חינוך ומשפחה

איך אנחנו מעבדים אותה ככל שחולפות השנים. האם נהיינו אדישים, האם נהיינו קהי חושים. לא לא, רק לא זה. אפרת ברזל נפגשה לשיחה מרתקת עם ההיסטוריונית, פרופ' חנה יבלונקה, ויצאה ממנה עם תובנות ויכולת הסתכלות מחודשת, נקודות מבט מחודדות, ודמעות שאף פעם לא נשכחות. לב של יהודים

מתחילות לנקות, מחשבות על מאחורי הסמרטוטים של כולנו, לפחות ברצון הטוב הנשי שלנו, שהכל יהיה נקי ושאנחנו נהיה שמחות | אפרת ברזל בטור אישי על ניקיונות פסח

"אפרת חגב", היתה קוראת לה הרבנית קנייבסקי זצוק"ל, כשהיא היתה נכנסת אליה בפעם המי יודע כמה, יודעת, שגם אם לא התחנכה 'בבית יעקב', הרבנית  היתה המורה הטובה ביותר ללמדה, מה היא כוחה של מילה, מה יודעת לעשות בשמיים, דמעה של אישה // טורה של אפרת ברזל

"סבא שלי לא היה רב" - אפרת ברזל בטור אישי על מעבר בין דורי של גנים רגשיים ביחס שלנו אל החגים | 'פורים כפורים' - מפגש של מילים, מהו פורים בשבילי?

דרושה, אישה חרדית שכנראה לא התכוונה אבל הפכה דוגמה למשפחה שלמה. כל המוצא אותה על פי הסימנים המזהים, שיודיע | טורה של אפרת ברזל

פרפקציוניזם והכאב שהוא מביא איתו: אם תציע לפרפקציוניסטית את המילה "בינוניות" היא בכלל לא תקשיב, מקסימום תהנהן כן כן בראשה ותמשיך למשימה הפרפקציוניסטית הבאה

נשות ה- to-do ונשות ה - to-be לעשות או להיות, זו השאלה | אפרת ברזל בטור אישי על סגנונות התפקוד שלנו בכאן ועכשיו ובמה יהיה אחר כך

זה לא ממש משנה מה התוכן, משנה יותר האיך. איך מעירים לנשים. איך אנחנו מקבלות ביקורת בתחומים הרגישים לנו | אפרת ברזל בטור אישי על מיחם לשבת, חדש ומעוצב שהפסיד בקרב מול אחיו הישן, הוותיק והחכם

מגירה בגן הילדים ומגירה ליד המיטה בבית החולים - החיים בתוך המגירה. התחלה וסוף, וכמה מקום אנחנו צריכים באמצע. כל ילדה צריכה שתהיה לה מגירה משלה, כך גם כל ילד | סיפור על ילדה ומגירה

הפחד לגלות סודות; למה ילדים שומרים סודות? למה כל כך מפחיד לגלות סוד? | אפרת ברזל בטור אישי על ילדים וילדות ששומרים סודות ומעדיפים להסתיר אותם, למה זה קורה?

אימהות, דברים שרצינו להגיד לכן ורק לוודא שאתן שומעות | ילדות שלנו, דברים שרצינו להגיד גם  לכן ורק לוודא שאתן שומעות | אפרת ברזל, בטור אישי, על הבקשות בינינו האימהות והבנות

מורה היא דבר משמעותי לתלמידה, בטח מורה של 'בית יעקב' | מורות עושות עבודת קודש בכיתה ובלב של הילדה | כמה ילדות נבנות ממורות - כמה הן יכולות להיפגע ולחפש אחר כך חיים שלמים וגם: איך ניתן לתקן את הפצעים

מי היית אם לא היית אתה ואיך היית מסתכל עליך, מה היית עושה ביום יום, אם לא היית עושה את מה שאתה עושה, אפרת ברזל בטור על מה באמת מרגישים כשמברכים ''שלא עשני גויה''

"נשות כל העולם התאחדו" נפתחת קבוצה לנשים תנאי הקבלה קלים, גם לקבוצות הפרימיום • אפרת ברזל בטור על מועדון חדש של רצון לתוכניות שהסתיימו לגמרי אחרת

ליאור שי ז"ל, בעל תשובה מלא אור ושמחה שהתמודד בשנה האחרונה עם גידול בראש והשאיר עשרה ילדים, בתוכם תינוקת בת שבעה שבועות ועשרות אנשים שנדבקו בשמחת החיים שלו על אף התייתמותו מהוריו בגיל צעיר • האזינו לראיון עם אלמנתו

לעשות מחקר אקדמי על הרבנית קנייבסקי ולנסות לחלק לסעיפים את הפרמטרים שהביאו לגדולתה זה בערך כמו לקחת את ערך המילה "אהבה לילדים שלך" ולנסות לפרק לסיבות שגורמות לך לאהוב אותם. אי אפשר להסביר את הדמות הזו. גם אם ממש תרצו / טורה של אפרת ברזל

