוף ואמיץ בפודקאסט "פול קאסט" בהגשת ישראל כהן ברדיו "קול ברמה", בחר גרייבר להסיר את המסכות ולחזור אל ילדותו. לראשונה הוא סיפר על החרם, הלעג וההשפלות שחווה כילד, ועל הרגעים שבהם, לדבריו, רק רצה "שהאדמה תבלע אותו".
"אני הייתי, בשפה שכולם מכירים, ילד כאפות", סיפר. "הילד שיורדים עליו, שצוחקים עליו, שמחרימים אותו".
גרייבר שיתף באחד הזיכרונות הכואבים ביותר שנצרבו בו. "אני זוכר את תמונת המחזור. לא קראו לי להצטלם. שאלתי את החברים: 'למה לא קראתם לי?', והם ענו: 'לא רצינו שתהרוס את הצבע'. ואז כולם התחילו לצחוק".
לדבריו, גם היום הוא מסוגל לספר את הסיפור בחיוך מסוים, אך באותם ימים התחושה הייתה שונה לחלוטין. "היום כשאני מספר את זה זה אולי נשמע מצחיק, אבל אז ממש רציתי שהאדמה תבלע אותי".
הוא תיאר את תחושת הבדידות של ילד קטן שנאלץ להתמודד עם יחס אכזרי מצד בני גילו. "תחשוב על ילד בן 9 ששואל את עצמו למה יש בכם כזה רוע. זו הייתה ילדות קשה".
גרייבר סיפר כי דמותו כיום רחוקה מאוד מהילד שהיה אז. "רוב הילדות לא הייתי אשר גרייבר שאתם מכירים היום. הייתי הילד הכי נחבא אל הכלים. פחדתי להוציא הגה מהפה, כי אולי יצחקו על איך שאני מדבר".
בראיון סיפר כי דווקא ההתמודדות עם אותן שנים קשות עיצבה את מי שהוא כיום, והעניקה לו את הכוחות לבנות לעצמו ביטחון, קול ונוכחות בעולם התקשורת.
