מטריד: כיצד האזעקות משפיעות על הגוף, המוח והבריאות המטבולית?

בעולם המודרני שינה הפכה לעיתים למשאב שנדחק לשוליים. שעות עבודה ארוכות, שימוש במסכים עד שעות הלילה, מתח מתמשך ולעיתים גם מצבי חירום או מלחמה, גורמים לרבים לישון פחות מהנדרש. אך מבחינה ביולוגית, שינה איננה מותרות אלא צורך בסיסי. במהלך השינה הגוף והמוח מבצעים תהליכי תיקון, ויסות ואיזון. כאשר השינה מתקצרת או נקטעת לאורך זמן, מתפתחת שרשרת של שינויים המשפיעים כמעט על כל מערכות הגוף.

עקב האזעקות הרבות במיוחד ביום שישי ושבת האחרונים שגרמו לחוסר שינה אצל רבים, ד״ר אסנת רזיאל, מומחית בכירורגיה וטיפול בהשמנה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל, מסבירה על המצב.

המוח זקוק לשינה כדי לחשוב, לזכור ולהתרכז

המוח הוא אחד האיברים הראשונים שמגיבים לחוסר שינה. כבר לאחר לילה קצר אחד ניתן להרגיש ירידה בריכוז וביכולת לחשוב בבהירות. המוח מתקשה לעבד מידע חדש, הזיכרון נפגע וזמן התגובה מתארך. זו אחת הסיבות לכך שעייפות היא גורם משמעותי לתאונות דרכים ולתאונות עבודה.

בנוסף, פעילותם של אזורים במוח הקשורים לוויסות רגשי משתנה. אנשים הסובלים מחוסר שינה נוטים להיות עצבניים יותר, לחוות חוסר סבלנות ולעיתים גם תחושת לחץ או חרדה.

חוסר שינה משנה את הורמוני הרעב והשובע

השפעה עמוקה במיוחד של חוסר שינה מתרחשת במערכת ההורמונלית השולטת בתיאבון ובחילוף החומרים. כאשר אנו ישנים פחות, הגוף מעלה את רמות הורמון הרעב גרלין ומוריד את רמות הורמון השובע לפטין. במקביל נפגעת הרגישות לאינסולין.

התוצאה היא תחושת רעב מוגברת, במיוחד למזונות עתירי קלוריות ופחמימות. אנשים שישנים מעט נוטים לאכול יותר, בעיקר בשעות הערב והלילה. מסיבה זו חוסר שינה קשור לעלייה במשקל ולהתפתחות השמנה.

השפעה ישירה על הלב ועל חילוף החומרים

מחקרים רבים מצביעים על קשר ברור בין שינה קצרה כרונית לבין סיכון קרדיו־מטבולי מוגבר. חוסר שינה קשור לעלייה בלחץ הדם, לעלייה במדדי דלקת בגוף ולפגיעה באיזון הסוכר.

לאורך זמן השינויים הללו עלולים להעלות את הסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2, מחלות לב ושבץ מוחי. לכן השינה נחשבת כיום חלק בלתי נפרד ממנגנון ההגנה של הגוף על המערכת המטבולית ועל הלב.

מערכת החיסון מתחדשת בזמן שינה

במהלך השינה מתרחשים תהליכים מרכזיים של תיקון רקמות ושל ויסות מערכת החיסון. כאשר השינה חסרה, הגוף מתקשה להתמודד עם זיהומים והיכולת להתאושש ממחלות נפגעת.

מחקרים אף מצאו כי אנשים שישנים מעט נוטים להידבק יותר בזיהומים נגיפיים ולעיתים מגיבים פחות טוב לחיסונים.

השפעה משמעותית גם על הבריאות הנפשית

לשינה יש תפקיד חשוב גם בעיבוד רגשות וחוויות. במהלך הלילה המוח מארגן זיכרונות, מעבד מידע רגשי ומסייע לוויסות מתחים.

כאשר השינה נפגעת לאורך זמן עולה הסיכון לחרדה, דיכאון ושחיקה נפשית. בתקופות של מתח מתמשך, כמו מצבי חירום או מלחמה, כאשר השינה לעיתים מקוטעת או קצרה יותר, ההשפעה הזו עלולה להיות משמעותית במיוחד.

כמה שינה הגוף באמת צריך

מרבית המבוגרים זקוקים לשבע עד תשע שעות שינה בלילה כדי לשמור על תפקוד תקין של הגוף והמוח. עם זאת, לא רק משך השינה חשוב אלא גם הסדירות שלה.

שמירה על זמני שינה וקימה קבועים מסייעת לשמור על השעון הביולוגי של הגוף, אותו מנגנון פנימי שמסנכרן בין מחזורי היום והלילה לבין פעילות מערכות הגוף.

שינה היא אחד מעמודי התווך של הבריאות

כיום ברור יותר מתמיד כי שינה איכותית היא מרכיב מרכזי בבריאות, ממש כמו תזונה נכונה ופעילות גופנית. כאשר אנו ישנים היטב, המוח פועל בצלילות, המערכת המטבולית נשמרת מאוזנת והמערכת החיסונית מתפקדת ביעילות.

במובן הזה, שינה איננה זמן אבוד. היא השקעה יומיומית קטנה שמגינה על הבריאות לאורך שנים.