"הוא חלף על ידינו באחד מסדרי ב' בישיבת פוניבז'. ואז סיפר לי החברותא שלי כי השבוע ביום ראשון הוא נבחן בכתב על כל ספר 'קצות החושן' בעל פה. כאשר הוא החל ללמוד את הספר רק ביום שישי שלפניו. כלומר, הספיקו לו יומיים בלבד - שישי ושבת - כדי ללמוד ולהשלים את הספר כולו למבחן בכתב.

מכיוון שאינני נוטה להאמין בקלות להפרזות, החלטתי ללמד את החברותא שיעור בבדיקת עובדות ועל אתר צעקתי לכיוונו של רפאל, שכבר המשיך לדרכו, לחזור אלינו.

משחזר למקומנו, שאלתי אותו: זה נכון שנבחנת השבוע ביום ראשון על כל ה'קצות'?

כן, השיב לי הנחקר במבוכה.

וכמה ימים לקח לך ללמוד את החומר? שאלתי.

והוא השיב: האמת רציתי ללמוד קודם אבל למעשה לא היה לי כל כך זמן לפני יום שישי.

מה, ויומיים בלבד הספיקו לך ללמוד את הכל? תמהתי.

וזה השיב בפליאה ובטבעיות - הוא עשה רושם באישיותו של טיפוס חף לחלוטין מפוזות: טוב. זה לא בדיוק נקרא ללמוד את הכל מחדש. את הרוב הרי מכירים מהסוגיות שלומדים בישיבה. כך שבעיקר זה רק חזרה על הספר".

הסיפור המפעים והמדהים הזה כפי שסופר על ידי אחד מחשובי בוגרי ישיבת פוניבז' עם מינויו בתחילת זמן קיץ של הגאון רבי רפאל שמואלביץ לר"מ בישיבה, מספרת את גאונותו של אחד מצעירי מרביצי התורה שבדורנו העילוי שבתוך יומיים יכול להבחן על 'קצות החושן'.

ערב חג השבועות חג מתן תורתנו אין יותר מתאים מלהגיש הצצה מרתקת לדמותו של אחד מצעירי גאוני הדור בדורנו הנחבא אל הכלים ואין לו בעולמו אלא ד' אמות של תורה והלכה.

הגאון רבי רפאל שמואלביץ (47) הוא נכדו של מרן הגאון רבי חיים שמואלביץ זצוק"ל ראש ישיבת מיר, נינו של מרן ראש ישיבת מיר הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל זצוק"ל, בנו של הגאון רבי מאיר שמואלביץ אב"ד בבית הדין לדיני ממונות שעל ידי המועצה הדתית בירושלים וראש מערכת האנציקלופדיה התלמודית. מצד אמו הוא נכדו של הגאון רבי יעקב ניסן רוזנטל זצ"ל אב"ד חיפה.

בהגיעו לפרקו נלקח כחתן אצל הגאון רבי מיכאל וינקלר מראשי ישיבת 'קול תורה' בירושלים.

כנכד לאריות שבחבורה הפך הגאון רבי רפאל שמואלביץ לנסיך ממלכת התורה 'מיר' בה גדל ומתורתה ינק ברוב שנותיו, כצאצא לראשי הישיבה הוא נכרך בקשרי אהבה עבותים עם אילנות ישיבת מיר המפוארים.

מיד לאחר נישואיו החל משמש כ'ראש חבורה' ב'מיר'. לשיעוריו נהרו רבים מבני הישיבה כמו גם תלמידי חכמים הנושאים בתפקידים שונים בקרב הישיבה שלא יפספסו הזדמנות לשמוע 'חבורה' של רבי רפאל הצעיר, שתשרטט עבורם סדר ובהירות בשבילי הסוגיה.

הגאון רבי רפאל נודע כתלמיד חכם עצום. מלבד בקיאותו הרבה בכל חלקי התורה, בקיאות שקנתה לה שם בעולם התורה והישיבות כבר בגיל צעיר מאוד, הוא נחשב ללמדן עצום ורבים עולים לביתו להחכים משמיעת סברותיו והגיון הברזל שניחן בו. גם בקרב גדולי ישראל נרכשת לו קרבה יתירה כשהוא נצפה יוצא ובא תדיר בביתם של גדולי ראשי הישיבות בדורנו. והוא עומד אצלם כנער שעשועים ומשוחח איתם בדברי תורה שעות ארוכות.

חברותא עם ראש הישיבה

בילדותו למד בתלמוד תורה 'המסורה' בירושלים, לאחר מכן בבחרותו שקד על התורה בישיבות 'תפארת התלמוד' – שינקר ובישיבות פוניבז' ומיר.