פלוטו כלבלב מקיבוץ 'מה יגידו', על הרס המושג 'לא נעים ומה יגידו' שכיבס את עצמו וביטל את האפשרות שקיבל כדי לתקן את עקמומיות האנשים | אפרת ברזל בטור אישי על בגדים ושידוכים שירדו בעקבות הביטוי 'לא נעים ומה יגידו' וסיפור קצרצר על החייט והאיש העקום

"מה הם הרגעים המאושרים בחייך" איך הם נבנים, לאן הם הולכים בתוכך ומתי הם בונים שם בפנים שמחה אמיתית הגורמת לעליה בסולם האישיות, זה שמצטלם רק בתוכך / טורה של אפרת ברזל

"סבתא למה יש לך שבילים כאלה בין האף למצח?" אפרת ברזל בטור אישי על מיקומן של אימהות בזמן שהופכות להיות הדור הבא, ומה קורה כשהעוזרת לגננת חושבת שאת סתם אישה ואת בליבך יודעת שבעצם הקמת את כל המשפחה

לעולם אל תגיד לעולם. זה מסוכן. כי מה תעשה כשתחרוג אתה מהחלטותיך שלך? | אפרת ברזל בטור אישי על סוקולנטים בשמיטה ועל הסלידה וההבנה אז, בתחילת התשובה, שיש לחרדים מצברים וכובע טמבל

אנשי ה"או או" או אנשי ה"גם גם", איזו מחמאה היית יותר רוצה לקבל, את המחמאה; "איזו חכמה את" או את המחמאה: "את נראית נהדר" | אפרת ברזל בטור אישי על מחמאות, מאיפה הן נובעות? ולפי מה הן נמדדות?

שמונה שנים לפטירתו של מר"ן, הרב עובדיה יוסף זצוק"ל. הרבנית שרה טולדנו, בתו של הרב עובדיה בערב עם אפרת ברזל

הדבר הכי קבוע בעולמו של בורא עולם זה שהוא כל הזמן משתנה, סוכות - חיים בצל ארעיות ואי ודאות, מול בורא עולם והדבר היציב ביותר שהוא נתן לנו לשימוש; התורה | אפרת ברזל בטור נפלא לקראת חג הסוכות

הכניסה אל הנפש פנימה בחיפוש אחר רצון לשלום, לפיוס, אחדות והקרבה, הרגע שתצטרכי להודות ולכאוב קצת, לסגת מעט מאגו מנופח, אפרת ברזל בטור אישי על הרצון לבקש סליחה, לא משנה מאיפה הוא יבוא העיקר שהוא נמצא בך

אם נניח בראש השנה עניות רגשית מול בורא עולם, יש סיכוי שנתעשר לקראת סוף השנה הבאה. לפחות בה. "שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה" / טורה של אפרת ברזל 

לקניות של אוכל הביתה בכלל, ולחגים בפרט, יש אופי משל עצמן. כיצד מתבצעת הדינמיקה הזו בבתים, האם מה שהתחיל כשהתחתנו יישאר איתנו לאורך שנים? האם הרגלי הצריכה שלנו משתנים עם חיי הנישואים, הרגלי הצריכה של הלב, לא של המדפים

חינוך של ילד לא נעשה בתוך חדר הכיתה אחרי שהדלת נסגרת. הוא נעשה בתוך חדרי הלב של התלמיד עם כל מה שהוא אוגר שם בתוכו, יום אחרי יום, ממבט של מורה, מהערה, מחיוך, מתחושה חברתית | אפרת ברזל בטור על חינוך התלמידים, האם כמורים אתם רק משתיקים את רצונכם ברגע הזה או באמת דואגים לנשמתו של התלמיד?

"למה בכלל לומדים משפט פיתגורס", שאלתי אותה, "תראי", היא ענתה לי "לא באמת צריך את זה לחיים, זה מלמד אמת ושקר, גבולות, זה מחדד את המחשבה", אם זו המטרה, מה עושה במוחו של אדם, הגמרא, אפרת ברזל על אלול ותשובה, על רגעים קשים בה, "הזהרו לכם בבני עניים, שמהם תצא תורה..."

כלה חדשה התרגשות נוספת, כלה שהכרנו עוד כשהייתה קטנה, נכנסת למשפחה | ההודיה לבורא עולם שהתבטאה בשמות הילדים והדמיון הגדול שהיה להם עוד כשהיו קטנים

כל אחת מאיתנו צריכה לדעת מה הנופש שלה, מה מתדלק אותה, זה שונה אצל כל אחת מאיתנו, בריכה, צימר, ים או מלון, החלפת דירה זה נפלא, אבל אישה, עיקר העיקרים, צריכה לדעת לפחות  לענות לעצמה, מה הנופש שהיא צריכה ולנסות, גם בזמן אחר, לספק לעצמה את האיכות שלה, אנחנו חשובות לכולם