הדגים שלא ידעו מה זה מים: המשל שמזכיר לנו לא לפספס את הטוב סביבנו

המשל הזה הגיע אלי מכל כך הרבה כוונים בשבועות האחרונים, מסוג הדברים שאת אומרת לעצמך: רגע.

מספר אותו סופר אמריקאי בשם דיויד פוסטר וואלאס וזה הולך בערך ככה:

שני דגים צעירים שוחים לאיטם במורד הנהר. לפתע מגיע מולם דג זקן ושואל, "שלום דגים, מה שלומכם? איך המים?" וממשיך הלאה לשחות. הדג הצעיר האחד מסתכל על הדג הצעיר השני, ושואל אותו, "מה זה מים?".

עכשיו ננתח?

יש המון מה להגיד, ראשית על העובדה שהדגים הצעירים לא מודעים בכלל ולא שואלים בכלל, כלום, על המציאות המקיפה והמקיימת אותם. במה הם עסוקים? אבל זה הרבה יותר גרוע מזה, הם אפילו לא שמו לב למה שמחייה אותם.

אפשר לקחת את זה לחכמה האינסופית שיש לדורות הקודמים לתת לדורות הצעירים, שאנחנו. אני לא יודעת אם הדג הזקן שהמשיך לשחות תיאר לעצמו שהדגים הצעירים אפילו לא הבינו את השאלה שלו.

בהתחלה, ברור, רציתי לכתוב על התורה. המקיפה אותנו, הסובבת את חיינו, סיבת שהותינו כאן. בהתחלה רציתי לקחת את זה ל"אסתכל באוריתא וברא עלמא". או אולי, רציתי לקחת את זה בהתחלה כנמשל שהייתי שואלת מישהו צעיר, רחוק, לא מודע, שואלת שאלה מתוקה, בשעת מעשה טוב שהוא עשה, "איך זה לעשות מצווה?", והוא היה שואל אותי בחזרה, "מה זאת מצווה?", אבל לא.

אני רוצה לקחת את זה למקום מאוד שימושי ופשוט, כזה שעושה אושר גדול בחיי היום יום של בני האדם. של אימהות. עסוקות. ומקסימות. שרוצות. בקלות להנות. מחיי הורות, מבישול, מטיול, לגינה, מגרגר של חול.

הרבה מכן כותבות לי מיילים על הפרחים המופיעים כאן בעמוד, הרבה מכן שואלות אותי איך, או אולי מי, לימד אותי להנות מסתם דברים זמינים, נמצאים, שהניח לפנינו, מסביבנו, בתוכנו, בורא העולמים.

אני לא באמת זוכרת מי כוון אותי בילדות אל המיינדפולנס הזה, מילה שנהייתה באופנה גם במחוזותינו, מי לימד את הילדה שהייתי מודעות פשוטה אל מה שנמצא סביב ומי שלא מביט מפסיד. אולי אמא? אולי אבא? אולי שיר שהקשבתי עמוק למילותיו? אולי דמעה שעקבתי אחריה מחליקה על הסידור בשבילים הלבנים שהיו שם קודם, לפני המילים, עד שהדמעה נעצרה והגדילה עבורי אות אחת, כזאת שאת רואה אותה בגדול יותר בגלל הקימור שלה, ומרגישה לרגע 'אופטיקאית מדופלמת'.

אני לא זוכרת מי.

בהושענא רבה זכיתי להרצות בכנס גדול לנשים המבקשות להעמיק באמונה ויצא לי שם משהו שאני רוצה לספר עליו גם כאן.

נתחיל? משהו פשוט שכל כך מיטיב עם החיים:

נשים המודעות לעצמן יודעות היטב להשתמש לתועלת עבודה יהודית פנימית על המידות, במילה "טריגר".

טריגר בקצר, אלה אותם אנשים, מצבים שאת כבר מכירה, שגורמים לך להרגיש לא טוב. טריגרים מעוררים תחושות פחד ו'אי קיום', תחושות 'איון' וחוסר בטחון, לכאן יכנסו כל המריבות שלנו כשמעליבים אותנו, או נותנים לנו ביקורת מפתיעה שלא היינו מוכנים אליה, טריגרים הם שערי הכניסה לכל המקומות שפותחים לנו את השביל אל חוסר בטחון, אשמה, בושה, תחושת ה'חלשה והמסכנה'. יש אנשים שהם אומנים בלהכניס אותך לשם. עד ש, עד ש, את כבר לומדת את עצמך, מזהה את המטרגטים האלה מקילומטרים, לאט לאט הם כבר לא עושים בך כלום. כלום. איבדו כוח.

מה גילו? מה גילו שהיה ידוע ממילא? גילו שכשאנחנו רוצים לשפר את חיינו, לא צריך רק לשבת בחדר הטיפול או בקבוצה או אצל חברה, ולספר את הכאב ואת הזיכרונות של מה שקרה רע. מה שבעצם יש בכוחו לרפא, או המקומות שמהם אנחנו מבריאים או לוקחים מהם תרופה טבעית, גם הרב וולבה בספרו 'עלי שור' מדבר על זה, אל תעבוד על אף מידה רעה לפני שאתה יודע לזהות בתוכך נוכחות של מידות טובות וחזקות. הן יעזרו לך. בשביל זה הן נבראו בך.

מסתבר שסביבנו שתל הקב"ה כמו המים לדגים, את ההיפך מהמילה טריגר. סתם כי הוא אוהב אותנו ומבקש לעזור לנו לגדול. מה ההיפך מהמילה טריגר?

נו? תגידו? אל תציצו.

הוי זה נפלא וזה פועל, וזה ישן, וזה רק מצריך הפנייה של תשומת לב. במקור, מטפלת בשם דבי דנה, שראתה במחקרים מה קורה למערכת הרגשית שלנו כשאנחנו פוגשים את ההיפך מטריגר +פלוס: שמות לב אליו. היא כינתה את ההיפך מטריגר במילה "גלימר",לשון ניצנוץ, לשון 'אור זוהר', קצת כמו תחושת 'כבוד בריא', "גלאמר" באנגלית, אני מוסיפה את המילה 'חומר גלם מבורך', בעברית.

ה' שולח אלינו כל היום 'גלימרים' מסוגים שונים. גלימר יוצר אצלנו בדיוק את ההיפך מטריגר, רק אם נשים לב אליו. גלימר הוא פתח כניסה לשביל אזורי הבטחון והאהבה שלנו.

מה צריך לעשות? רק לזהות את הגלימרים ולציינם בשקט לפני בורא עולם. כל גלימר שנשים לב אליו יגדיל, אפילו כימית את אזורי השמחה הבטוחה שלנו.

דוגמה? הספקתי לכתוב לכם את מה שרציתי לפני שנגמר לי העמוד? 'גלימר'. מישהו האיר לי עיניים ונתן מילה טובה? 'גלימר'. ראית פרפר נחמד שה' ברא? גלימר.

תזהי, ותתייקי בתוכך בתודעה.

הכנסת את היד לכיס ומצאת בדיוק את המטבע שרצית? מוכר לנו? גלימר. חכי מעט זמן עם הגלימר שלך, ספרי עליו לה', שתפי אותו בחיי הגלימרים שלך. תראי מה יקרה לך במים הבאים שירדו מהשמיים. גלימר. טיפה נחתה על האדמה?

מרגישה שאני מובנת באהדה. גלימר. הודיה. סיעדא דשמיא.