בתקופת היותו תלמיד בישיבת פוניבז' זכה לקרבה רבה מראש הישיבה הגאון רבי ברוך דב פוברסקי - שמיודד מאוד עם אביו, הגאון רבי מאיר שמואלביץ'. הגרב"ד חיבבו עד למאוד, והיה מרעיף עליו אהבה כבנו, כשהשניים נושאים ונותנים בעומקה של תורה בשעות לפנות בוקר בהיכל הישיבה, כשהכל היו עוד נמים את שנתם. תקופה ארוכה אף למדו ראש הישיבה והתלמיד בחברותא קבועה ועד היום מספר על כך רבי רפאל למקורביו, על הזמנים שבהם התעלה ורכש את ה'געשמאק' בלימוד. יש שיאמרו שהוא נחשב לגדול תלמידי הגרב"ד פוברסקי .

עוד בהיותו נער צעיר לימים התפרסם שמו כעילוי, ורבים מחבריו מספרים כי רבי רפאל היה החברותא המבוקש ביותר בקרב תלמידי הישיבה. אברך שלמד איתו יחד בחברותא באותם הימים מספר, כי כשהסכים רבי רפאל לקבוע עמו לימוד בחברותא – לא היה גבול לאושרו. הוא ידע כי ה'זמן' הקרוב יהיה מלא בשקידת התורה ללא בזבוז זמן לריק, וכי הלימוד יהיה נהיר בעומק העיון, בזכות דרכו המיוחדת בלימוד של רבי רפאל.

בשנה האחרונה לבחרותו ביקש לעבור לישיבת מיר סמוך לאבותיו-רבותיו. כששמעו על כך ראשי ישיבת פוניבז' קראו לו, וניסו לדבר על ליבו שיישאר בישיבה. אך הרצון להסתופף בצל האריות ממיר, מבני משפחתו הובילו להחלטה לעבור למיר – כאשר מיד לאחר נישואיו התמנה כאמור ל'ראש חבורה' בישיבה.

בבחרותו התפרסם בישיבת פוניבז' שהביאו 'שטיקל תורה' שלו בענייני מקוואות שכתב לקובץ 'תפארת התלמוד' בעודו בשיעור א' בלבד למרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין זצ"ל הוא יצא מגדרו בהתפעלות ואמר שזה נראה שכתב את זה מישהו מזמן מרן רבי עקיבא איגר.

מרביץ תורה לאלפים

קשר מיוחד נרקם בעת לימודיו בישיבת מיר ומאוחר יותר בשנים שלאחר נישואיו – כראש חבורה – בין הגאון רבי רפאל הצעיר - לבין דודו, הגאון רבי רפאל שמואלביץ זצ"ל ראש ישיבת מיר. הדוד הגדול העריך מאוד את אחיינו הצעיר ובין הדוד לאחיין התקיים קשר הדוק כשראש הישיבה התבטא בכל הזדמנות על מעלת שיטת הלימוד של אחיינו שהיא כדבריו, "נדירה גם לגדולים שבדורנו", ועודד את הבחורים שלא להחסיר אף 'חבורה' שלו.

דודו, הגאון רבי רפאל זצ"ל כשהיה יושב בבוקר בביתו בשכונת בית ישראל ומכין שיעור כללי ומדי פעם היה עולה לבית המדרש הסמוך 'בית ישעיה' בישיבת מיר כדי לקבל חוות דעת מהאחיין על חידושיו וההכנה לשיעור כללי.

אברכים רבים במיר שואבים את חיותם מהקשר איתו. ר' רפאל קרוב מאוד לגאון של מיר, הגאון ר' יחזקאל חצ'קל כהן החברותא המפורסם של ר' נחום. הם שניהם אחראים על חבורות חשובות במיר. הספק מראי מקומות וכדו'.

בנוסף להיותו ראש חבורה במיר כיהן אז כראש כולל בישיבת 'עטרת שלמה' במודיעין עילית שם מסר שיעורים בפני מאות האברכים - שיעורים שהפכו לשם דבר בעולם התורה. תדפיסי דברי תורתו, ואפילו 'מראי המקומות' שהכין לאברכי הכולל או ההקלטות מאותם שיעורים - הפכו מבוקשים בכל עולם הישיבות. אחת לשבוע היו מופצים דברי תורתו המודפסים בבתי מדרש וכוללים רבים, ואברכים בני תורה הוגים בחידושיו הרבים. כמו כן רוחו שורה על הרבה קבוצות במיר.

כשראש ישיבת 'עטרת שלמה' הגאוןן רבי שלום בער סורוצקין ביקש מר' רפאל ללבוש את המלבוש הרבני 'פראק', ר' רפאל רצה להמשיך להיות גם אברך במיר. אז הוא לקח איתו את ה'פראק' בשקית וכשיצא מקרית ספר חזרה לירושלים הוריד והלביש והכניס חזרה לתוך השקית. 

