עוד ועוד עדויות שהמשטרה ביצעה מעצרי ראווה כדי לספק את הצלמים ולהוכיח ׳שליטה׳ ו׳אפס סובלנות׳. עוברי אורח שספגו מכות משוטרים ללא סיבה. הפורעים הצליחו ברובם להימלט ומי שספגו את המכות והמעצרים היו עוברי אורח וסקרנים. כך נראית ענישה קולקטיבית (ישי כהן)
התרופות שחייבים בסל הבריאות: פחות סוכרת, פחות התקפי לב, פחות סיבוכים
הן מציעות תקווה למיליוני אנשים בישראל המתמודדים עם השמנה, סוכרת, מחלות לב, כבד שומני ואף מחלות כליה – אבל עדיין אינן נגישות לרוב האוכלוסייה
אילוסטרציה צילום: pixabay
ויגובי ומונג’רו אלו תרופות חדשניות לטיפול בהשמנה וחייבות להיכנס לסל התרופות. הן מציעות תקווה למיליוני אנשים בישראל המתמודדים עם השמנה, סוכרת, מחלות לב, כבד שומני ואף מחלות כליה – אבל עדיין אינן נגישות לרוב האוכלוסייה.
שתי התרופות החדשניות, ויגובי (Wegovy) ו־מונג’רו (Mounjaro), משנות את כללי המשחק ברפואה המטבולית – אך נותרו מחוץ לסל הבריאות הציבורי. הגיע הזמן לשאול: עד מתי?.
ד”ר אסנת רזיאל, מומחית בכירורגיה וטיפול בהשמנה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל מסבירה.
לא רק ירידה במשקל – שינוי מערכתי
וויגובי ומונג’רו שייכות לדור החדש של תרופות ביולוגיות הניתנות בהזרקה שבועית. הן מבוססות על מנגנון פעולה חדשני: חיקוי של הורמוני שובע טבעיים בגוף – GLP-1 ובמקרה של מונג’רו גם GIP – הפועלים על המוח, הקיבה והלבלב ומביאים לירידה ניכרת בתיאבון, האטה בריקון הקיבה ושיפור ברגישות לאינסולין.
במחקרים קליניים רחבי היקף, נצפתה ירידה ממוצעת של 15%-20% ממשקל הגוף תוך שנה–שנה וחצי בלבד – תוצאה שהייתה שמורה בעבר לניתוחים בריאטריים בלבד. אבל המשמעות האמיתית של התרופות הללו אינה רק ירידה במשקל – אלא מניעת מחלות קשות וחיסכון כלכלי אדיר.
פחות סוכרת, פחות התקפי לב, פחות סיבוכים
במחקר שנערך בקרב אנשים עם עודף משקל וטרום-סוכרת, מונג’רו הפחיתה את הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2 ב-94%. מחקר אחר מצא שוויגובי הפחיתה ב-20% את הסיכון להתקפי לב ושבץ בקרב מטופלים עם השמנה ומחלות לב. השפעות דומות נצפו גם על תפקוד הכליות, תסמונת כבד שומני ואף הפחתת דלקת כללית בגוף.
חשוב להבין: אלה אינן “תרופות הרזיה” – אלא טיפולים רפואיים רב-מערכתיים המתמודדים עם מכלול ההשלכות הבריאותיות של ההשמנה. לכן ארגוני בריאות מובילים בעולם, כולל ה-FDA, ה-EMA והאגודה האמריקאית לסוכרת, הכירו בתרופות כקו טיפול ראשון להשמנה – ובמקרים רבים גם לסוכרת ומחלות נלוות.
חסם אחד – תג מחיר גבוה
עלות חודשית של וויגובי או מונג’רו בישראל נעה בין 1,000 ל-1,300 ש”ח. עבור מי שאינם זכאים להחזר פרטי – זה מחיר בלתי אפשרי. התוצאה? רק בעלי אמצעים נהנים מהטיפול, בעוד רבים אחרים – כולל אוכלוסיות בסיכון גבוה – נותרים מחוץ למשחק. זוהי פגיעה בעקרון השוויון, וגם החמצה רפואית וכלכלית.
בעוד שבטווח הקצר מדובר בהוצאה תקציבית, בטווח הארוך התרופות חוסכות למערכת הבריאות הוצאות כבדות: פחות קטיעות רגליים, פחות דיאליזה, פחות צנתורים – ויותר אנשים בריאים, עובדים וחיים. מדינות אחרות כבר הבינו זאת. הגיע הזמן שגם ישראל תיישר קו.
לא הכול או כלום: אפשר גם במתינות
במקום לדחות את התרופות על הסף – ניתן לאפשר גישה מדורגת, על בסיס קריטריונים רפואיים ברורים. למשל:
• BMI מעל 35, או מעל 30 עם מחלות נלוות (סוכרת, כבד שומני, מחלות לב).
• מטופלים שעברו טיפולים שמרניים (דיאטה, פעילות גופנית) ללא הצלחה.
• הפנייה מרופא מומחה בלבד, בהתאם לפרוטוקול.
מודל כזה כבר קיים – למשל, בקופות החולים יש מסלולים שמציעים השתתפות בעלות התרופה על בסיס BMI או תחלואה נלווית. הכנסת התרופות לסל תנגיש אותן לציבור רחב בהרבה, מבלי להעמיס על התקציב במלואו באופן מיידי.
סיכום: זו לא פריבילגיה – זו רפואה
כשרופא ממליץ על טיפול מוכח שמוריד סיכון לסוכרת, התקף לב או דיאליזה – זו לא מותרות. זו לא “אסתטיקה”. זו החלטה רפואית מבוססת מדע. וויגובי ומונג’רו לא נועדו רק לאנשים שרוצים “להיראות טוב יותר”, אלא בראש ובראשונה לאנשים שחייהם בסיכון, ושיש בידינו הכלים לעזור להם.
לכן, הגיע הזמן שהמדינה תקבל החלטה אמיצה ומבוססת ראיות: הכנסת וויגובי ומונג’רו לסל התרופות – לפחות בהתוויות רפואיות מסוימות – היא מהלך נכון, מוסרי, וכלכלי בעת ובעונה אחת. המדע כבר אמר את דברו. עכשיו תור משרד הבריאות להשמיע את שלו.
