מלשכת ח״כ יעקב אשר נמסר בתגובה לפרסום של ישי כהן: לא ניתנה שום הוראה. עוד טרם היינו אצל גדולי ישראל מאז הבחירות
היום שאחרי הבחירות: איך חיים בשלווה כשהעתיד לא ברור?
הידיעה מה צפוי מעניקה לנו תחושת ביטחון ושליטה. כאשר העתיד אינו ברור, המוח מנסה להשלים את החסר
פתקי הצבעה, קלפיות צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
הבחירות הסתיימו, אבל סימני השאלה נותרו. מי יקים את הממשלה הבאה? איך היא תיראה? האם תצליח להתמודד עם האתגרים? בין התרגשות לתקווה, בין חשש לאכזבה, אזרחי ישראל מתמודדים עם מציאות של אי־ודאות. כיצד היא משפיעה עלינו, ואיך אפשר להמשיך לחיות, לתכנן ולהגשים חלומות גם כשהעתיד עדיין לא ברור?
ד”ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל מסבירה למה אי-ודאות מלחיצה אותנו כל כך?.
המוח האנושי אוהב ודאות. הידיעה מה צפוי מעניקה לנו תחושת ביטחון ושליטה. כאשר העתיד אינו ברור, המוח מנסה להשלים את החסר: הוא מייצר תרחישים, מחפש סימנים ומנסה לנבא מה יקרה.
כך אנחנו מוצאים את עצמנו בודקים חדשות שוב ושוב, מנתחים כל אמירה פוליטית ושואלים מה יהיה עם המדינה, עם הכלכלה ועם העתיד של ילדינו.
אי־ודאות ממושכת עלולה להפעיל את מערכות הסטרס בגוף ולגרום לדריכות, לקשיי שינה, לעייפות, למתח שרירים ולאכילה רגשית. לעיתים המצב החיצוני לא השתנה כלל, אבל עוד שעה מול החדשות מספיקה כדי להגביר את תחושת הלחץ.
כל אחד מאיתנו מגיב אחרת
יש אנשים שזקוקים לשליטה ולתכנון. הם מתקשים במיוחד כאשר אין תשובה ברורה ומרגישים כאילו חייהם נכנסו להמתנה. אחרים נוטים לדאגנות ומדמיינים את התרחישים הגרועים ביותר. מבחינתם, כל כותרת חדשה היא סיבה נוספת לחשש.
יש גם אופטימיסטים שמתרגשים מהאפשרויות החדשות. עבורם, דווקא חוסר הוודאות מביא תקווה לשינוי ולהתחדשות. ויש אנשים מותשים, שמבקשים פשוט שקט. אחרי תקופה ארוכה של מתחים ומחלוקות, אין להם כוח לעוד פרשנויות, ויכוחים ותחזיות.
מרביתנו נעים בין התחושות האלה. אפשר לקום בבוקר מלאי תקווה, להרגיש מודאגים בצהריים ולסיים את היום עייפים מהכול.
אי־ודאות היא גם הזדמנות
לאי־ודאות יש שני פנים. מצד אחד היא מפחידה, ומצד שני היא מאפשרת התרגשות, ציפייה ותקווה.
כמעט כל התחלה משמעותית בחיים כרוכה באי־ודאות: זוגיות חדשה, הקמת משפחה, שינוי קריירה, מעבר דירה או פתיחת עסק. אנחנו מוכנים לקחת את הסיכון משום שאנחנו רואים גם את האפשרות לצמיחה.
כך אפשר להתבונן גם במציאות הפוליטית. העתיד עדיין פתוח, ואיננו יודעים אילו אפשרויות יתממשו. תקווה אינה הידיעה שהכול יסתדר כפי שאנחנו רוצים, אלא האמונה שנוכל להמשיך לצמוח וליצור חיים טובים גם אם המציאות תהיה שונה מציפיותינו.
לא להפוך את החיים לחדר המתנה
אחת הטעויות שאנחנו עושים בתקופות של אי־ודאות היא לדחות את החיים. “אחרי שתקום ממשלה אקבל החלטה”, “כשהמצב יירגע אתכנן חופשה”, “כשנדע לאן המדינה הולכת אתחיל משהו חדש”.
אבל החיים אינם מגיעים עם הבטחה לוודאות מלאה. גם לאחר הקמת ממשלה יהיו שאלות פתוחות, שינויים ואתגרים. היכולת לחיות חיים טובים תלויה לא רק במה שקורה סביבנו, אלא גם בגמישות הפסיכולוגית שלנו: היכולת להכיר בפחד ובדאגה, ובכל זאת להמשיך לפעול בהתאם לערכים ולמטרות שלנו.
איך שומרים על שלווה כשהעתיד אינו ברור?
ראשית, חשוב להבחין בין מה שבשליטתנו לבין מה שלא. אנחנו יכולים להשתתף בדיון הציבורי, לפעול למען ערכינו ולהשפיע בקהילה, אך איננו יכולים לשלוט בכל החלטה פוליטית.
כדאי גם לצמצם את צריכת החדשות למספר מועדים קבועים ביום. מעקב בלתי פוסק אינו בהכרח מעניק יותר שליטה, ולעיתים רק מגביר מתח.
חשוב להמשיך לשמור על הגוף: לישון היטב, לצאת להליכות, להתאמן, לאכול בצורה מאוזנת ולבלות עם אנשים אהובים. אלה אינם מותרות, אלא מרכיבים חיוניים של חוסן נפשי ובריאות.
ובעיקר, כדאי להמשיך לתכנן. לקבוע חופשה, להתחיל ללמוד משהו חדש, לפתח רעיון, להשקיע בזוגיות, בחברות ובחלומות האישיים. אפשר לתכנן בגמישות ולהתאים את התוכניות למציאות המשתנה.
גם בתקופה של דאגה לאומית מותר לנו לשמוח. שמחה אישית אינה אדישות למתרחש במדינה.
העתיד של המדינה עדיין נכתב, וגם העתיד שלנו
אנחנו נמצאים ברגע שבו איש אינו יודע בדיוק איך תיראה הממשלה הבאה ומה תביא איתה. יש מי שמקווים לשינוי, יש מי שחוששים ממנו, ויש מי שפשוט מייחלים ליציבות.
אבל אולי הלקח החשוב ביותר הוא שלא צריך להמתין עד שהעולם יהיה מסודר כדי לחיות חיים מלאים. אפשר להיות אזרחים מעורבים, להחזיק בעמדות ברורות ולפעול למען עתיד המדינה, ובו בזמן לשמור על השלווה הפנימית, על הבריאות ועל השמחה שלנו.
השלווה האמיתית אינה נובעת מהידיעה שהכול יקרה בדיוק כפי שאנחנו רוצים, אלא מהביטחון שנוכל להתמודד, להסתגל ולהמשיך להגשים את מה שחשוב לנו.
הבחירות הסתיימו. העתיד עדיין פתוח. והחיים שלנו אינם צריכים להמתין לתוצאות המשא ומתן הקואליציוני.
