ועדת הבחירות המרכזית מבהירה כי בניגוד למידע המופץ ברשתות החברתיות, אין להוסיף כיתוב או סימונים על פתקי ההצבעה המודפסים.
החזון של בתו של פוטין: ריפוי גנטי, הדפסת איברים ותרופה נגד הזדקנות
ד"ר מריה וורונטסובה הציגה במוסקבה תוכנית דו-שלבית להארכת תוחלת החיים. במוקד: חציית רף ה-90 השנים באמצעות ביוטכנולוגיה מתקדמת. היעד הרוסי: תרופה לעיכוב הזדקנות כבר עד 2030, אך הדרך רצופה במכשולים רגולטוריים
אילוסטרציה צילום: unsplash
הקהילה המדעית מעלה הילוך במרוץ להארכת תוחלת החיים, וברוסיה מי שמובילה את החזון השאפתני היא לא אחרת מד"ר מריה וורונטסובה, בתו של הנשיא ולדימיר פוטין. בכנס שנערך בבית הספר לניהול "סקולקובו" במוסקבה, לרגל השקת מעבדה חדשה לחקר השפעות העלייה בתוחלת החיים, הציגה וורונטסובה, העומדת בראש המכון למדעי הרפואה והחינוך באוניברסיטת מוסקבה, תוכנית דו-שלבית למאבק בהזדקנות. השלב הראשון מתמקד במיצוי תוחלת החיים הטבעית עד לגיל 90-85 באמצעות תזונה נכונה, רפואה מונעת ומעקב מגיל ינקות. השלב השני שואף לפרוץ את המגבלות הביולוגיות באמצעות ביוטכנולוגיה מודרנית.
על פי דיווח ב"טיימס" הבריטי, למרות שהטכנולוגיות כיום עדיין מוגבלות, המסע האנושי לחמוק מהמוות צפוי להאיץ את המחקר דרמטית בשני העשורים הקרובים. ב"סאן" הבריטי צוין כי המחקר הרוסי מתמקד כעת בריפוי גנטי, שימור דגימות ביולוגיות, הדפסת רקמות ואיברים בתלת-ממד, וכן בפיתוח שיטות למדידת גיל ביולוגי באמצעות ניתוח חלבונים. גורמים ברוסיה אף הצהירו על יעד פיתוח של התערבות טיפולית המכוונת לגן שאחראי להזדקנות התאית, עם תוכניות לייצר תרופה ייעודית כבר בין השנים 2028 ל-2030, אם כי מדובר ביעדים שטרם תורגמו לתוצאות קליניות.
מעבר לאתגרים המדעיים, המרוץ נתקל גם במכשול רגולטורי. וורונטסובה הדגישה כי הזדקנות אינה מסווגת רשמית כמחלה, עובדה המקשה על אישור תרופות שמחייבות אבחנה רפואית ספציפית והוכחת יעילות בניסויים. בינתיים, המעבדה החדשה במוסקבה לא מסתפקת רק בצד הרפואי, אלא חוקרת גם את ההשלכות הכלכליות והחברתיות של חברה מזדקנת על שוק העבודה והשירותים הציבוריים. המהלך משתלב בתוכנית הלאומית הרוסית: העלאת תוחלת החיים הממוצעת במדינה ל-78 שנים עד שנת 2030, ול-81 שנים עד 2036.
