פרשת נשא תשפ"א, רוזה הסידרה האיזורית, יקבי כרמל

בפרשת השבוע אנו מוצאים שני נושאים צמודים, ובשלושה  מקומות בתלמוד שואלים חז"ל מה הקשר ביניהם, כך שואלים זאת חז"ל: למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? ומשיבים: הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין (ברכות סג/א. נזיר ב/א. סוטה ב/א). כלומר: מעידה חברתית בשוליים, אינה סיבה לאדישות, ולא לומר: "זו בעיה שלהם", כי גם השוליים הגיעו ממשפחות טובות, אם לא בדור הקודם, אז לפני שני דורות, וזה אומר שאנו צריכים לחשוב כיצד לקחת מקדמי בטיחות.

אז מה עושה מי שנלחץ? מקבל על עצמו נזירות לשלושים יום. זוהי ערכת נזירות בסיסית (נזיר ה/א). מה יהיה אחר כך? כבר לא יהיו מעידות בעולם? התשובה היא, שהוא כבר לא יראה דברים שליליים, הנזירות תרומם אותו לעולם נקי יותר. אם לפני כן, כשהוא ראה משהוא לא כל כך... הוא עקב אחריו, הרי שאחר הנזירות  הוא יפלוט אנחה כבדה, יפטיר 'מסכנים', יחשוב כיצד אפשר לעזור להם, וכיצד אפשר לחזק את החומות האישיות שלו.

כיצד מרוממים מבט? בפרשת בלק מסופר שפנחס ראה את המעשה הרע של זמרי בן סלוא עם האשה הרעה כזבי בת צור, ומיד הוא לקח רומח (במדבר כה/ז). מדוע לא כתוב שמיד הוא הזיר את עצמו מיין, כדין של הרואה סוטה בקלקולה? התשובה היא שפנחס לא ראה סוטה, הוא ראה חילול ה'. מי שעדיין לא הגיע לדרגה זו, צריך לעבור חינוך לכך, והנזירות היא אמצעי יעיל.

אולי נחשוב שחודש נזירות לא נועד לרומם מבט, אלא לגמול משתיית יין? הצעה זו שוללת התורה במפורש, ובסוף תהליך סיום הנזירות כתוב: "ואחר ישתה הנזיר יין" (במדבר ו/כ). זאת אומרת שאת סיום הנזירות עושים על בקבוק יין. אמנם מותר לו לעשות עוד דברים, לפני כן אסור היה לו ללכת לבית קברות, ועם סיום הנזירות, לא כתוב "ואחר יטמא הנזיר למתים", למרות שמותר לו לעשות כן. התורה מציינת רק שעכשיו הוא יכול לשתות יין. חודש אחד של רצינות לימד אותו לא רק כיצד להסתכל נכון על מעידות וכישלונות, אלא לימד אותו גם כיצד להסתכל על יין, כיצד לשתות מְבֻקָּר מבלי להיגרר. או בקיצור כיצד להסתכל נכון על כל העולם. כאשר זה ימים אחדים אחר מתן תורה, יותר קל ויעיל לעשות כן.

השבוע היה שבוע קצר, התחיל ביום שלישי, אבל הספקתי ללקט עבורכם כמה המלצות חביבות. כתבתי על "הסידרה האזורית" המצויינת של "יקבי כרמל" למעוניין לקרוא לחץ כאן.

ולכן אמליץ גם עכשיו על ה'רוזה הרי יהודה' 2020 מ'הסידרה האזורית' שליווה את הסעודה החלבית בליל החג.

יין רוזה יבש, שהופק מענבי גראנש וטמפרניו מאזור הרי יהודה. לאחר השריה קצרה עם הקליפות, נסחטו הענבים בעדינות והתירוש תסס במכלי נירוסטה בטמפרטורה נמוכה, לשמירת האופי הארומטי של הענבים. היין המשיך להתבגר במכלי נירוסטה כשלושה חודשים.

12.5% אלכוהול.

הצבע ורוד נחושת, חמיצות מובנית טובה, מינרלי, יש ליין קצת גוף ורדים ותפוח גרנד. סיומת חמצמצה ארוכה כמו שרוזה קר צריך להיות. כשרות הרב רובין. והמחיר 60₪

לחיים ושבת שלום

שרגא גבהרד – יועץ בתחום הכשרותי והמקצועי ביין, סדנאות יין וסיורי יקבים: 052-6176201.
http://kosher-wine.co.il

לעמוד היקב

הרצאה ייחודית, מעניינת וטעימה."כשרות היין" "חשיבות היין". "יין בתורה". "תהליך עשיית היין". "איך מתאימים וטועמים יין". "נזקים בכרמים ויקבים" ועוד מגוון נושאים רבים ומעניינים, מלווה בטעימת יינות. מתאים לכל ציבור, לפרטים נוספים לחצו כאן