בארה״ב תולים תקוות במהלך הכלכלי החדש נגד איראן: בממשל מקציבים תקופת ביניים של שבועות ספורים למדינות ולחברות מסחריות לנתק את קשריהן עם איראן. גורמים מדיניים מזהירים: אם המשטר יסרב להתקפל בתום 3 חודשים - גובר הסיכוי לחידוש המכות הצבאיות עליו (דני זקן)
גרינצייג מפרק את ספין אבטחת איזנקוט: "מטורף ממש"
הכתב הבכיר שתחביבו לשחוט פרות קדושות, מפרק את סערת אבטחת איזנקוט וטוען כי מדובר ב"ספין מארץ הספינים" שיצא ממטהו. לדבריו, "המטרה היא שיתקבע ציבורית שאיזנקוט הוא המועמד המוביל לראשות הממשלה": "תרגיל יח"צ שיצא משליטה"
גדי איזנקוט צילום: Chaim Goldberg/Flash90
אחרי ימים של סערה סביב החלטת ראש השב"כ דוד זיני שלא להצמיד אבטחה לגדי איזנקוט, העיתונאי אבישי גרינצייג מציג הערב (שני) זווית אחרת לפרשה. בפוסט נרחב שפרסם ברשת X הוא טוען כי הסערה כולה צמחה מקמפיין של מטה איזנקוט, שנועד בראש ובראשונה לקבע אותו בתודעה כמועמד המרכזי מול בנימין נתניהו.
לדברי גרינצייג, נקודת המוצא של הדיון שגויה: אין חוק או נוהל שלפיהם השב"כ מאבטח מועמדים לראשות הממשלה. יתרה מכך, לדבריו, מאז ביטול הבחירה הישירה אין למעשה מעמד רשמי של "מועמד לראשות הממשלה".
מכאן הוא יוצא נגד הטענה שלפיה מעמדו הפוליטי של איזנקוט מחייב את השב"כ להצמיד לו אבטחה. לטענתו, קבלת העיקרון הזה הייתה מכניסה את שירות הביטחון הכללי להכרעה פוליטית מובהקת: מי מבין ראשי המפלגות הוא המתמודד המרכזי על ראשות הממשלה.
גרינצייג מעלה שורה של שאלות כדי להמחיש את הבעיה: האם ראש השב"כ אמור לקבוע זאת לפי סקר מנדטים בודד או ממוצע סקרים? מה קורה אם מועמד אחר מתחזק? ומדוע דווקא איזנקוט ולא אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, יועז הנדל או עופר וינטר?
לדבריו, זו בדיוק מטרתו של הקמפיין. "המטרה היא שיתקבע ציבורית שאיזנקוט הוא המועמד המוביל לראשות הממשלה", כתב. לשיטתו, אף שהקמפיין מופנה כלפי זיני ונתניהו, יעדיו הפוליטיים נמצאים דווקא בתוך הגוש - בנט, יאיר לפיד, ליברמן ויאיר גולן.
"כמה שיותר שידברו עליו, וכמה שפחות על החברים האחרים בגוש", הסביר גרינצייג. לדבריו, למרות שמיצובו של איזנקוט שיריב המרכזי לנתניהו רעה להם - יריביו של איזנקוט בגוש מתקשים לתקוף את הטענה, משום שהתנגדות פומבית אליה עלולה להציג אותם כמי שמתייצבים לצד זיני ונתניהו.
גרינצייג תוקף גם מכתב פומבי של ראשי שב"כ ומפכ"לים לשעבר בנושא. לדבריו, גם הם חוזרים על אותה טענה אף שאין לה מקור חוקי או נוהל מחייב, ואף שלטענתו הם עצמם מודים שלא ידוע להם על מידע מודיעיני או על תכנון להתנקש דווקא באיזנקוט.
כחיזוק לדבריו הוא מזכיר את בני גנץ, שהתמודד בעבר בראשות כחול לבן לצד רמטכ"לים ולפיד, ולדברי גרינצייג לא זכה באותה עת לאבטחת שב"כ.
חלק נוסף בפוסט מוקדש לפרסומים שקדמו לסערה הנוכחית. גרינצייג מתייחס לפרסום של הכתב הפוליטי של "ידיעות אחרונות", יובל קרני, על "איום מפורש בשם ובתמונה" להרוג את איזנקוט. לטענתו, החשבון שפרסם את האיום היה חשבון טורקי זר מרשת "איסנד", שמטרתו להתחזות לחשבון ישראלי וליצור פילוג.
גרינצייג חוזר לפרסום של קרני מלפני כחודש, שבו נכתב כי במטה הבחירות של איזנקוט החליטו לאבטח אותו באופן פרטי באירועים רבי משתתפים ובסיורים. באותה כתבה נכתב כי איזנקוט "מסתמן כמתחרה הבולט של בנימין נתניהו על ראשות הממשלה", וכי גורם המעורה בפרטים קשר את הצורך באבטחה לעלייה במספר המשתתפים באירועיו, למיקומו בסקרים ולקמפיין נגדו.
מבחינת גרינצייג, כאן נמצא המקור שממחיש את אופייה של הפרשה. "אתם מבינים עד כמה הכל פה זה תרגיל יח"צ שיצא משליטה?", כתב.
הוא מצביע גם על פרסום נוסף ב"ידיעות אחרונות", הפעם של איתמר אייכנר, שלדבריו נשא מסר דומה. גרינצייג ציטט במיוחד את הסיום: "בלשכת איזנקוט ביקשו שלא להתייחס לנושא אבל כדאי שמישהו במדינה יתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי".
לטענתו, הנזק המרכזי של הקמפיין כבר חורג מההתמודדות הפוליטית עצמה. בעוד שעימות עם נתניהו וועדת השרים הוא מבחינתו חלק מהמשחק הפוליטי, הוא טוען כי הסערה גוררת לתוכה גם את השב"כ ואת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, ומעניקה להחלטותיהם צביעה פוליטית.
"הקמפיין של מטה איזנקוט אמנם גאוני בפשטותו, אבל שקרי ומופקר", סיכם גרינצייג. מבחינתו, מה שהחל בניסיון של המטה להציף את שאלת אבטחתו של איזנקוט הפך לסערה שמבקשת מהשב"כ, הלכה למעשה, להעניק לו גם הכרה פוליטית כמועמד המרכזי מול נתניהו.