בהירותו הנודעת סייעה למוציאים לאור של "חידושי רבי נחום" ממרן הגאון רבי נחום פרצוביץ זצ"ל ראש ישיבת מיר שלאחר תום העריכה על ידי צוות תלמידי חכמים מופלגים שהמו"לים אף הם נמנים עליהם - ביקשו כי רבי רפאל ילטש בקולמוסו הבהיר את הספר הערוך. משביקש רבי רפאל להשתמט מעריכת מספר קטעים, סירבו המוציאים לאור להדפיס את הספר עד שיעבור, יגיה וילטש את כולו – עד האות האחרונה.

הוא נמצא בקשר הדוק עם בני דודיו בני וחתני רבי נחום זצ"ל הגאון רבי צבי פרצוביץ ראש ישיבת מיר ברכפלד והגאון רבי אשר אריאלי שרואים בו גאון. הדברים כאמור הגיעו לידי כך שלא מדפיסים את חידושי רבי נחום כל עוד רבי רפאל לא עובר על הדברים לפני כן.

בשנת תשע"ח מונה לכהן פאר כאחד מראשי ישיבת 'קפלן החדשה' - ישיבת 'דעת אהרן' השוכנת בשכונת הר נוף בירושלים שבראשות הגאון רבי ניסן קפלן שם הרביץ תורה עד למעברו עם תחילת זמן קיץ הנוכחי לישיבת פוניבז' – מינוי יוקרתי שהסעיר את עולם התורה בחשיבותו.

רבי רפאל הוא גם כן מהכותבים הקבועים בעלון האקסלוסיבי 'אהלי שבת' שם הוא בעל מדור 'עיוני שבת' לצד הגר"א גניחובסקי זצ"ל, ראש הישיבה הגר"ד לנדו, הגאון רבי איתמר גרבוז ראש ישיבת 'ארחות תורה' והדיין הגאון רבי מנחם מנדל לובין.

מרן ראש ישיבת חברון הגאון רבי דוד כהן שלח את אחד מספריו החדשים על סוגיה מפורסמת בנשים נזיקין ולאחר כמה ימים שלח לו ר' רפאל מחברת שלמה עם הערות על הדברים.

המינוי בפוניבז' שנחל הצלחה גדולה

המינוי שלו נחשב להצלחה גדולה מאוד בישיבת פוניבז'. המעבר בין אברכים ממיר למסירת שיעורים בפני בחורי ישיבת פוניבז' שלא מחפשים רק רטוריקה אלא גם תלמיד חכם הפכה את המינוי לשם דבר ולכוח אדיר.

ר' רפאל מונה להגיד שיעורים בשיעור ב' לצד הר"מים הוותיקים. השיעורים שלו זוכים לעניין גדול בישיבה והם מלאים ביום יום בתלמידים גם מבני הקיבוץ שנכנסים לשיעור.

סגנון הלימוד שלו הוא יותר בדרך דודו מרן רבי נחום פרצוביץ זצ"ל, לצד זה שיעוריו מקיפים באופן נדיר ביותר ואין תוספות או ראשון נידח בש"ס הקשור איכשהו לסוגיא שאינו מחושבן היטב בשיעוריו. כאשר הדברים מוגשים באופן בהיר וברור לכל.

תלמידיו מציינים כי ר' רפאל אישיות מיוחדת, נחמד ואדיב מאוד לכל שואל, ואף נוהג להזכיר בשיעוריו, בענווה ובענייניות, כדרך שבשגרה, שמות של תלמידים שהקשו לפניו שאלות טובות באופן פרטי.

אחת לשבוע הוא אף מוסר חבורה לבני הקיבוץ בפוניבז' שהפכה אף היא לסיפור הצלחה מסחרר כאשר חדר השיעורים מלא מקיר אל קיר במאות רבות מתלמידי הישיבה.

ה'מראי מקומות' שלו כאמור שהתפרסמו בישיבת מיר ובקול הלשון מזה שנים, זוכים לתהודה גדולה בישיבת פוניבז' ועוברים מיד ליד מאז הוא מונה לכהן כר"מ בישיבה.

אגב, ה'מראי מקומות' של ר' רפאל הם שילוב נדיר כאשר בדרך כלל יש שני סוגים בעולם הישיבות. האחד מראי מקומות יבש, והשני עם דרך בסוגיה. אבל אצל ר' רפאל יש את שניהם בנפרד. יש לו שני סוגים של מראי מקומות. האברכים שמחזיקים מחשב נייד לרשום חידושי תורה מחזיקים במחשבם את המראי מקומות של ר' רפאל.

פעם מישהו הציע לר' רפאל סכום עצום כדי שיעבור על חיבור תורני מסוים. מדובר היה במשהו כמו 500 שקל לשעה או יותר. והעבודה הייתה קשה והאחראי הקצה לכך סכום גדול לכמה עשרות שעות. וחבריו אמרו לו שיהיה אפשר להתפרנס פה בכבוד, אבל מה שקרה שלאחר שעה ר' רפאל החזיר את זה, לתדהמת כולם התברר שהוא כבר סיים את העבודה.

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון ערב החג של עיתון 'מרכז העניינים'

בחדרי חרדים