שינה בלתי מספקת או באיכות ירודה עלולה להגביר את הסיכון לבעיות בזיכרון

כולנו יודעים ששינה טובה חשובה, משפרת את מצב הרוח, הריכוז ואפילו את המערכת החיסונית. אבל שינה לא איכותית לאורך זמן, במיוחד בגילאי 40–50 עלולה להעלות את הסיכון ללקות במחלות ניווניות של המוח כמו אלצהיימר בגיל מבוגר יותר.

ד״ר דניאל וסרמן ברקוביץ, רופאה מומחית בנוירולוגיה ורפואת שינה
והנציגה הארצית לרפואת שינה באקדמיה הרפואית European academy of .neurology עם הסבר על מחקר שפורסם בנושא.

המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Sleep ובוצע ב־Medical University of Innsbruck, כלל כ־999 משתתפים, בגילאי 34-63. הנבדקים הגיעו בתחילת המחקר לבדיקת שינה מקיפה. כל הנבדקים היו ללא מחלות מוח ניווניות בתחילת המחקר או בתוך חמש השנים שלאחריה. כ-15 שנה אחרי, החוקרים חזרו אל אותם נבדקים ובדקו האם חלה אצלם ירידה קוגניטיבית, כמו הופעת דמנציה, אלצהיימר או פרקינסון.

הממצא המרתק היה שדווקא איכות השינה שנמדדה שנים קודם, בעיקר עומק השינה ניבאה במידה רבה את הסיכון לירידה קוגניטיבית. עומק השינה הוא השלב בו הגוף מתאושש פיזית ונפשית,  ומתבצע בו קיבוע זכרונות, עיבוד רגשות וחיזוק המערכת החיסונית, ושלב ה־ REM(שלב המאופיין בתנועת עיניים מהירה, פעילות מוחית אינטנסיבית וחלומות).  כלומר, המחקר הראה שאצל אלו שסבלו משינה לא יעילה בעבר, הסיכוי לפתח כעבור שנים, פגיעה קוגניטיבית היה גבוה משמעותית.

מעל מיליון ושש מאות איש נמצאים בסיכון בישראל

שינה היא תהליך קריטי במוח וחלק מתהליך של שמירה על המוח. בזמן השינה מתבצע גיבוש של זיכרונות, סילוק של חומרים רעילים מהמוח ותיקון תאים עצביים. כשמערכת הנקיון של המוח - ״המערכת הגלימפטית", נפגעת עקב חסך בשינה או דפוסי שינה שאינם תקינים והמערכת לא מצליחה לבצע את תפקידה כראוי, החלבונים שוקעים במוח, פוגעים בנוירונים וכתוצאה מכך ניכרת ירידה באיכות הזיכרון, המהירות המחשבתית והקשב.​

בישראל, שיעור המאובחנים עם הפרעות שינה קליניות עמד על כמיליון ושש מאות איש לפני המלחמה והמצב החמיר בשנתיים האחרונות (אינסומניה). הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות: עומס יומיומי, צריכה מוגברת של קפאין, שימוש מוגבר במסכים, חשיפה לאור כחול בשעות הערב  וגם מצב ביטחוני, סטרס, אי‑שגרה, שינויים בשעות העבודה. כל אלו יכולים לעלות משמעותית את הסיכון להפרעות שינה.

אצל מבוגרים, הפרעה בשינה  מקבלת ביטוי יתר בגלל ירידה קוגניטיבית המתרחשת כחלק מהתהליך הטבעי של הגיל. גם מבנה השינה בגיל המבוגר משתנה וישנה פחות שינה עמוקה, בנוסף רמות המלטונין יורדות, והגוף נוטה "להתעורר" בקלות רבה יותר. מלבד הגיל הביולוגי, מצטרפות לעיתים גם מחלות רקע, תרופות, מצב רגשי (דיכאון/חרדה), כל אלו, בליווי אינסומניה כרונית או שינה מופרעת מגבירים ומחמירים את הירידה הקוגניטיבית.​

החדשות הטובות הן שניתן לטפל ולשפר את איכות השינה ועל ידי כך, בין היתר, למנוע את המשך ההידרדרות הקוגניטיבית.

הטיפול הראשון הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לאינסומניה (CBT-I) שנמצא יעיל במיוחד לטיפול בנדודי שינה. בנוסף, המלצות כלליות כמו שיפור היגיינת השינה, שמירה על לוח זמנים קבוע, הימנעות מקפאין בערב, הפחתת זמן מסך לפני שינה, הירגעות מדורגת, מהוות בסיס לכל טיפול.​

כשגישה זו לא מספיקה, ניתן לשקול טיפול תרופתי. מגוון טיפולים תרופתיים ותיקים קיימים כבר עשרות שנים, אך עד כה, הדור הישן של כדורי השינה, כמו בונדורמין, ותרופות מסוג z drugs (סטילנוקס, אמביאן, נוקטורנו)עבדו בעיקר על דיכוי  מערכת העצבים וגרמו להרפיה והרגעה עמוקה. הטיפול יעיל  להירדמות מהירה, אבל עלול לגרום לתלות, לתסמיני גמילה, לנפילות בגלל טשטוש ולהאטה קוגניטיבית – במיוחד אצל מבוגרים.​

גם תרופות נוגדות דכאון ומרגיעים אחרים,  ניתנות לעיתים במינונים נמוכים כדי לעזור לשינה, בעיקר כשיש גם דיכאון או חרדה.

המאפיין המשותף לרוב התרופות הוותיקות הללו: הן “מכסות” על בעיית השינה במקום לתקן את מנגנון עוררות היתר בשינה, ומחירן אצל מבוגרים עלול להיות כבד – נפילות, בלבול, ירידה בזיכרון ואף סיכון לדמנציה.​

דור התרופות החדש, מסוג dual orexin receptor antagonist (DORA) כמו התרופה דייויגו, פונה דווקא לטיפול במנגנון העוררות/שינה. הוא למעשה מכבה את העוררות, ובכך משרה שינה טבעית יותר, עם פחות פגיעה בערנות ביום.  המחקרים בתרופה לא הדגימו תלות פיזית או תסמיני גמילה, גם לאחר טיפול ממושך של 12 חודשים ולכן ניתן להשתמש בו לזמן ממושך יותר ובעיקר מתאים יותר למבוגרים. עבור מי שכבר נמצא בסיכון לירידה קוגניטיבית, היתרון של טיפול פחות ממכר ושאינו עובד על מנגנון של דיכוי פעילות מוחית הוא משמעותי, במיוחד אם המטרה היא לשפר שינה כדי להגן על המוח ולשפר את פעילותו.

על כן, תסמינים כגון קשיים בהרדמות, יקיצות ארוכות בלילה או פשוט שינה “לא איכותית”, זו אינה סתם תחושה. זה אות שעלול להצביע על סיכון עתידי לבריאות המוח. התייחסו לשינה שלכם ברצינות. המוח שלכם יודה לכם עוד שנים קדימה.