08:55
יוסי יהושוע: מכאן נגזרת גם תפיסת הביטחון החדשה שהציג זמיר. במשך שנים התבססה תפיסת הביטחון של ישראל על התרעה, הרתעה והגנה על הגבול. זמיר מציע מודל אחר: "באויב פוגעים, איום מסירים מבעוד מועד". המשמעות המעשית היא נוכחות מתמשכת מעבר לגבול, יצירת מרחבי ביטחון, ושלילת יכולות מהאויב עוד לפני שהן מופנות כלפי ישראל. זו התפיסה שכבר מיושמת בדרום לבנון, ברצועת עזה ובסוריה, והיא נשענת על הלקח המרכזי של 7 באוקטובר: אסור לאפשר לאויב להתבסס סמוך לגבול ולהמתין לרגע שבו יבחר לתקוף.
אלא שכאן מגיעה הנקודה המרכזית של הנאום: תפיסת הביטחון הזאת דורשת הרבה יותר חיילים, יותר מפקדים, יותר ימי מילואים ויותר תקציב. לכן זמיר חוזר לאזהרה שהשמיע עוד כשהיה סגן רמטכ"ל: "צה"ל נמצא על סף גודלו המינימלי ביחס לאיומים, ומאז 7 באוקטובר הפער רק גדל". זו אינה סיסמה, אלא הערכת מצב מקצועית של מי שמפקד על הצבא.