שר החוץ האיראני עראקצ'י: "בפעם האחרונה שרציתם 'לסיים את העבודה', איראן יצאה חזקה עוד יותר. רוצים לנסות שוב את מזלכם? אתם מוזמנים. אבל היזהרו; גם לנו יש עבודות שטרם סיימנו. נתניהו גורר את אמריקה למלחמה נוספת כדי להישאר מחוץ לכלא, יהיו ההשלכות על ישראל אשר יהיו, ועל אחת כמה וכמה על נשיא ארה"ב"
אחרי האזהרה על כסף לחמאס: ראש המוסד שלח מכתב תודה לאמיר קטאר
תחקיר מגזין TIME חושף מסמכים המעידים על מעורבות ישראלית בהעברת הכספים לעזה | יוסי כהן שיבח את הסיוע הקטארי בשנת 2020, למרות התרעות שהגיעו לנתניהו על זליגת הכסף לחמאס | גם במל"ל ביקשו להמשיך את ההעברות
ראש המוסד לשעבר יוסי כהן שלח בדצמבר 2020 מכתב תודה לאמיר קטאר, תמים בן חמד א-ת'אני, ובו שיבח את הסיוע הכספי לרצועת עזה. זאת לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו כבר הוזהר כי חלק מהכסף הקטארי מגיע לידי חמאס. כך עולה מתחקיר שפרסם היום (ראשון) המגזין האמריקני TIME, לצד פרסומים קודמים בישראל.
במכתב, שפורסם בעבר בישראל ונכלל בתחקיר, הודה כהן לאמיר על הסיוע ההומניטרי לרצועה וציין כי הוא תרם לשיפור המצב בעזה ולשמירה על היציבות והביטחון באזור.
על פי תחקיר שפורסם בחדשות 12, כבר במחצית 2019 העביר ראש השב"כ דאז נדב ארגמן התרעה לדרג המדיני, שלפיה מוחמד דף משתלט על חלק מהכסף הקטארי ומעביר אותו לחמאס. בשנת 2020 הצטרף גם אגף המודיעין בצה"ל לאזהרות, והעריך כי דף לוקח ארבעה מיליון דולר מכל פעימת תשלום.
בתחקיר TIME נחשפו התכתבויות נוספות המעידות כי גורמים ישראלים פעלו להמשך העברת הכספים. במסמך משנת 2020 ביקש איש המל"ל רונן לוי, המכונה "מעוז", מהקטארים להמשיך להעביר את הסיוע באמצעות המנגנון הקיים ודרך השגריר הקטארי מוחמד אל-עמאדי.
לפי התחקיר, ישראל הייתה מעורבת לא רק באישור העברות הכסף, אלא גם בבדיקת זכאותן של משפחות בעזה לקבלת הסיוע ובפיקוח על החלוקה. לאורך השנים העבירה קטאר לרצועה קרוב לשני מיליארד דולר, במסגרת תוכניות שכללו סיוע למשפחות, תשלום משכורות ומימון דלק וחשמל.
גם לקראת מתקפת 7 באוקטובר נמשכו המגעים. לפי דיווח קודם בניו יורק טיימס, המובא בתחקיר TIME, ראש המוסד דוד ברנע ביקר בדוחא כשבועיים לפני המתקפה וביקש להאריך את הסיוע בחודשיים נוספים. הקטארים הסכימו, אך הבהירו כי זו תהיה ההארכה האחרונה.
לשכת נתניהו סירבה להגיב לתחקיר TIME. בראיון קודם למגזין טען ראש הממשלה כי העברת הכספים נועדה למנוע קריסה הומניטרית ברצועה ולאפשר את המשך פעילותם של השירותים האזרחיים.
